קרני רא"ם שא

חבירו זה אינו שהרי אין לך שנוי ופשיעה גדולה מזו שימחול חלק חבירו ועל כן אין מחילתו מחילה לגבי חלק חבירו ואונאה זו של חלק השותף הזה הויא כחוב אצל הלוקח ולא מצי השותף למחול כדכתב מר"ן בס' ע"ז דשותפין שיש להם חוב גבי אחד אפילו הוא כתוב ע"ש שניהם אין אחד מהם יכול למחול כל החוב ע"כ הרי דאין השותף יכול למחול חלק חבירו כלל ועדיפא מזה מצינו בס' קע"ו בס"ל דאפילו לענין שבועה אם שותף אחד פטר למתעסק משבועה יכול האחר להשביעו בעל כרחו ולא לימא ליה לאו בעל דברים דידי את: הרי דאפילו לענין שבועה דאתייא על ספק ממון עכ"ז אין השותף יכול למחול מכ"ש כאן דאיכא הפסד ברור שנתאנה בשתות או יותר ודאי דיכול השותף לתבוע הלוקח דלא אלים כחיה דשותף למחול ממון חבירו: ועדיפא מכולהו מצינו ג"כ למר"ן בס' קע"ו שכתב וז"ל ראובן שאמר לשמעון כל מה שתעשה בשלך עשה בשלי והלך שמעון ופטור החוב של שניהם חייב לשלם לו חלקו הרי מוכח דאין האחד מן השותפים אפילו פירש לו בפירוש שיעשה בשלו כמו שיעשה בשלו אין המחילה בכלל א"כ ודאי גם בשותפים אפילו הם כיורדים ברשות לעשות בשלו כמו בשלו ודאי לא נתכוון למחול לחבירו באונאת הסחורה דהמחילה לאי בכלל היא: והגם שכתב מור"ם בס' קע"ו סי"ד בדין השותף שמכר קודם הזמן הוי פשיעה וחייב לשלם השותף לחבירו חלקו ע"כ דמשמע שאין לו על הלוקח כלום אלא על חבירי וכמ"ש הבאה"ט באהע"ז ס' פ"ו סקי"ג וז"ל השותפים בסחורה שמכר אחד מהם בלי ידיעת חבירו א"צ הלוקח להחזיר הסחורה הואל והוא דרכו למכור רק זה השותף חייב לשלם לחבירו מה שהפסידו בממכרו קודם הזמן ע"כ והובאו דבריהם הרב זכו"ל אות שי"ן: וא"כ אף אנן נימא הכי דאם מחל השותף להוי דינו עם השותף שמחל ולא עם הלוקח לא יתכן זה דשאני התם במכירת הסחורה קודם הזמן ודאי דדינו הוא עם השותף והמקח קיים שהרי לא הגיע שום הפסד בקנין האי סחורה בהאי שעתא לשותף השני שהרי לקח זה הלוקח הסחורה בשוויה אלא דתרעומת השותף על חבירו שלא הניחה עד זמן מכירתה שדרכה להתייקר אבל הלוקח לא עשה שום דבר על כן דין השותף עם חבירו דוקא אבל בכאן שנתאנה בשתות וכ"ש ביותר הוי כחוב של שותפים גבי הלוקח ומחויב אז להחזיר לו האונאה או המקח וא"כ כשמחל שותף ללוקח אין במחילתו כלום והוי כאלו מחל חוב של שניהם שאמרנו שאין השותף יכול לתבוע לשותף חבירו על מאי דמחל אלא דדינו הוא עם הלוה והלוה אינו יכול לומר כבר שותפך מחל לי אלא דחייב לשלם להשותף שלא מחל: והגם דראיתי להרב הש"ך שם בס' ע"ז סקי"ט שפקפק על דברי מור"ם דכתב אפילו כששניהם כתובים בשטר אחד אין יכול האחד למחול החוב והש"ך ס"ל דיכול למחול דכל שותף יכול לעשות בשותפות מה שירצה יעו"ש בדבריו עכ"ז אין לנו אלא דברי מור"ם דס"ל דאפילו שניהם כתובים בשטר אין אחד יכול למחול כל השטר ואפילו הש"ך עצמו לא חלק על מור"ם בפשיטות אלא דבסוף דבריו הניח בצ"ע יע"ש וא"כ נראה דאם נתאנה השותף בפחות משתות ודאי שאין השותף חבירו יכול לתבוע אונאתו אלא דגם חלקו מחול הואל ודרך בני אדם למחול בפחות משתות ואדעתא דהכי נחתי השותפים שכל אחד ימכור הסחורה ולוותר כדרך שמוותרים בני אדם ואם נתאנה בשתות דודאי דיכול לתבוע אונאתו ודינו הוא עם הלוקח ואם נתאנה ביתר משתות יכול לבטל המקח. זהו מה שנראה. זהו משנלע"ד לפי שעה ולכשאפנה אשנה בעה"י: שוב בא לידי ספר זרע יעקב להרב הגדול כמוהר"י נאיים ז"ל וראיתי לו מ"ש בסז"ך ששם נשאל בשלשה שותפים ששנים מהם מכרו סחורה ונתאנו ואח"כ תבעו אונאתם והפשרנים פשרו ביניהם אח"כ שותף השלישי לא רצה לקיים הפשרה והעלה לבסוף וכתב וז"ל ואם מחמת המכר הראשון שנעשה על ידי שליח שהוא אחד מן השותפים אין מכירה זו מכירה שהשותפין שלוחין הם זל"ז כמו שכתב הטור בס' ע"ז בשם הרמב"ן ופשוט הוא וקי"ל שליח שטעה בכל שהוא מכרו בטל ולא מבעייא לגבי משה הנז' שלא נמצא בשעת מכירה ה"א דלגבי דידיה ליכא מכירה כלל אלא אפילו לגבי יעקב הנז' שנתן רשות ליוסף ה' למכיר המכר בטל כיון שטעה אפילו בכל שהוא מכרו בטל עכל"ה וחתומים ע"ז ארבעה רבנים מכללם כמוהר"י ן' נאיים ז"ל יע"ש הרי אתה רואה בעיניך דמחילת השותף באונאה לאו כלום היא לגבי חלק חבירו אלא דקשה בעיני מה שפסקו דאפילו בפחות משתות יכול לחזור דלקוצד"ן דבפחות הואל ודרך בני אדם לוותר במקח בזה יש להעדיף כח השותף יותר מהשליח ויש להעמיד בזה דברי הש"ך דס' ע"ז סקי"ט יע"ש וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט הל' צוואות ומתנות. סימן קנ"ח. תשובה לעי"ת פאס יע"ה להרב כמוהרר"י סרירו נר"ו: שלח אחרינו כה"ר אברהם אג'ויילוס ומצאנוהו מוטל עע"ד ודעתו מיושבת עליו וצוה בפנינו ואמר מחמת מיתה זהרא שמאשה בת יצחק בני תטול מנכסי ד' מאות דורוס ובתי צולטאנא תטול מנכסי מאה דורוס ובתי מזל טוב יתייחדו לה מאה דורוס ותזכה בהם לפירותיהם דוקא וכאשר תפקד בזש"ק תזכה גם בקרן ויתייחדו מנכסי ארבע מאות דורוס ואם זכתה מרים בתי לחופתה תזכה בהם לנדונייתה ואם ב"מ לא זכתה בהם יזכה בהם יאודא בני ואשתי זמול יפרעו לה כתובתה ויתנו לה נוסף על כתובתה שני פעמים כסך כתובתה ותשאר נזונית עם יאודא בני בעיסה אחת דוקא כל ימי מיגר אלמנותה ושאר נכסי קו"ט ומ"ב ושטרות אינהו ושעבודייהו וכו' אני נותן אותם ליאודא בני ויזכה בהם זכייה גמורה וימכור