קרני רא"ם רסו

ואחד מהם לא רצה לתקן עמהם כתב מר"ן בסי' קס"א ס"ה וז"ל אם אחד מבני החצר אינו רוצה ליתן בתיקון הצריך ואינו רוצה להשכיר ביתו שבחצר יתקנו הם וישכירו הבית ויקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו המגיע לו יעו"ש והנה פשט לשון מר"ן הוא דאנן שוכרים הבית למי שירצה להשכירה ומאי דתפסינן מדמי השכירות מנכין אותו מחלקו המגיעו בהוצאה ותול"מ אלא דשמעתי באומרים לי שהרב משכנות הרועים מפרש בזה דכוונת מר"ן היא דשוכרים הבית ויקחו השכירות לעצמם ואין מנכין אותו מן ההוצאה עד שיפרעו מחלקו. המגיע לו ר"ל עד שיפרע להם בעה"ב ההוצאה ואזי יחזירו לו ביתו ומה שאכלו אכלו מדמי השכירות ושמעתי שדחוקו של הרב ע"ז הוא דהיאך השותפים יוציאו ממון ההוצאה מכיסם ואח"כ יחזרו על השוכר לגבות ממנו מעט מעט זה אינה תורה: ואני נבהלתי משמוע דהיאך פה קדוש יאמר דבר זה דלא מלבד דיש על זה קושיות חבילות חבילות דזה נכלל בכלל רבית: גם מאי שנא מההיא דמי שבנה בחצר חבירו האמורה בסי' שע"ה ס"ד דשם נאמר דכל מה שתפס מנכין לו מהוצאתו גם אין לשון מר"ן סובל זה הפירוש דלפי פירושו הכי הול"ל ויקחו השכירות עד שיפרע להם חלקו המגיע לו אבל במאי דתני עד שיפרעו מחלקו משמע דכוונתו לא יקחו השכירות עד שיפרעו מחלקו המגיע לו דהיינו מאותו שכירות יהיו נפרעים עד שיכלו דמי ההוצאה ואח"כ יחזור קרקע למרה קמא והגם ששמעתי שהרב הנז' נדחק במה דכתיבנא ושם עשה כסא וסמוכות שלו לפירושו ולא זכיתי כעת לראות זה הספר ולעמוד על הבא"ר: אכן משנלע"ד לכתוב עתה הוא דעיקר תמיהתו של הרב דבשבילה הוצרך להוציא הדברים מפשוטן לעד"ן שאינה תמיהה כלל דהא יכולים השותפים לשכור הבית וליקח עד כדי דמי הוצאתן וכיצד יעשו דהיינו יכריזו על הבית כמה ירצה איזה אדם לשוכרה ולהקדים בשכירות הבית כו"כ ואזי מי שיבוא אצלינו ויאמר אני רוצה לתת כו"כ בתורת מקדים בשכירות הבית אזי שוכרין לו אפי' צריך לגבות לו משומת השכירות דהיינו אפילו לאחר התיקון תהיה שוה דינר בחודש ועל ידי הקדמת השכירות אנו שוכרין אותה לו בחצי דינר לא איכפת לן. שכתב מר"ן בסיק"ג ס"ה וז"ל ואם אין המלוה רוצה לקנות יותר מכדי חובו ואומר פרע לי מעותי מאחר שמה שהוא כדי חובו אין בו שיעור הראוי הדין עמו וכופין את הלוה למכור את הקרקע או למשכנו ויפרע לזה מעותיו ע"כ וכתב שם הש"ך סק"ד וז"ל או למשכנו ובתשו' רשב"א ורבינו ירו' איתא או משכירין וכתב ד"מ דהיינו להשכירו שיעלה בפעם אחד דמי החוב אבל אם לא יוכל להשכירו רק שנה אחת בדבר אחד מועט אין ממתינים ללוה דא"כ תנעול דלת בפני לווין ויותר נ"ל דכאן מיירי שמשכירין אותו שיתן השוכר השכירות מיד דאל"כ כיון ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף אינו בדין שימתין המלוה ונראה שלכך השמיט המחבר השכירות משום דאינו שכיח ששוכרים לשלם מיד דהא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף לכך מוכרים או ממשכנים עכ"ל הרי לפניך דבמקום שהדין הוא לשלם לו ממונו דינא שימכור הקרקע או ממשכנה או שוכרה ע"י הקדמת השכירות וכמ"ש הרשב"א ופירשו הש"ך וא"כ גם כאן לפי דבריו של הרב הנז' דהוצרך לו' דהשותפין יקחו השכירות עד שישלם להם ההוצאה ויהיה דמי השכירות נוסף על ההוצאה משום דהווייא אונאה בדבר שהשותפים יוציאו הדבר ואח"כ יקחו אותו בפרוטרוט ולפי דבריו שיש אונאה בדבר הרי הי"ל להרמ"ה בעל סברא זאת לו' דהשותפים ימכרו מעט מהקרקע כדי חלקו בתיקון או ממשכנים או שוכרים אותו בהקדמת השכירות והוא טוב לו לשותף משיקחו כל דמי השכירות יתירות על ההוצאה אלא ודאי דאין אנו צריכים לכל זה דהגם דלגבי המלוה כתב מר"ן בסיק"ג דמוכרים הקרקע או ממשכנים וגם הוסיף הש"ך לו' משמיה דהרשב"א שמשכירים בהקדמת השכירות הרי פי' שם בדברי הש"ך משם הד"מ טעמו בצדו משום נעילת דלת ולזה כתב הד"מ דמשום נעילת דלת דין הוא ששוכרין אותה כדי שיעלה בפעם אחד דמי החוב והוסיף הש"ך לו' גם בהקדמת השכירות יעו"ש הרי דלא כתבו זה דשוכרים אותה בפעם אחד ובהקדמת השכירות אלא משום נעילת דלת אבל במקום דליכא נעילת דלת לא שכרינן ליה בפעם אחר וגם לא פחתינן משווייה ליקח השכירות בתורת מוקדם מכ"ש דליכא למי' שיקחו השכירות נוסף על ההוצאה כמ"ש הרב ז"ל דבנדון זה אין כאן נעילת דלת דהא יותר ממה שהשותף רוצה לתקן השותפין חביריו ניחא להו יותר לתקן ומה נעי' דלת שייך כאן אלא בודאי דפשט מר"ן מורה דהכוונה היא שהשותפים מוציאים בבנין ויקחו משכירות הבית קמא קמא וינכו אותו מדמי ההוצאה שמגיע לשותף בחלקו: אחרי זאת ראיתי להרב כמהר"י ן' וואליד זלה"ה בס' וי"ץ סקפ"ב שנשאל ע"ז בשותף שלא רצה לפרוע חלקו והשיב להם הרב הנז' וז"ל ואם אין בידם במה לשלם ימשכנו הבית בידו ויהנה בפירות השבח שהשביח בבנין מחמת ההוצאה שהוציא דהיינו שישומו הבית כמות שהוא עכשיו כמה שוה שכירותו בכל חודש והגם שאינו ראוי הוא לדירה אפשר שראוי הוא לדבר אחר ואחר שיבנה אותו ישומו השמאים כמה שכירותו בכחו"ח דרך משל אם עכשיו שוה שני איקיות ואחר שיבנה אותו יהיה שוה שבעה אוקיות יפרע לשותפים בכחו"ח מה שעולה להם מהב' איקיות כפי שיעור חלקם בחצר ויהנה הוא בחמשה אוקיות שהשביח מחמת הוצאת הבנין עד שיפדו השותפים עכ"ל והנה הגם דהרב מהרויב"ו גילה דעתו ודבריו דאין פירוש דברי מר"ן שיקחו השותפים השכירות לגמרי כמ"ש הרב משכנות הרועים דלפי דברי הרב משכנו' הרועים אין אנו צריכים לעשות אותה בידו משכונה וגם אפי' מה שהיתה שוה מקודם הבנין עכ"ז הרי אית ליה להרב דהכל יהיה לשותפים עד שישלם להם לא כן הרב הנז' ס"ל דצריך לשלם להם מה שהיה קודם הבנין וגם מה שנתרבה מכח הבנין אינו זוכה בו אלא מצד שעשאו אותו בידו משכונה דון מינה הא אם הוציא ולא נעשה בידו משכונה צריך לנכות הכל וזה מורה שהרב הנז' מפרש כפשט מר"ן דכל מה שיקחו השותפים מדמי השכירות יתנכה מהוצאת חלק השותף: