קרני רא"ם רפו

לך ממנו וא"כ זוהי ועשית הישר והטוב שבשעה שאתה צריך לאיזה תקון טוב לך לתבוע מישראל חבירך מלתבוע מעכו"ם זה אינו דהא כתב הרב"י בסיקע"ה סנ"ז וז"ל וכתוב במרדכי בתשו' וכל היכא דזבין מעכו"ם כיון דהוציא הבית מכח העכו"ם שאין הבית חלוט עוד אע"ג דחוזר ומשכירה לאותו עכו"ם או לעכו"ם אחר שכירות לא קנה ולית בה משום דינא דב"מ כלום דגוף הקרקע אינו של עכו"ם הרי הוא מסולק משם ושפיר מצי אמר ארי אברחית כיון שבידו לסלקו ע"כ. ואם באמת כדברינו דגם לענין שלא יצטרך המצרן דינא ודיינא עם העכו"ם על ההוצאה מקרי ארי אברחית וכו' אם כן למה הוצרך המרדכי לומ' הואל ושכירות לא קנאה ויכול להוציאו כ"ז שירצה תיפוק ליה אפילו אם תהיה השכירות קונה עכ"ז הואל וס"ס דיניה של המצרן על ההוצאה של החצר ליהוי עם הלוקח ולא עם העכו"ם השוכר א"כ עדיין יכול לומר ישראל הקונה ארי אברחית וכו' דהא אם יתרועע כותל שבין ביתך לבית הנמכר מקודם היית צריך טורח להוציא מן העכו"ם ואני טוב לך ממנו אלא בודאי דבטעם קל כזה אינו יכול לדחות בן המצר ואינו יכול לדחותו אלא בטענה רבה אם העכו"ם דר שם וע"י קנייתו נדחה וכן נמי מדוקדק ממ"ש ואפילו חזר ושכרו לאותו עכו"ם עצמו משמע דדוקא אם היה דר שם העכו"ם מעיקרא קמיירי והוה ס"ד הואל וחזר ושכרה לי א"כ לא נסתלק לו שום היזק לזה אמר הואל וגוף הקרקע חזר של ישראל ויכול להוציאו כל זמן שירצה יכול לו' ארי אברחית וכו' וא"כ בנדו"ד שאין שום דירה לעכו"ם פשוט דזכה בן המצר: גם אין לבטל דינא דב"מ הואל וקרקע זה בעי"ת סלא יע"ה קיימא והמוכר מכרה ללוקח בעי"ת רבאט יע"ה גם מטעם זה לא איבד המצרן זכותו דהגם דמצינו למר"ן בסיקע"ה סל"ד שכתב דאם היה בן המצר במדינה אחרת אינו יכול לסלקו יעו"ש ומצינו להרב כנה"ג שכתב דאם המצרן הוא במקום הקרקע והמוכר והלוקח הוא בעיר אחרת הוא במחלוקת שנוי וא"כ לוקח זה יכול לומר קי"ל כסברת הפוסקים דאית ליהו דאם המוכר והלוקח בעיר אחרת ליכא דדב"מ דהא הלוקח הוא דמיקרי מוחזק וכמ"ש מר"ן ומור"ם בסיקע"ה סמ"ה וכ"כ בפשיטות הרב משכנות הרועים אות מ' אות קכ"ח דכל ספק שיפול בין הלוקח והמצרן דיינין קולה ללוקח וחומרה למצרן הואל והמצרנות אינה אלא מדרבנן ואסמכוה אקרא יעו"ש וא"כ הואל ואיכא מ"ד דליכא דדב"מ אם היו הלוקח והמוכר בעיר אחרת א"כ לוקח זה יכול לומר קי"ל: אלא דלזה הרי מצאנו ג"כ ארוכה ומרפא שהרי הרב מהריב"ו זלה"ה בליקוטיו הביא משם הרב מטה שמעון דמפרש דמאי דכתב הרמב"ם ופסקו מר"ן כאן דאם היה בן המצר במדינה אחרת וכו' מלשון הרמב"ם משמע דוקא רחוק ומיהו לאו דוקא אלא אפילו מקום דרך יום כל שהוא עיר אחרת עכ"ל והכנה"ג בתשו' ח"מ ס"ס פ"א כתב דבמקום קרוב שבכל יום שיירות מצויות ובחצי יום יכול רץ אחד ללכת ולבוא כה"ג לא נכנס בדין הרמב"ם וגרע מהכפר. המבי"ט יעו"ש עכ"ל הרב מהריב"ו בליקוטיו אות מ' וא"כ זכינו לנדו"ד דעיר סאלי ורבאט הגם דשתי עיירות נינהו כעיר אחת חשיבי כידוע לכל העולם דהא ברביע שעה יכול אדם לילך ולבוא א"כ פשוט הוא דלא מלבד סברת הרב מטה שמעון ופירושו להרמב"ם אלא אפילו לס' כנה"ג משם המבי"ט פשוט הוא דלא נכנסה רבאט וסלא בענין מצרנות להקרא עיר אחרת וא"צ להאריך בדבר זה כי ידוע לכל באי עולם דסלא ורבאט עיר אחת הם. וכ"ז הוא בבן המצר שהיה בעיר אחרת אבל בנדו"ד דאדרבא בן המצר בעיר אלא שהמוכר והלוקח הם בעיר אחרת יכולים לומר דאפילו אם יהיה בין רבאט לסלא מהלך יום אחד יודה הרב כנה"ג לס' הרב מטה שמעון דמצריך יום אחד דהא דין זה דאם המוכר והלוקח בעיר אחרת הוא במחלוקת שנוי וכמ"ש משם הכנה"ג יעו"ש ומה גם דנדו"ד לאו מדין מצרנות לחוד קמיירי אלא גם דין שותף אית ליה דהא בית זה שבא המצרן לזכות בה היא עומדת בחצר שיש למצרן בה הקרקע ובית המצרן ובית זה הנמכר היקיף אחד יש להם ומשותפים הם בכניסה ויציאה וכו' ומצינו לרבותינו הראשונים כמוהר"ר יעבי"ץ והמשביר זלה"ה דאחשיבו לשותף אמצע החצר וכו' כדין שותפים גמורים וכמו שבא הדבר מפורש בס' כר"ח ח"א סי"ג יעו"ש ומצינו להרב מהר"י עייאש זלה"ה בספרו בית יהודה שכתב דהגם שנחלקו הפוסקים באם היה המוכר והלוקח בעיר אחרת אם מצי המצרן להוציא מיד הלוקח עכ"פ בשותף כי"ע מודו דיש לפשר ביניהם יעו"ש הרי לפניך דשותף עדיף ממצרן אפילו באם היו הלוקח והמוכר בעיר אחרת שהיא רחוקה מכ"ש כאן בעיר רבאט וסלא בודאי ליכא מאן דירים ראש בזה ובודאי זכה המצרן בלי שום דין ודברים כלל: גם בנדו"ד אין לחוש לסברת מור"ם בסיקע"ה ס"ט דכתב אם הלוקח לית ליה ארעא ודחיקא ליה שעתה והמצרן א"צ לה רק רווחה בעלמא דאין בה דדב"מ וכ"כ הרב זקן אהרן הביאו הרב משכנות הרועים אות מ' אות קנ"ז שכתב וז"ל ראובן יש לו בתים יתירים על צורך דירתו ובן המצר מכר בית אחד לשמעון לדור בה פי אין לו זולתה ורצה ראובן להפקיעו ממנה ולהוציאה מידו מפני שהוא בן המצר אין שומעין לו דזה הוא הטוב והישר עכ"ל וא"כ גם כאן הואל וראובן זה הלוקח אין לו במה לדור ושמעון המצרן יש לו בית דירה א"כ נימא דאין המצרן הזה יכול לדחות הלוקח גם לזה אין לחוש דכבר מלתינו אמורה דבחצרות שלנו לדין שותף יקראו הואל ומשותפים באמצעה של חצר וכו' ושותף עדיף ממצרן ובודאי דיכול לזכות מדינא דב"מ ואין אומר ואין דברים וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט סימן ק"נ. זה הועתק מאגרת אחת ג"כ נעלמך די אוצלתני בראפך ה' די קולתלי ר' יוסף ברדוגו קאללך באיין ר"מ אלמאליח הווא מצרן פלעקדא דדאר קולו על לסאני די מא יסאל מצרנות די אנא תחייבתלו הינא בסך מייא ועסרין דורום