קרני רא"ם רפג

הם באמצעה של חצר ובתשמישי החצר חשבינן ליהו כמשותפים וא"כ גם כאן נימא הואל וחצר הבית הזה שמכרה היתומה הנז' היא בשתוף החצר ובתשמישיה א"כ הדר דינם להיות כשותפים וזכה זה אברהם המצרן: אלא דלזה הרי מצאנו ארוכה ומרפא לחלק ולומר דעד כאן לא אמרינן דבמקום דאמרי ליכא דדב"מ השותף עדיף דוקא אם יהיה זכות ללוקח מחד טעמא דוקא כגון אם קנה מהאשה או אם קנה לצורך מזונות בלי אשה או במקום דליתנהי להני טעמי ואין לו זכות אלא משום חד טעמא דלית ליה בית דירה אבל בנדו"ד דכל אלו חברו בודאי דהחוט המשולש לא במהרה ינתק והדר דינה לומר דאלים כחו דלוקח זה אפילו משותף זה. ודבר זה מתורתם דהני סבי הלא המה רבותינו מוהר"ר יעב"ץ והמשבי"ר ורמ"א זלה"ה שהובאו דבריהם בס' התקנות כת"י דל"ח ע"ב למדתי אותו שנשאלו על שותף שמכר חצי בית המשותף לו והוי שנים או שלשה טעמים לבטל דדב"מ וכתבו לבסוף וז"ל ולפיכך אף שהבתולה יש לה שותפות בחצר וקי"ל דשותף עדיף ממצרן אפילו הכי היינו דליכא אלא חד טעמא לאפקיעי ליה להמצרנות לא מפקע לשותף אמנם עכשיו שכל אלו חברו כנז' אפילו שותף לא אלים כחו לבטל כת הלוקח עכ"ל וממנו למדתי לכאן א"ך קם דינא דזכה יצחק הלוקח בביתו ואין פוצה ואין מצפצף וצוי"ם וימ"ן סיון התרמ"ה לפ"ג סאלי יע"ה: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קמ"ז. לדאר לבידא יע"ה. שאלה ממו"ר. ראובן יש לו מפתח חנות אחת קנייה קנין כסף והחנות הנז' היא בקרן זוית אצל חנות אחרת סמוכה ממש ויושב בה שמעון בשכירות ששכר אותה מאיש אחר. לימים עמד ראובן וטען על שמעון ה' שיש לו היזק ממנו במו"מ באופן שראובן הנז' טוען ואומר אני אתן השכירות של החנות הנז' ויצא שמעון ממנה הואל והיא סמוכה לי ומטי לי הזיקא שאין אני נושא ונותן כמוהו ושמעון טוען כי כבר היא שכורה בידו מיד הבעלים לזמן ומה לי ולך לדחות פרנסתי כדי שתרויח אתה יומ"ץ: תשובה היא לקוצ"ד לא היה צריך האדם להיות נטפל להשיב על זה כי לא ידעתי כחו של ראובן זה שרוצה לעקור את שמעון ממקומו אם הוא משום שהחנות קנויה היא בידו ורוצה הוא לזכות בשכירות החנות מדין מצרנות זהו כח טענתו על זה אעיקרא דדינא יש לחקור מעקרא בדין דחנויות אם יש בהם דדב"מ או לא ובודאי מחנות לחנות יש בה דדב"מ דדמי לבתים נינהו והגם דבדין הבתים לא מצינו לרבינו הטור בסי' קע"ה ספ"א שהביא מחלוקת הפוסקים בזה דלדעת רבינו ת"ם אין דדב"מ ולדעת הרמ"ה חלק אם יש מקום ליכנס מזה לזה וכו' עכ"ז הרי סיים וכתב וא"א הרא"ש ז"ל כתב דהגם דדברי ר"ת נכונים אפ"ה לא נהגו כן ועלה סיים וכ"ך הר"י ברצלוני דאין דינא דמצרנות אלא בקרקעות ולא במטל' וכו' עכל"ה הרי לפניך דרבינו הטור פסיק ותני כסברת הרמ"ה חדא מדהביא סברת אביו הרא"ש ז"ל דמטיל בה משום מנהגא ועוד דמסיים וכתב וכ"ך הר"י ברצלונ"י שהיא כסברת הרמ"ה וכו' א"כ פשוט דדעתו לפסוק כסברת הרמ"ה וגם הרב"י כתב בפשיטות ולענין הלכה כ"ן דהרמ"ה והר"י ברצלונ"י והעיטור והרשב"א ס"ל דיש מצרנות בבתים והרא"ש כתב דלא נהגי כר"ת וגם המרדכי משם ריב"ם ורב"ש ומדברי רש"י בגמרא כולהו משמע דיש דינא דבר מצרא בבתים יעו"ש בב"י וכוותיהו פסק ג"כ בקצר בס' קע"ה סנ"ג דנקט בדבריו סברת הר"י אלברצלונ"י דבכל הקרקעות שייך דינא דב"מ ולא אימעיטו אלא מטלטלים יעו"ש א"כ גם בבתים בכלל הרי לא אתמעטו אלא מטלטלין וכן סיימה מור"ם בס' הנז' ולכן יש דין מצרנות בבתים יעו"ש: וא"כ הואל ומצינו בבתים דהלכה היא דיש בהם דין מצרנות ודאי דגם בחנויות אם יהיו סמוכות זל"ז ודאי דיש בהם דדב"מ דטעם אחד להם דהרי לסברת ר"ת דס"ל דאין דין מצרנות בבתים הרי כתב הסמ"ע סקצ"ח דטעמו הוא משום דדמו לאם היה הפסק בין השדות סלע או רכבא דדיקלא דנסתלק דדב"מ גם טעמים אחרים הביאם הסמ"ע ועכ"ז כתב הסמ"ע דלא קי"ל כוותיה הואל והרא"ש כתב והכי נהגו וסיים הטור עלה וכתב עליו דברי הרי"א הנ"ל דכתב דלכל דבר שיש חזקה יש מצרנות וכו' והטעם שהחומה שבין הבתים יכולים לפותחה וליכנס מזל"ז עכ"ל הרי לפניך דטעמייהו דבתים הואל ויכול לערבם וליכנס מזל"ז וא"כ גם בחנות ודאי דהדין כן הואל ויכול לערבם וזהו כוונת מר"ן דלא אמעיט אלא מטלטלי: וכן ראיתי למוהרי"ע זלה"ה שכתב אם מכר בעל החנות את חצירו אין יכול בעל החנות הסמוכה לה לזכות מדדב"מ דלא שייך זה בדבר שאין תשמישן שוה וכן שמעתי ממורי וכן ראיתי להרב חש"ק שלמ"ה עכ"ל הרי לפניך דלא אמרו אלא מבית לחצר הואל ואין תשמישן שוה אבל מחנות לחנות הואל ותשמישן שוה הדרינן לדינא דמר"ן דבכל הקרקעות יש דדב"מ: אלא דכ"ז היא אם היתה חנות זה של ראובן קנויה בידו קרקע וחזקה והחנות שיש בה שמעון נמכרת אז שייך דין הנז"ל אבל בנדו"ז שאין לראובן בזה החנות כי אם קנין המפתח הנקראת אלגלס"א אפילו אם היתה חנות זה של שמעון נמכרת אין ראובן יכול לזכות בה מדינא דב"מ דאפילו אי חשבינן לקנין המפתח כחזקת ישוב הרי מצינו לכמה גאוני עולם שנחלקו בזה אי חשבינן לחזקת. ישוב כדין קרקע או כדין טלטול יעו"ש בס' כנה"ג ובס' כר"ח סל"ז וס"ח וע' וע"ה: ועיין להש"ך בס' קע"ה סקס"א שהביא משם כמה גדולים דס"ל דחזקת חנות דין טלטול יש לה ואין בה דדב"מ וא"כ הואל ודבר זה הוא במחלוקת שנוי מן הראוי לומר אפילו אם היתה חנותו של ראובן עצמה נמכרת אינו יכול לזכות בה מדדב"מ אלא דראיתי להרב מוהריב"ו זלה"ה בסקפ"ד שכתב