קרני רא"ם שד

והגוף דבר שיש בו ממש וכן כל כיוצא בזה ע"כ וא"כ גם כאן הרי הקנה לה הגוף של מאה דורוס לאכול פירותיהם והוי ממש הקנה הבית לדירה או הדקל לפירותיו דזכה המקבל: הן אמת דראיתי להרב מהר"ם אלשי"ך הביא דבריו פחד יצחק ז"ל אות אחריך שהביא משמו בתשובה זיין דס"ל דאפילו אם הקנה ראובן לשמעון מעות לפירותיהם דלא קנה שמעין במתנה הריוח ההוא משום דלא דמי לבית ודקל שהם קיימים בעת בוא הפירות והדירה לעולם שהם קיימים ומשום הכי מהני בית לדור ודקל לפירותיו אבל במעות שכשרוח בא לעולם אין המעות עצמם בעיין ונמצא הפירות בלי ממשות ע"כ א"כ לכאורה נראה דנפל פיתא בבירא על פי פסק מהר"ם אלשיך ז"ל: ואל תשיבני דשאני הכא דאפילו מהר"ם אלשי"ך יודה דקנה הפירות דהא בנדו"ד לא קנה הגוף לפירות דוקא דבכאן אפילו הקרן עצמו הקנה למזל טוב הנז' וכמ"ש בצוואה דאם תבנה בזש"ק תזכה גם קרן וא"כ הואל והקנה הפירות עם הקרן הוה ליה כאלו נתן לה דבר שיש בו קנייה עם דבר שאין בו קנייה וכמו שחלו דברי על הקרן וזכתה בקרן לכשתבנה בזש"ק כך יחולו גם על הפירות עצמם דהא מצינו דדבר זה במחלוקת שנוי וכמ"ש מור"ם ה"ג ס"י וז"ל החליף מעות ומטלטלים או מעות וקרקע ביחד י"א הואל וחליפין אינם קונים במעות נתבטל כל הקנין וי"א דכל הקנין קיים אצל הקרקע והמטלטלים ובטל אצל המעות והוא הדין אם קנה באיזה דבר המועיל בו קנין עם דבר שאין בי ממש דהוי קנין דברים ע"כ וכתב הסמ"ע והוא הדין אם קנו. פירוש גם בזה פליגי כל הני עכ"ל א"כ הרי לפניך דדבר זה במחלוקת הוא שנוי אם קנה דבר שיש בו ממש עם דבר שאין בו ממש וכוותיהו דיש אומרים בתרא נקטינן דס"ל דקים אצל הקרקע והמטלטלי ובטל אצל המעות הואל והאי יש אומרים נקטה מור"ם לבסוף ולפי הכלל המסור בידינו כי"א בתרא נקטינן ומה גם נוסף על זה דנדו"ד הקנייה הוא דבשלבל"ע שהם הפירות עם הגוף שהוא הקרן וזה מגרע גרע וכמ"ש הסמ"ע בס' הנז' סקי"ט דמהאי טעמא כתב מור"ם בס' ר"ט ס"ד בסתם המקנה לחבירו דבר שלבל"ע עם דבר שבל"ע י"א דדמי לקנה את וחמור שיתבאר בס' ר"י דאיהו קנה וחמור לא קנה יעו"ש וא"כ גם כאן הפירות שלא באו לעולם לא קנה וראיתי להרב בנ"י חי"י סר"ג בהגהות הרב"י סי"ז שכתב וז"ל הנותן מתנה כל נכסיו במתנת שכ"מ או מתנת בריא בכתב ויש בכלל המתנה מעות או חובות לכ"ע קנה מחצה דמחלוקת הזה היינו במקח וממכר הרימ"ט ח"מ סנ"ב עכ"ל א"כ גם כאן מה שהקנה הגוף של הקרן אם תבנה בזש"ק הוא אלבא דכ"ע קנה אבל הפירות הרי לדברי הסמ"ע סקי"ט איכא למימר דכ"ע ס"ל דלא קנה הפירות או אפילו אם נניח דבמחלוקת גם היא שנוי עכ"פ ההלכה היא דלא קנה הפירות הן מצד דנקט מור"ם כאן סברת י"א דקיים אצל הקרקע ובטל אצל המעות באחרונה הן מצד דבס' ר"ט ס"ד פסק כסתם כהאי דינא ולא הביא סברת החולקים וא"כ גם כאן במאי זכתה בפירות: אלא דראיתי להרב פחד יצחק הנז' שכתב דהרב בני יעקב ז"ל בטוב טו"ד שדא בה נרגא בההיא שמעתתא דמהר"ם אלשי"ך זלה"ה ובסוף דבריו כתב שסברת מהר"ם אלשי"ך יחידאה היא ודבריו צריכים עיון וכתב עוד הרב הנז' דגם מוהריט"ץ בתשובה קפ"ו סובר שלא כדבריו וכן מהר"ם בס' קל"ו וגם מהרי"ק שורש צ"ד נראה דגם במעות שייך קנין הגוף כמי הדקל וכו' יעו"ש בס' פח"י שהביא כל הני להקת הפוסקים דכלהו פליגי אסברת מהר"ם אלשי"ך ז"ל: וכן ראיתי בס' פת"ש ס' רי"ב סקי"ד דשם הוא כתב דהרב משנה למלך בפ' כ"ג מהל"ם והרב קצו"ה בס' ר"ט ס"ד פליגי אמהר"ם אלשי"ך ז"ל וא"כ הואל ויחידאה הוא מוהר"ם בודאי כהני חבל נביאים נקטינן ומינה לא נזוז והדר דינא כאלו הקנה הדקל לפירותיו דמהני וכמ"ש פסק מר"ן: שוב ראיתי להגוא"ל בס' רנ"ג סק"ה שהביא משם מהרשד"ם דאם אמר שישומו מנכסיו סך כו"כ לרוח שהיה לפלוני דהוי לשון מועיל יעו"ש ואי לא מסתפינא אמינא גם מהר"ם אלשי"ך יודה בנדו"ד דקנתה הפירות הואל וגם הגוף יש לה בו זכייה לכשתבנה בזש"ק יזה עדיף ממקנה מעות לפירותיהם דלא זכתה כלל בגוף אלא בפירות וזה פשוט לדעתי ולא לאפושי פלוגתא גם בזה בין מהר"ם אלשי"ך ובין הפוסקים הנז': ועל הספק השלשי לו בא במה שזיכה לבתו הקטנה סך ארבע מאית דורוס עם המטלטלים וכו' יש לחקור אם זכתה או לא דנראה הבת הנז' עדיין היא קטנה וא"כ הואל ועדיין קטנה צריך לזכות לה המתנה ע"י אחר כדמצינו בדין הקנין דפסק מר"ן בס' רע"ג סכ"ג קטנה זכתה לה חצירה וארבע אמות שלה [מיר"ם ודוקא קטנה שאין לה אב] אבל הקטן אינו זוכה עד שתגיע מתנה לידו או עד שיזכה לי אחר ע"כ וא"כ גם כאן יש לספוקי במתנה זאת אי אזלינן בה בתר שעת אמירתו שהיה מצווה א"כ לפי דברי מור"ם לא זכתה הואל ועדיין אביה קיים באותה שעה והויא אין לה יד אי אזלינן בתר שעת הקנייה והיא אחר מיתתי ובאותה שעה כבר מת האב ויש לה יד ואל תתמה על ספק זה דכעין זה מצאתי ראיתי להרב בעל פתחי תשובה סרנ"ג סקי"ט הביא כעין ספק זה משם הגאון מוהר"ר עקיבא איגר ז"ל בדין הא דאמרינן שכ"מ שאמר פלוני יטול פירות דקל דלא מהני כיון שלב"ל וליתא בברי נסתפקתי אם בעידן אמירתו עדיין לא גדלו הפירות ובשעת מיתתו כבר גדלו הפירות אי נימא דבעינן בשעת אמירתו היי בעולם דאמירתו הוי כקנין בריא או דנין דכל שלא חזר נמשך אמירתו עד שעת מיתתי ובשעת מיתתו כבר בא לעולם וכו' יעו"ש שהניח בצ"ע לדינא וא"כ גם כאן הרי יכולים היורשים לומר דאזלינן בתר שעת הצוואה ובאותה שעה עדיין היה האב קיים והואל והיה קיים הרי אין לה יד וכמ"ש מור"ם וכוותיה סתם מר"ן באהע"ז סקע"א ס"ד בסתם דבריו בדיני גיטין דבמקום שיש אב אין הקטנה יכולה לקבל את גטה יעו"ש והן אמת דהש"ך פליג על דברי מור"ם ומסיק דשאני גטין ממתנה ולבסוף מסיק דבמתנה אפילו במקום שיש אב יש לה יד עכ"פ אין לנו אלא פסק מור"ם דיליף מתנה מגט: