קרני רא"ם רפד

וז"ל ולענין הלכה דמנהג פשוט בינינו דגם בחזקת בתים וחנויות שהם חזקות קרקע אין בהם דדב"מ אם קרקע הסמוך לה נמכר וכסברת ר"ת שהביא הסמ"ע סקצ"ח דאין מצרנות אלא בשדות יעו"ש וסיים גם אם אחד יש לו חזקת ישיב בקרקע העכו"ם והלך העכו"ם ומכר הקרקע לישראל אחר יש רשות לבעל החזקה לסלק ללוקח בתוך יב"ח לקנייתו כמבואר בס' זכות אבות ע"ח בפסק מהריב"ם זלה"ה וכתב שם הטעם דנכסי עכו"ם הרי הם כהפקר ולכן כל הקודם זכה והוו כחזקת קרקע עכל"ה וא"כ הואל והרב הנז' מביא הלכה למעשה דכך נהגו א"כ ודאי דכך נקטינן דאם היתה חנות של ראובן עצמה נמכרת יכול לזכות מדין המצר אבל לזכות בחנות הסמוכה אפילו אם היתה חזקת ראובן חזקת קרקע איני יכול לזכות מדינא דב"מ וכ"ז הוא אם היתה חנותו של שמעון נמכרת היו צריכים להא שקלא וטרייא אבל בנדו"ד שאינה נמכרת אלא שרוצה לזכות בשכירות מדינא דב"מ אפילו אם היתה החנות של ראובן קנויה בידו קרקע וחזקה אין לו דדב"מ שהרי שכירות קרקע היא מחלוקת הרמב"ם והרא"ש דהרמב"ם ס"ל דשכירות אין בה דדב"מ והרא"ש ס"ל דשכירות ליומא ממכר הוי ויש בה דדב"מ ואנן כוותיה דהרמב"ם ס"ל הואל ומר"ן בס' קע"ה סנ"ט פסק כוותיה: וא"כ אפילו אם תהיה החנות הזה היא של ראובן אין יכול לזכות בשכירות החנות הסמוכה לה מדין מצרנות ומה גם בנדו"ד דאין כאן ריח מצרנות כלל דהא המצרנות היא בתחילת המכר או בתחילת השכירות אלבא דהרא"ש אבל אם כבר ידע ושתק איבד מצרנותו ומכ"ש נדו"ד שהיא שכורה ביד שמעון זה כמה מה דין מצרנות יש כלל. סו"ד לגבי דדב"מ אין כאן שום ריח זכות לראובן והרני להפקת רצונו כתבתי כל זה ללא צורך: ואם כוונתך לשאול אם ראובן יכול לילך לשכור חנות זה מבעלה ע"י פתוי תוספת ממון ויוציא את שמעון ממנה ודאי אין לו רשות ורשע יתקרי מדין עני המהפך בחררה וכו' ועיין בס' רל"ז סק"א דכתב שלא מלבד שנקרא רשע אלא שמוסיפין להכריז עליו בבה"ך שעשה מעשה רשע כזה יע"ש ובפרט אם תהיה החנות הזה של עכו"ם וילך ראובן להשכירה הרי זה מוסיף שבר על שבר והרי היא בכלל חרם רבינו גרשו"ם זלה"ה וכמ"ש מור"ם בס' רל"ו ס"א: ומה גם אפילו אם ירצה להקרות רשע ולהיות מוחרם ויז כה בשכירות עכ"ז לא אהנו מעשיו כלל דסו"ס יכול שמעון לומר שהוא מצרן בשכירות חנות זה והגם שכתבנו דאין בשכירות דדב"מ הרי כתב הטו"ז סקע"ה סקנ"ט וז"ל ולענין שכירות אותו הבית עצמו ודאי השוכר הראשון מסלק את השוכר הבא אחריו לדחותו אחר שכלה זמן השכירות הראשון ונראה שבזה מודה גם הרמ"ה הרי לפניך חלוק גדול בין אם רוצה להיות מצרן מבית לבית בשכירות בין אם רוצה לזכות באותה בית עצמה וכותיה דהרב טו"ז פסקינן הלכה למעשה בכל יום וכן הובא הדבר בס' האחרונים דכותיה דהטו"ז נהגו העולם לומר בלשון ערבי קר"א בקר"א פיי'"א וול"א אפילו תהיה חנות זה של עכו"ם וילך ראובן זה וישכרה יכול שמעון זה להשכירה ולהיות מצרן והגם דמצינן למר"ן בס' קע"ה סל"ח פסק דהקונה מכותי אין המצרן יכול לסלקו הרי כתב הסמ"ע סקס"ו דהטעם הוא דאומר לו ארי אברחית לך ממצרך יעו"ש וא"כ בנדו'"ד דלא שייך אותו הטעם ודאי דזוכה שמעון מדינא דב"מ וכן ראיתי בס' כר"ח דל"ו ע"ב שהביא פסק הראשונים שפסקו דבמקום דאין טענת ארי אברחית לך וכו' זכה המצרן דבנפול הטעם יפול הבנין וא"כ בין אם תהיה חנות זה של ישראל או של עכו"ם אם הלך ראובן ושכרה לא מלבד דרשע יתקרי ועבר על חרם ר"ג עכ"ז לא אהנו מעשיו כלל דשמעון יזכה בשכירות מדינא דב"מ: ואם דעתו של ראובן זה שרוצה לסלק לשמעון זה הואל ומטי ליה הזיקא שאינו נושא ונותן הרבה כמותו חלילה מלומר דבר זה דבשביל דבר זה יכול לסלקו וצא ולמד ממ"ש מר"ן בס' רכ"ח סי"ח וז"ל מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילם יקנו ממנו וכן יכול למכור בזול יותר מהשעור כדי שיקנו ממנו ואין בני השוק יכולים לעכב עליו עכ"ל הרי לפניך אפילו עושה מעשה בידים וגורם שימכור יותר מבני השוק עכ"ז אינם יכולים לעכב עליו מכ"ש אם אינם עושים שום מעשה אלא מחסדו יתברך השפיע לו טובה ודאי דאין יכולים לסלקו ואין עליו אשמת דבר כלל וכ"ז אינו צריך לפנים ולהפקת רצונך הטרחתי קן קולמוס וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קמ"ח. נשאלתי בראובן שקנה בית אחת מעכו"ם ואותו בית היה לשמעון בה חזקת קרקע ואחר זמן ארוך הלך לוי וקנה החזקה משמעון וע"ז בא ראובן לטעון שהוא מצרן הואל וקרקע אותו בית הוא שלו ולו נאה לקנות יורינו מורה צדק: תשובה הנה דיני חזקות רבו בהו דיעות רבותינו האחרונים כמ"ש בידינו בכתבי האחרונים כן אציגה נא לפניך משנלע"ד בקצרה הנה מצאנו להש"ך בס' קע"ה סקס"א שכתב וז"ל והעלה בתשובת ב"ן ל"ב דבחזקת חנות או בתים לכל הדיעות אין בו דדב"מ כשרוצה למכור החזקה לאחר וכ"כ בתשובת דברי ריבות ס' צ"ט שפסקו כל גדולי הקדמונים החכמים השלמים קדושים אשר בארץ המה וגם אחרונים כולם, הסכימו דבשום חזקה לית בה דדב"מ וכו' יעו"ש הרי לפניך דהרש"ך פסיק ותני משם גאוני עולם דאין בחזקה דדב"מ ואין לומר דדברי הש"ך איירי בחזקת ישוב דוקא ולא בחזקת קרקע והגם דספרי הקדושים שהביא מהם דבריו שהם ספר ב"ן ל"ב ג"ס דברי ריבות ומהרשד"ם ומהר"א ן' ששו"ן וכו' וספרים אלו אינם בידינו לעמוד על דבריהם אם הם איירי בחזקת ישוב דוקא או איירי אפילו בחזקת קרקע עכ"ז מדבריו שכתב בלשונו כלם הסכימו דבשום חזקה לית בה דדב"מ ע"כ מלשון זה דבשום חזקה משמע בין חזקת קרקע בין חזקת ישוב קמיירי ועכ"ז לית בהו דדב"מ א"כ נקטינן