קרני רא"ם רסט

קע"ה סעיף ס"א וז"ל שנים ששכרו שדה בשותפות ואחד מהם רוצה לשכור חלקו לאחר והשני רוצה לזכות בו מדין בן המצר הדין עמו כיון שהוא שותף ע"כ וכתב הרב באה"ג דדין זה הוא מהרא"ש כלל א' ודין זה דכלל א' הוא שהביא הטור בסי' שט"ז שהביאנו למעלה ושם בטור מפורש דהמשכיר לא היה רוצה לשוכרה למצרן ועכ"ז הרי פסקה מר"ן בסעיף ס"א דיכול לזכות ואין בעל הקרקע יכול לעכב א"כ הרי מכאן מוכח אפילו במקום שלא היה דר בה מעקרא אלא היה דר בבית אחרת עכ"ז בתים שלנו יכול לזכות מדין המצר אפילו בלא טענת כי היכי דהוא נוח לך כל ימי השכירות שעברו וכו' שהביא הרב מהריב"ו משם מהרש"א וא"כ יש להקשות למה הוצרך הרב מהרש"א זלה"ה לאותו טעם דכי היכי דהוא נוח לך וכו' הרי מתשובת הרא"ש שפסק מר"ן נראה דאפילו במקום דלא שייך אותו טעם דהא עובדא דהרא"ש היתה בשנים שהיו שוכרים קרקע בשותפות ואחד מהם רוצה לשכור חלקו לאחר וכמו שמפורש שם ועכ"ז פסק הרא"ש דיכול לזכות השותף בקרקע מדינא דב"מ ושם לא שייך טעמו של מהרש"א וא"כ קשה למה הוצרך מהרש"א לטעם זה: אלא לפי האמת נראה דצריכים אנו לט' של מהרש"א דהא דברי מהרש"א הם במי שהיה שוכר בית מחבירו ורוצה לזכות בה עכשיו מדין בן המצר לכן צריכים אנו לט' של מהרש"א לבטל טענת זה נוח לי וכו' אבל בתשובתו של הרשב"א היתה בדין שרצה לזכות מכח שותף ובשותף איכא למימר אפילו בלא טעמו של מהרש"א אינו יכול לטעון זה נוח לי דהא שותף עדיף ממצרן ולענ"ד נראה דבזה נסתלקה תמיהת הרב זכו"ל שתמה על מה שראה בס' אחרון הנדפס מח' דכתב בפשיטות דכ"ע מודו דיכול המשכיר לומר זה נוח לי וכו' והוא תמה עליו מתשובת הרא"ש הנז' דמשמע ממנה שהרא"ש חולק וע"ז תמה עליו איך קאמר דכ"ע מודו וכמו שהבאתי לעיל כל דבריו של זכו"ל יעו"ש לעי' ולי אני הפטור נראה דהאמת הוא כמ"ש הרב ס' אחרון דכו"ע מודו ושאני תשו' של הרא"ש משום שהיה שותף ושותף עדיף ממצרן אבל אם הוא אתי מכח מצרנות לבד ולא היה שותף אי"ל גם הרא"ש מודה דיכול לומר זה נוח לי וכו' וכ"ז כתבנו בתורת אגב אבל בנדו"ד אין אנו צריכים לכ"ז דהא כבר היה דר בה ויצדק לך טעמו של מהרש"א וא"כ קם דינא דזכה ראובן מדין המצרנות כפסקו של ט"ז: אלא דעדיין יש יד הדוחה לדחות דע"כ לא נאמרו דברים אלו אלא בישראל שהיה דר בבית ישראל חבירו אבל בכגון דא דהלך השוכר השני והשכירה מיד הגוי נימא אין כאן מצרנות דהא פסק מר"ן בסעי' ל"ח הקונה מן הכותי אין המצרן יכול לסלקו ע"כ עכ"ז יש להשיב דהרי הטעם מפורש בתוס' שם בגמרא והביאו הסמ"ע סקס"ו והש"ך סקל"ג דהטעם הוא דהקונה מעכו"ם אין בי דינא דב"מ משום דיאמר לו ארי אברחית לך ממצרך אבל בנדו"ז דלא שייך טעם זה בודאי דיש בו דינא דמצרנות וכמו פסק הנמק"י שהביא הסמ"ע בסקס"ו דפסק דבקונה מעכו"ם כותל רעוע זכה המצרן דאין כאן טעם דארי אברחית לך וכו' דיאמר לו המצרן דאם לא קנית אותו היה נופל ע"כ וא"כ גם כאן הואל ולא שייך טעם זה בודאי דזכה המצרן: וכן ראיתי בס' כר"ח ח"ב דף ל"ו ע"ב שהביא פסקי הראשונים שפסקו בנדון אחד דבמקום דאין טענת ארי אברחית לך וכו' זכה המצרן דבנפול הטעם יפול הבנין יעו"ש איך שיהיה הרי נתברר לך כשמש בצהרים דיכול ראובן לזכות בחנות מדין מצרנות והצוי"מ וימ"ן כי"ר הי"ז בסדר אנשי אמ"ת שונא"י בצ"ע דהאי שתא בלב"י צפנתי אמרתיך לפרט מן הפרט: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט סימן קל"ח. נשאלתי בראובן שמשכן בית אחת בחצרו ביד שמעון משכנתא דסוריא ואחר עבור זמן מה רצה שמעון למכור שטר המשכונה שיש בידו ללוי בכתיבה ומסירה וע"ז בא ראובן לתבוע ולומר דיזכה הוא במשכונה במכירה זאת מדין מצרנות ע"ז יורינו מו"ץ: תשובה הנה דין זה דמוכר שט"ח לחבירו אם הלוה יכול לזכות מדינא דב"מ הוא נפתח במחלוקת הפוסקים דלהרב המבי"ט ס"ל דיכול הלוה לומר שהוא מצרן ונסתייע לזה מדינא דפסק מר"ן סי' שי"ו דהמשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה להשכירו לאחר דיכול המשכיר לומר למה תטריח עצמך ותשכיר לאחרים הניחו לי וצא דשומעין לו ומזה נסתייע הרב המבי"ט לומר דגם בשט"ח יכול הלוה לומר למה תטריח ותמכור לאחרים יעו"ש והש"ך בסי' ס"ו סקע"ג חלק עליו ודחה ראייתו של המבי"ט דשאני בית הואל והבית שלו יעו"ש ולענין הדין אי נקטינן כהרב המבי"ט או כסברת הש"ך הנה מצאתי לרבותינו האחרונים ה"ה כמוהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה וכמוהר"ר ש"ט זלה"ה וכמוהרי"ב זלה"ה שעשו סמוכות חזקות לדברי הש"ך ופסקו כוותיה בזרוע הנטויה כמ"ש פסק אחד בספר כר"ח להרב מו"ד י"ץ ח"א סי' ק"פ ובסי' נ"ד וא"כ הואל ומפומייהו דהני זקוקין דנורא יצאו הדברים מי יבוא אחרי המלכים האלה וא"כ גם כאן נראה לכאורה דלא זכה ג"כ ראובן מדינא דב"מ אלא דכד דייקת שפיר תראה דרב המרחק ביניהם דהא לא חלק הש"ך על המב"ט זלה"ה אלא במוכר לחבירו שט"ח פשוט אבל בשטר משכנתא כהאי ודאי דיודה הרב ש"ך להרב המבי"ט זלה"ה דהא משכונתא דסוריא דין שכירות לזמן יש לה וא"כ חזרנו לדינא דמר"ן דסי' שי"ו דיכול המשכיר לומר למה הטריח עצמך וא"כ גם כאן יאמר לו הממשכן הזה למה תטריח עצמך למשכנה לאחר דהוי כמו משכירה לאחר דהואל וביתו היא יכול לזכות בה וכמו שהזכיר הרב הש"ך בסי' ס"ו סקע"ג חילק זה בדחייתו לסברת המבי"ט וז"ל דשאני שט"ח מההיא דבית דשאני הבית הואל ושלו הוא ומטעם זה ג"כ פסקו הרבנים הנז' כסברת הש"ך יעו"ש: אלא דזה דוקא הוא אם עדיין לא מכר שמעון את השטר ובשעת המכר בא ראובן לערער