קרני רא"ם רעג

סימן קמ"א. בא לפני יצחק תובע למש"ך על אודות שרצה משה לתת בית אחת לבנו לדור בה ויצחק הוא דר בחצר שיש בה הבית הנז' ועל זה בא לעכב עליו שאל ידור בה בנו כי הוא המצרן על פי מה שאנו דני בעירנו זאת שמי שיש לו בית באיזה חצר ובית שאצלו נשכרת יכול לומר הוא המצרן והוא על פי פסק רבותינו שיש בידינו הלה המה כמוהר"ר יעבי"ץ והמשבי"ר דפסקו דבחצרות דידן דמשותפים הם בבית שער ובה"ך וכו' הגם שכל אחד מבורר לו הבית שלו עכ"ז לשותפים בחצר יחשבו וא"כ אם שותף אחד רצה לשכור חלקו לאחר יכול השותף האחר לומר שהיא מצרן כמו שפסק הש"ע בס' קע"ה סס"א יעו"ש בפסק דידהו הנה הוא בס' כר"ם חמ"ר יעו"ש ומכח זה בא יצחק גם הוא לטעון שהוא מצרן: תשובה לזה הנה מצאנו למר"ן בס' הנז' סל"ז כתב דאם מכרה לבן אותו שקנאה ממנו שאין המצרן יכול לסלקו ויש מי שחולק יעו"ש וכתב שם הש"ך סק"ל וז"ל צ"ע לדינא באחד שמכר קרקע שלו לבניו ובא בעל המצר לסלקו אם יכול לסלקו דהבן יכול לומר דזהו יותר טוב וישר שאני מחזיק באחוזת אבותי ולזה הדעת נוטה וצ"ע עכ"ל וראיתי להבאה"ט שתמה על הש"ך ומה דמספקא ליה להרב הש"ך מפשט פשיטא ליה להבאה"ט דאין המצרן יכול לסלק להבן יעו"ש וכן ראיתי להרב משכנו"ת הרועי"ם אות מי"ם והרב פתחי תשובה בסי' זה הביאו תשובת הרי"ף ז"ל דעדיפא מזה דאפילו במוכר לבן בנו אין המצרן יכול לסלקו יעו"ש ועדיפא מכולהו ראיתי להרב חת"ם סופ"ר בסי"א דדעתו נוטה ופסיק לה דאפילו במוכר לחתנו אין המצרן יכול לסלקו הואל ולא מצאנו חלוק בין ברא לברתא בגאולת קרובים יעו"ש עלה בידינו דמאי דמספקא ליה להש"ך פשוט הוא אצל רבנים אחרים דאין המצרן יכול לסלק הבן: הן אמת ראיתי להרב זכו"ל ח"ב אות מי"ם שכתב משם הרב דבר אמת וז"ל ומצאתי כתוב משם הרב דבר אמת וז"ל הש"ך נסתפק במוכר לבנו אם המצרן מסלקו ואשתמיטתיה תשובה דשייכה לס' קנין ס' ל"ב דאין חלוק דודאי מצי לסלוקי עכ"ל וא"כ הרי לפנינו דהדבר הוא במחלוקת שנוי. על כל פנים כמה תשובות בדבר חדא דהא מצינו להרב נחלת צבי ז"ל בסי' קע"ה דמפרש ההיא דס' קנין סל"ב הם איירי בדלא קנה הבן עדיין אלא בבא למכיר לבן אבל אם כבר מכר לבן גם תשובת ה' יודו יעו"ש ועוד אפילו נניח כפי סברת הרב דבר אמת דתשובת דס' קנין היא אפילו במכר כבר הדר דינא למאי דקי"ל כמ"ש מור"ם בס' הנז' סמ"ה וז"ל וכן במקום שהפוסקים חלוקים אין מוציאין מיד הלוקח הואל והוא כבר מוחזק יעו"ש והטעם הוא דקנין הלוקח הוא קנין מדאורייתא וקנין המצרן הוא אסמכתא מפסוק ועשית הישר והטוב: איך שיהיה הדרן למאי דאתן עלה הגם דביררנו דאם כבר קנה הבן אין המצרן יכול לסלקו התינח אם כבר קנה אבל בכגון נדו"ד שעדיין הבן לא קנה יכולים אנו לומר שהמצרן קודם דכן נראה מדקדוק הש"ך דמייתי לספיקו על ההיא דפסק מר"ן דאם כבר מכר לבן הבעלים דוקא בכבר מכר אבל אם בא למכור לכתחילה לא ועל זה מייתי במכר לבנו מהו יעו"ש דמשמע דלא מדמה בנו אלא לבן הבעלים הראשונים וכמו דבן בעלים דוקא במכר כבר אבל לכתחילה לא וכמו שסיים יעו"ש הוא הדין לבן המוכר נמי דוקא אם כבר קנה אבל לכתחילה לא והגם דהרב באה"ט תמה על הש"ך וס"ל להבאה"ט דאם מכר לבנו הוא עדיף מבן בעלים הראשונים עכ"ז לא מצאנו להפוסקים הנז' דנקטו דבריהם אלא בכבר מכר אבל בבא לקנות לכתחילה זה לא מצאנו: ואדרבה בדעת תשובות השייכים לספר קנין מצאנו להרב דבר אמת דמפרש למילתייהו דאפילו בכבר מכר לבן המצרן מסלקו ואין טוב וישר להחזיק הבן באחוזת אבותיו ואפילו לדעת הרב נחל"ת צב"י ז"ל דכתב דתשובת דס' קנין מודו דאם כבר מכר לבן דאין המצרן מסלקו עכ"ף הרי ס"ל דאם עדיין לא מכר המצרן קודם ואתייא מבינייא דבא תחילה המצרן והבן לקנות המצרן קודם: הן אמת דראיתי להרב זכו"ל בח"ב אות מי"ם שכתב וז"ל מצרן אי לגבי בני מהני מצרנות עמ"ש בספרו דשכ"ו ע"ב ועיין בס' פני אהרן סי' פ"א דמסיק כן דהבן קודם למצרן יעו"ש וא"כ מלשון זה דכתב הוא קודם למצרן משמע אפילו בבא לכתחילה הוא והמצרן לקנות הוא קודם וכן נמי יש לדקדק מדברי הש"ך עצמו ומדברי תשובת הרי"ף והרב חת"ם סופ"ר דכתבו אין לך טוב וישר עדיף מזה וא"כ משמע דטוב וישר דידיה עדיף מדמצרן וא"כ אפילו לא קנה כבר אלא בא לכתחילה לקנות הוא קודם: עכ"פ הואל ולא כתב הדבר בפירוש והו"ל לכתוב דינייהו אפילו בבא לקנות ואנן ידעינן מכ"ש בכבר קנה ומה גם דמצינו לתשובת דספר קנין ולהרב דבר אמת ולהרב נחלת צבי דמייתי למילתייהו וכולהו ס"ל עכ"פ דבבא לקנות לכתחילה ס"ל כתשובת ספר קנין דהמצרן קודם והם מודים לזה עכ"פ הרי הדבר במחלוקת שנוי והדרן ג"כ למאי דפסק מור"ם בסעיף מ"ה דכל דבר שהוא במחלוקת הפוסקים אין להוציא מיד הלוקח וסיים עלה אבל לכתחילה יש למכור למצרן ובכן יש מחלוקת אם טוב וישר יש בו לגבי מצרן או לא אין לנו אלא פסק מור"ם ז"ל דלכתחילה יש לשכור למצרן ותו לא מדי ועדיפא מזה נוסף כאן דכבר בררנו מפסק הרבנים הנז' דהשותפים בחצר אפילו כל אחד יש לו בית עכ"ז דין שותפים יש להו וקי"ל דשותף עדיף ממצרן וא"כ אפי' אי לא הוה דיעה ליצחק לזכות מדין מצרנות מדין שותפים יש לו זכות זהו משנלע"ד: אלא דהואל ולבסוף ביררו דבריהם דמה שנתן משה לבנו הבית לדור בו לא בתורת שכירות נתנה לו אלא לדור בחנם נתנה לי הדרן לדינא דמתנה דפסק מר"ן בס' קע"ה סנ"ד דהנותן מתנה לית בה דינא דבר מצרא וזכה שמעון במה שנתן לו אביו. זהו משנלע"ד וצויי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט