קרני רא"ם שיב

האי תזכה הוא ל' ירושה זכתה בדינא דמור"ם ה' אם תהיה צוואת ש"מ: והגם דכבר ידוע לנו החקירה בדברי מור"ם בדין זה דיש לנו לחקור היאך יוצדק לנו לקיים פסק זה של מור"ם עם דברי הש"ע דפסק שם בס"ג לדברי הרמ"ה שכתב שם וז"ל או שאמר לא יירש שמעון אלא ראובן לא אמר כלים אבל אם אמר ראובן בני יירשני או יירש כל נכסי ולא יירש שמעון דבריו קיימים ע"כ. מלשון זה מוכח דדוקא באומר תחילה ראובן יירש ואח"כ שמעון לא יירש הוא דמהני אבל במקדים דבריו ואמר לא יירש שמעון וראובן ירש לא מהני. וא"כ נר' דדברי מור"ם אלו אינם משנה הואל ומר"ן פסק כהרמ"ה דלא ס"ל כן: אלא דלזה מצאנו ארוכה ומרפא מדברי הרב אבי התעודה הוא מוהרי"ט בח"ב סי' צ"ו דנשאל בראובן שציוה ואמר לאחר שתטול אשתו כתובתה יטלו היורשים הנוגעים בנחלה אלף לבנים בלבד שאני משאיר להם מנכסי ולא עוד וכל מה שישאר הכל כאשר לכל אני נותן לאמי וכו'. ושם החכם השואל נפלו לו ספיקות בין דברי הרמ"ה שהיא פסק הש"ע ובין דברי הרשב"א שהוא פסק מור"ם אי פלגן בהדייהו כדאמרן. וע"ז השיבו מוהרי"ט ז"ל וזל"ה טעמו דהרמ"ה ז"ל שהתורה נתנה רשות לאב להנחיל לאיזה מבניו שירצה אבל אין לו רשות להוריש חלק זה לאחיו. וכן באר בתחילה שאמר ראובן ירש חלקו וחלק אחיו לא אמר כלום דלאו כל כמיניה לאורותי חלקיה לאחרים וכן היכא דתלייה לירושה דראובן בלא ירש דשמעון נראה דמהך טעמא גופא לא זכה שלא הנחילו מעצמו כלום אלא שחלק שמעון רצה שתהיה עוברת לראובן ואמר לא ירש שמעון אלא ראובן ירש ואי אפשר לה שתמכר והוא רשאי להעבירה אבל אמר בדבריו לא ירש שמעון אלא ראובן ירש הנכסים שפיר דמי דירש מכחו קאמר ובהא פליגי הרשב"א ז"ל שהביא ה"ה וס"ל דבתורת מתנה יהיב ליה וכו' ואין דברי הרמ"ה אלא באומר לא ירש שמעון אלא ראובן דמשמע דירושה מאליה ממשמשת ובאה לראובן מחמת שעקרה משמעון וכו' אלה היו דברי מהרי"ט ז"ל הצריכים לנו בענין זה שמכחם קיים הנדון דידיה. הרי לפניך דדברי מור"ם קיימי אליבא דהילכתא ומר"ן ז"ל מסכים לזה: גם ראה ראינו להרב תורת חסד בסי' רמ"ה דקע"ב כתב דכך היה ס' רש"י שאע"פ שאמר תחילה לא יירש שמעון דהוי מתנה עמ"ש בתורה אם סיים ופלוני יירש קנה והוסיף עוד וכתב וז"ל וכן ראיתי להנמק"י שכ"כ וכ"כ ה"ה ריש פרק ו' מנחלות בשם רשב"א ומדברי הרמ"ה שכתב הטור חו"מ רפ"א היה נראה שאין דבריו קיימים אלא דוקא באומר ראובן בני יירשני ולא יירש שמעון כן נראה לכאורה אבל ראיתי להרב"י שהחזיק דברי הרמ"ה שכתב שדבריו נכונים הם ונימוקם עמם ועכ"ז כתב שדברי ה"ה ז"ל מסכימים עם דברי הרמ"ה ואחריו נמשכו הרבנים בעל המפה ובעל הלבוש ובעל מ"ע ז"ל וא"כ כיון דהני רבוותא ז"ל הביאו דברי הרמ"ה ודברי הרשב"א שכתב ה"ה אין נראה להם להסתפק על דברי הרמ"ה כיון שהם לא נסתפקו בהם. ומעין זה מצאתי בת"ה סי' ש"מ שכתב וז"ל אפשר קשה מאד לסתור דברי הגאונים המבוארים בהדייא מדוקדקים בדברי גאונים אחרים יעו"ש: וא"כ גם אנן בדידן אחר שנר' מדברי רש"י והרשב"א שיכול להעביר הירושה בכה"ג אעפ"י שדברי הרמ"ה לפי המובן אין נר' מדבריו כן יש לנו לומר שגם הרמ"ה אינו חולק עמהם כמו שכתבתי עכ"ל הרב תורת חסד ז"ל: עוד ה' האיר עינינו ועד אחרן ראינו להרב מוהר"ר יהודא עייאש ז"ל בספרו בית יהודא ח"ב סקנ"ג ששם פסק בסכינא חריפא בפסק והחזיק במסמרים לס' הרב מהרי"ט ז"ל דהרמ"ה והרשב"א לא פלגן בהדייהו וכחלוקו של הרב ה' ועלי ובאו הש"ע ומור"ם בסברא חדא וא"כ מי יבוא אחרי המלכים האדירים האלה לפקפק אחר פסק מור"ם ז"ל: הן אמת דעמד לנגדינו מ"ש הרב באה"ג בסי' רפ"א וז"ל אמר ראובן לא יירש ושמעון יירש וכו' דין זה שכתב הרמ"א צל"ע ולא זכיתי פה לספרו ד"מ ע"כ ותמיהתו של הרב הרי היא כמפורשת ודאי כוונתו להקשות כיצד יתקיימו דברי מור"מ עם דברי הש"ע וכן מצאנו ג"כ מפורש בס' משד"ר בנמוקי הרמ"א שכ' וז"ל ק' בעיני איך יתקיים דברי ההג"ה עם הש"ע שאמר אם הקדים ואמר לא ירש שמעון הוי מתנה עמ"ש בתורה וכבר קדמני בזה ר"מ רבק"ש והניח בצ"ע ומ"ש בס' פרמ"א ליישב זה לא נתישב לי א"כ לפי דברי הרב באה"ג והרב משד"ר שהם מפקפקים בדבר כיצד יתקיימו דברי מור"ם עם הש"ע וא"כ מן הראוי לחוש לדבריהם במקום הוצאה מן המחזיק שהם היורשים דאורייתא אלא דהאמת הוא דאין לנו אלא דברי הרבנים העליונים למעלה דהא הרב באה"ג ומהרמ"א לא כתבו בפשיטות דפלגן בהדייהו אלא דהוקשה להם כיצד יתקיימו דברי שניהם והצריכו עיון לתרץ. ופשוט דאין לנו להניח פשיטות של כמה גדולי עולם הלא המה הרב תורת חסד והלבוש ומהרי"ט ומוהרי"ע והרב מ"מ ז"ל והרב פרמ"א והרב יהודא עייאש ז"ל אין לנו להניח כל הני חבל נביאים דכתבו מר"ן ומור"ם ז"ל שוים לטובה ולא פליגי משום פקפוק הבאה"ג ומהרמ"א והן הם דברי הרב ת"ה שהביא הרב ת"ח דכתב ק' מאוד לסתור דברי הגאונים המבוארים להדייא מדקדוקי דברי גאונים אחרים וכו'. וגם אנן אין לנו לחוש לדקדוק הבאה"ג ולהניח פשיטותייהו דהנך חבל נביאים מכח הקושייא בעלמא: ובפרט כד דייקת שפיר תראה דאדרבא מדברי הבאה"ג ומהרמ"א ומתמיהתם יש להביא ראיה לנד"ד דהא הרבנים ה' הוק' להם קושייא ועמדה בצ"ע וקושיתם היא היאך יתישבו דברי מור"ם עם הש"ע. והרואה יתמה מאי קושיתייהו הלא יכולים לומר דמור"ם פליג על מר"ן כדרכו בכל מקום ואין כאן קושייא. ואי משום דכתב מור"ם כתב בלשון וכן ולא בל' וי"א. שהוא ל' מחלוקת הרי מצינו בכמה מקומית דמור"ם פליג אדברי מר"ן וכותב בל' שאינו נראה שהוא פליג כידוע דבר זה למי שבקי בדברי הש"ע ומור"ם וכן כתב בפשיטות הרב פר"ח ביו"ד כמה פוסקים מלאים מזה אין להאריך בהם וא"כ מאי קושיתייהו שלא הושואו בעיניהם מר"ן ומור"ם ז"ל אלא דמוכרחים אני לומר דכבר קדמה להם ידיעה