קרני רא"ם רעב

לו מחצה בבגד וש"ך טען הוא מצרן באותה מכירה ויקח הוא חלק הגוי יומ"ץ: תשובה לזה הוא אם באנו מדין מצרנית אין בדברי ש"ך מאומה מתרי טעמי חדא דהא מצינו למר"ן בחומ"ש סי' קע"ה סנ"ג פסק דאין דינא דב"מ במטלטלים יעו"ש אלא דמצינו למור"ם שם שהביא סברת מהרי"ק ז"ל וכתב וז"ל וכן בכל המטלטלים אפע"פ שאין בהם דין דב"מ מ"מ אם שותפים הם במטלטלים ואחד מכר חלקו יכול השותף השני לסלק הלוקח אם נראה לב"ד שאין השותף השני נוח לו כראשון ע"כ והנה ידוע תדע דסברת מהרי"ק זאת שפסק מור"ם הגם דמדברי מר"ן בקציר לא מיחזי מיניה דפליג אסברת מהרי"ק אלא אדרבא נראה דדברי מור"ם מסכימים עם דברי מר"ן עכ"ז הרי מצינו למר"ן בביתו הנאמן דשם דחה דברי מהרי"ק בשתי ידים ולא ס"ל כוותיה כלל אלא דמור"ם בהד"מ בדבריו שאינן כדברי הרב"י הכריח לדחות דברי מהרי"ק והכריע איהו דבראות עיני הדיין תלייא מילתא לקיים דברי מהרי"ק יעו"ש וכבר כתוב אצלי משם הרב משכנו"ת הרועי"ם ומשם רבני המערב כמוהר"פ בירדוגו זלה"ה דהוראת מר"ן בב"י אזלינן כוותיה אפילו נגד דברי מור"ם דפסק בש"ע יעויין לעיל: ואין כאן מקום להאריך אלא אפילו נניח כסברת הרב מ"ב ז"ל שהביא כנה"ג הובאו דבריו בס' זכו"ל ח"א אות מי"ם וז"ל ועיין בכנה"ג הגב"י אות קכ"ד וקכ"ה דהביא מחלוקת ושוב הביא ממ"ב דבמ"ש מור"ם ז"ל היכא דנראה לב"ד דאין השני נוח לו כראשון בזה אפשר דכולי עלמא מודו וציין להסמ"ע ועיין שם בס' קצ"ז דנראה כן מדבריו דבזה כו"ע מודו יעו"ש ועיין להש"ך סקד"ן דחלק על מור"ם וכו' יעו"ש איך שיהיה נראה ודאי דבכל גווני אפילו נראה לב"ד עכ"ז יכול המוחזק לומר קי"ל כהש"ך דחולק בהדייא וגם המ"ב דהשוה הדעות לא כתב כן אלא בדרך אפשר ודו"ק עכ"ל ועל זה אני אומר דאפילו לסברת מי שמשוה הדעות וס"ל דגם מר"ן אזיל ומודה במקום שנראה לב"ד בנדו"ד לא יעלה ולא יראה דהא דבר זה לשריפה הוא עומד ובפרט אפילו קודם שריפה הוא תובעו בואו ונחלקו בינינו בעת ובעונה הזאת ואין כאן שום המשך כלל בודאי דליתא לדינא דב"מ כלל: זאת ועוד אחרת דהא קנין זה הוא מהעכו"ם וכבר קי"ל דהקונה מן העכו"ם לית ביה דינא דב"מ וכמו שפסק מר"ן בס' קע"ה סל"ח יעו"ש והגם דקי"ל דטעמא. דמילתא הוא משום שיכול לומר ארי אברחית לך ממצרך גם כאן אפילו הדבר עומד לחלוקה תכף עכ"ף קשה ומר לחלוק עם העכו"ם וכולהי מלאים עלילות ברשע ואין לך דבר נוח יותר משתהיה החלוקה בין ישראל לחבירו: אלא דראיתי שיש לזכות שמעון כהן זה מצד אחר והוא ממאי דקי"ל דנכסי עכו"ם הרי הם כהפקר וכמ"ש מר"ן בס' קצ"ד יעו"ש וא"כ משעה שלקח העכו"ם המעות מיד שמעון צבע הי"ו ונסתלק זכה בהם שמעון כהן הואל ותפוס הוא הבגד תחת ידו והגם דפסק מור"ם שם בסוף הסי' וכל זה לא מיירי אלא בקרקעות אבל במטלטלים קנה בנתינת המעות ע"כ וא"כ מן הראוי היה לנו לומר דמשעה שנתן המעות נקנה חצי הבגד לשמ"ץ ולא נשאר לו להש"ך שום זמן לזכות בו מן ההפקר דמשעה שנסתלק זה זכה זה הרי מצינו להש"ך סק"ד דמפרש דדברי מור"ם איירי במשך ואם לא משך לא קנה אפילו במטלטלים. על ידי נתינת המעות ומי שקדם ותפס זכה יעו"ש ואפילו מדברי הסמ"ע שם סקט"ז מחזי דמפרש דברי מור"ם דאיירי בלי משיכה עכ"ז הרי ש"ך המוחזק יכול לומר קי"ל כהש"ך והואל ולא משך לא קנה וזכה שמעון הנז' ובפרט מצאתי ראיתי להרב יואל זלה"ה בח"ב ספ"ו שכתב וז"ל והגם דמדברי: הסמ"ע לא מצי למימר הכי וכמ"ש הש"ך הרי הסמ"ע עצמו באר דבריו בדרישה בס' קצ"ד על דברי הטו"ר כדברי הש"ך יעו"ש עכל"ה הרי לפניך מדברי הרב יוא"ל אפילו הסמ"ע מודה דדברי מור"ם במשך איירי וא"כ יש לשמעון זכות בטענתו: והגם דזה ש"ך לא בא מכח טענה זאת אלא הוא בא מכח טענת מצרנות וכבר קדמה לי ידיעה מפסק מור"ם בסי"ז בסוף הסימן שכתב שם וז"ל אין לדיין לפסוק יותר ממה שתבע ואם פסק לו יותר הוו טענות בדין וחוזר ע"כ וראיתי מה שכתב שם הסמ"ע והש"ך והמורם מדבריהם הוא דלדעת הסמ"ע בדברי מור"ם הוא אפילו רואה הדיין שהתובע טועה ויכול לתבוע יותר עכ"ז לא יוכל הדיין לומר לו שהוא חייב לו יותר וכו' ולדעת הש"ך אם ראה הדיין שהתובע טועה יכול לומר לו דטועה הוא וחייב ליתן לו יותר אבל אם לא היה טועה אסור דיכול להיות שוויתר עמו וכו' וראיתי להרב בעל פתחי תשובה סי"ז שכתב דהאו"ת אזיל בשטת הש"ך והרב מעי"ל צדק"ה ס"ס נ"ג הקשה על הש"ך יעו"ש וא"כ מן הראוי לחוש לסברת הסמ"ע והרב מעי"ל צדק"ה ולא הוה לן אלא להשיב זה ולומר לו דאין לך זכייה מצד המצרנות כלל כמי שאמרנו ולשתוק ולא לטעון ליה דזכה מכח נכסי עכו"ם הרי הם הפקר אלא דזה אינו דלא נחלקו אלא בתובע דלא טען ורוצה להוציא מחבירו ממש מתביעתו בזה יש לספוקי דילמא בשאר מחל ובזה הוא דנחלקו הסמ"ע והש"ך במילתא בטעמא אבל בנתבע שרוצה לפטור עצמו באיזה טענה ואותה טענה לא צדק בה ויש לו טענה אחרת שיזכה בה בזה לא נחלקו כלל. הדבר פשוט הוא דהא אנן קא חזינן דהוא טוען שיפטר מכח טענת מצרנות היאך ניקום אנן ונאמר הואל ולא טען מחל הרי לפניך לא מחל ועל זה נאמר פתח פיך לאלם וכמ"ש מר"ן בסי"ז ס"ט יעו"ש וגם כאן היה רוצה לזכות בכמה טענות שהם אמת יש לנו לסעדו ולסומכו: אלא דעם כל זה הואל והיה הדבר מנדנד בלבי גם ראיתי דמעקרא שמעון כהן רמה לשמעון צבע שהבטיח אותו לקנות בין שניהם ואח"כ חזר. על זה פשרתי ביניהם בפשרה דלית בה שום דררא ונתן שמעון כהן לשמעון צבע דבר מה ונתרצה שמעון צבע ונסתלק ולקח שמעין כהן הבגד והלך לו והי"ז שלם וצויי"מ וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט