קרני רא"ם רעח

מה שנראה לעניות דעתי וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קמ"ד. תשובה לעי"ת רבאט להרב כמוהר"י בירדוגו נר"ו: אחר דשו"ט במשל"ש שטי"ן רהוטי רהוט לידה"ק להשיב מה"ך על מאי דשאיל מר מינן על מי שהיתה בידו בית בשכירות ובעודה שכורה בידו הלך וקנה בית הסמוכה להאי בית בחצר ובא המצרן שהוא בעל הבית המשכיר לו לזכות בזה הבית שקנה זה השוכר ולהוציאה מידו מדדב"מ מה דינו הואל ולפי דעת הרב משי"ש זלה"ה בס' שמ"א ובס' ת"ט כתב על ההיא דכתב מר"ן בס' קע"ה ס' ס"א בשנים ששכרו שדה בשותפות ואחד מהם רצה להשכירו וכו' שהשני אם רצה לזכות בדדב"מ הדין עמו ע"כ וכתב הרב הנז' בס' הנזכרים ה"ה אם רצה השני למכור אם היה שלו יכול השוכר השני לזכות אפילו במכירה יעו"ש ובעינא דשפיר חזי ליה למר מה שכתב מהרח"ט זצוק"ל דחצירות שלנו דין שותפים יש להם וא"כ גם כאן בנדו"ד רצה ידידי לערבינהו וליתנינהו להני ב' סברות לעשות חצר כדין השות' דפסק מר"ן ס' קע"ה ס"א ולנהוג בהם ע"פ מ"ש הרב משי"ש ז"ל אלא דנשאר להידיד דוחק גדול על דברי מהרח"ט זלה"ה שכתב על דברי מר"ן דס' קע"ה ס' ס"א דאפילו בעבר ושכר יכול השותף שבחצר להוציא מיד השוכר השני וידידי קשה ליה דמדברי מר"ן לא משמע אלא באם אחד רוצה להשכיר וכו' אבל אם כבר שכר משמע שאינו יכול להוציא וסליק הידיד בתימא על דברי מהרח"ט אלה תוכן דבריו נר"ו: דע ידידי דדברי מהרח"ט ז"ל לאו יחידאה הוא בסברא זו אלא הרי בידינו פסק ערוך והוא במודפסים בס' כר"ח ח"א סי"ג חתומים בו הרבנים מוהר"ר יעבי"ץ והמשבי"ר זלה"ה שכך השיבו לרבני סאלי יע"ה דכך הוא הדין דחצירות דידן אפילו כל אחד יש לו בית מיוחד דין שותפים יש ליהו הואל ושותפים הם בבאר המים ובית שער החצר וכו' ועל פיהם כך אנו דנים מידי יום יום במי שיש בידו בית בשכירות ובית הסמוכה לה רצו בעליה להשכירה יוכל זה הדר בשכירות לומר הוא המצרן וכדי לשכך אוזן צדיק במה שקשה לו על מהרח"ט מדברי מר"ן דלא נקט דבריו אלא באם רצה לשכור וכו' ראיתי להעלות לך מ"ש אצלי זה זמן בענין זה ומילתא דאתייא באגב טר"ח וכתב לה כתיב על כן הילך מ"ש אצלי וזה נוסחו בס' קע"ה ס' ס"א שנים ששכרו שדה בשותפות ואחד מהם רוצה להשכיר חלקו לאחר והשני רוצה לזכות בי מדין בן המצר הדין עמו שהוא שותף בו עכ"ל הנה מפשט לשון זה של מר"ן נראה דדוקא בדעדיין לא שכרה לאחר מיירי אלא רוצה להשכירה בזה הוא שיזכה מר"ן השכירות לשותף אבל אם כבר שכרה לאדם אחר לא אתי זה השותף ומסלקו וכן נראה נמי מפשט לשין הסמ"ע בס"ק קי"ד שכתב וז"ל כיון שהוא שותף להי"א שכתב מור"ם לפני זה דיש בשכירות משום דדב"מ בלא האי טעמא דהוא שותף הוא קודם לכתחילה לאחר כל שלא קדמו האחר וקנאו והרב המחבר כ"ך לשטתו וק"ל עכ"ל הנה כוונת הסמ"ע רצויה דכוונתו לומר דדברי מר"ן הואל ובעדיין לא שכרה איירי א"כ לדעת מור"ם לא צריך לתת טעם משום שותף אלא תיפוק ליה דמטעם מצרן לחוד ס"ל למור"ם ז"ל דיכול לזכות בדינא דבר מצרא וכמ"ש בסעיף ס' שקודם לזה וז"ל ויש מי שחולק וסבירא ליה דיש בשכירות דין מצרנות ע"כ ופירשה שם הסמ"ע סקי"ב דדוקא בדעדיין לא שכרה אדם אחר איירי אלא בבא לזכות לכתחילה ולשטתו שלשם בסקי"ב אזיל כאן בס"ק קי"ד ועל זה הוצרך כאן לומר דמר"ן הואל ולית ליה דדב"מ בשכירות הוצרך למינקט מטעם שותף ועכ"פ בדעדיין לא שכר לחבירו איירי מר"ן ועל זה קשה לי דהא כללא כללו לנו רבותינו דבכל מקום שאמרו לית ביה דדב"מ אית ביה דינא דשותפי דשותפי עדיף ממצרן וא"כ הואל ופסק מר"ן בס' נ"ט השוכר בית וכו' והמצרן רוצה לסלקו אין שומעין לו א"כ ממנו יש לדון אבל שותף עדיף ומוציא מיד השוכר אפילו כבר השכיר הבית וא"כ היאך כאן חזר לפסוק הדין ברוצה לשכור דמשמע בדעדיין לא שכר קא מיירי הרי אפילו שכר כבר עדיף כח השותף להוציא: וראיתי אחרי רואי לרבותינו הרב יעבי"ץ והרב המשבי"ר שהובאו דבריהם בס' כר"ח ח"א סי"ג ושם נאמר שנשאלו על אודות אחד ששכר חלקו בחצר לאחר ופסקו שם דיכול השותף להוציא מיד השוכר ופשטו לה מהאי דכתב כאן מר"ן בס' ס"א יעו"ש וא"כ לפי"ז קשה הרי מר"ן לא איירי אלא בדעדיין לא שכר אלא רוצה לשכור והם פסקו אפילו בדכבר שכר: על זה הוצרכתי לראות עקר דין דפסק מר"ן מהיכן מוצאו ומובאו וראיתי להרב באה"ג שציין עליו שהוא מכללי הרא"ש כלל א' ס"ב וכללי הרא"ש אינם בידי אכן ראה זה מצאתי דלרבינו הטו"ר ס' שט"ז שהביאו וז"ל שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ראובן ושמעון שכרו שני בתים וכו' עוד להם חצר בשותפ' והיו כל אחד משתמש בחלקו והלך ראובן והשכיר ביתו ללוי ושמעון מעכב עליו ואומר איני חפץ בשותפות של לוי כי ירא אני שנתקוטט ביד ואם עכ"פ תרצה להשכירו הנח לי החצר המשותף ואתן לך שכירות החצר כפי חלקי המגיע ממנו אם שומעין לו תשובה יראה שהדין עם שמעין חדא שטוען ליתן שכירות החצר כפי המגיעו כי הוא מצרן ושכירות שייך בו הטוב והישר ועוד אני אומר דשנים ששכרו בשותפות לדור ביחד אין אחד מן השותפין יכול להושיב אחר במקומו אפילו יש לו דיורין פחותין מן הראשון כי יכול לומר אותך אני מקבל אבל אחר לא עכל"ה וציין עלה שם הרב"י דמקור שאלה זאת בכלל א' ס"ב כמי שציין הרב באה"ג והנה דין זה הגם שהוא מרבינו הרא"ש ורבינו הרא"ש ידוע דס"ל שכירות ליומא ממכר הוי ולשטתיה אזיל דס"ל יש דדב"מ בשכירות על כל פנים כתב כאן הרב"י בס' זה דגם