קרני רא"ם רסד

מתא אחרינא מעכב דוקא אם באו למכור אבל אם באו לקנות בזה לא אמרו דמעכב יעו"ש מטעם זה ומטעמים אחרים ולבסוף כתב דהגם דמן הדין אינם יכולים לעכב עכ"ז יכולים הם בני מגנאסייא לסגור דשא באפייהו מההיא דמהרי"ק וכמו שהבאתי אני עני ממש ונתתי שמחה בלבי וראיתי להרב הנז' שכתב דגם מהרשד"ם תמה על הרב מהרי"ק ז"ל ואפי"ה בסוף דבריו כתב מהרשד"ם דמי יבוא אחרי המלך מהרי"ק ז"ל יעו"ש גם כתב דהרב ב"ח כתב דתשו' מהרי"ק אינה צודקת יעו"ש עם כ"ז כתב הרב הנז' בסו"ד דהגם דהרב בד"ה והרב ב"ח חולקים על מהרי"ק הרי הדבר מחלוקת הפוסקים ובני העיר קרוים מוחזקים לענין זה ויכולים לומר קי"ל כס' מהרי"ק ויכולים לסגור דשא באפייהו יעו"ש: ואנן בדידן לא צריכים לכ"ז אפילו אם היו יהיה המזיק הוא המוחזק עכ"ז כבר כתבנו דיכולים בני העיר לעכב הואל וקי"ל כמור"ם ז"ל ומור"ם פסק כמהרי"ק ז"ל דיכולים לעכב: גם ראיתי להרב בע"י חי"י זלה"ה שכתב דאל תטעה לו' שהגאון מהרי"ק זלה"ה לא אמרה אלא בשבא דוקא גם הוא בע"כ של יושבי העיר ע"י השר ולכן גם הוא יעכבו עליו ע"י השר אבל כשאינו בא בע"כ ע"י השר אלא בא מעצמו גם בני אנשי העיר אינם יכולים לסגור דשא באפיה זה אינו אלא שהדברים מוכרחים שמהרי"ק דן דינו אפילו במי שאינו בא בע"כ מהראיות שהביא יעו"ש: סוף דבר חפשתי על כל דבר ודבר ומצאתי שיצחק הנז' סגר עליו המדבר הן מן התורה הן מן השררה לכל אשר יפנה ימצא תברא אכן במקומו ימצא אורה: ומעתה הבוא נבוא העירה למחלוקת בני העיר סאלי יע"ה על יצחק באומרם לו שלא יוזיל השער דפסק להו לחיותייהו ומעקרא אכתוב משנלע"ד לכאורה ולבסוף אכתוב מה ששוהד"ן: איתא בפרק הזהב דף ס' רבי יודא אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות מהשער וחכ"א זכו"ל ע"כ וז"ל הגמ' שם מ"ט דרבנן דאמר ליה אנא מחלקנא אמגוזי ואת פליג שויסקי ע"כ והוסיף בגמ' וז"ל וחכ"א זכו"ל מ"ט דרבנן משום דקא מרוח לתרעא ופירש"י שם דכשרואים אוצרי פירות שזה מוזיל השער גם הם מוזלי השער: הנה פשוט במשנה ברור דבדינא דרישא דמחלק קליות ואגוזים בודאי דלא שייך טעמא דמרווח לתרעא דהא השער כדקאי קאי ואינו מקפח פרנסתם אלא מכח חלוקו ולכן לא אמרו חכמים בדינא דרישא זכו"ל אלא אמרו וחכמים מתירין לא כן בדינא דסיפא אמרו חכמים זכו"ל ובשביל זה דבדינא דרישא ליכא הרווחת תרעא ע"ז הוצרכו בגמ' למיהב טעמא דאנא מחלקנא באגוזים ואת חלוק שויסקי זהו פשטן של דברים: ועפ"ז יבוא על נכון מחלוקת ר"י ורבנן למה הוצרכו לחלוק בהני תרי בבות ולא די להם בבא אחת לחלוק בה משום דרישא וסיפא איצטריכו לתרוויהו דלר"י איצטרכי רישא לומר לך דאפילו יש להם תקון לחלק שויסקי ובשביל זה לא תהיה להם קפוח הפרנסה אפי"ה יכולים לעכב עליו והט' הוא דהואל וליכא הרווחת תרעא בזה יכולים לעכב עליו וסיפא גם כן איצטריכא לר"י לו' דהגם דאיכא הרווחת תרעא בזה עכ"ז הואל ומקפח פרנסתם הואל ואין בידם לתקן כדי שלא תתקפח פרנסתם יכולים לעכב וכללא דמילתא הוא היכא דאיכא תרתי לטיבותא אלבא דר"י דהיינו דאיכא הרווחת תרעא וגם יש בידו לתקן אזי אינם יכולים לעכב אבל בכגון הני תרי בבות דליכא אלא חדא לטיבותא יכולים לעכב ולרבנן ג"כ איצטריכו הני תרי בבות דרישא איצטריכא דאין יכולים לעכב אפי' ליכא טעמא דהרווחת תרעא ויש בידו לתקן ולא תתקפח פרנסתו ובחדא לטיבותא דיכולים לתקן לא יכול לעכב עליו וסיפא איצטריכא שמתקפח פרנסתו ואין בידו לתקן עכ"ז אינם יכולים לעכב הואל ויש הרווחת תרעא דהיינו חדא לטיבותא וא"כ סיפא ורישא איצטריכו לר"י ורבנן וחדא מחדא לא אתייה: והנה מצינו לכל הפוסקים דכולהו פסקו כסברת חכמים דאין יכולים לעכב עליו וכן פסק מר"ן בס' רכ"ח סי"ח וז"ל מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי שירגלו לבוא אצלו ויכול להוזיל השער ואין בני השוק יכולים לעכב עליו יעו"ש: וא"כ לפי מה שביררתי לך בדברי הגמ' אם כן לפ"ז מאי דפסק מר"ן כאן דיכול לחלק הוא משום שאין קפוח הפרנסה כ"כ דיכול לומר להם הרי יש בידכם לתקן דהיינו לחלק שויסקי ומאי דפסק דיכול להוזיל השער הוא משום דמרווח לתרעא: ואם כן בנדו"ד שמוזיל השער ובהוזלת השער לא מרווח לתרעא אלא לעכו"ם נראה דיכולים לעכב עליו דהא מקפח פרנסתם ואין בידם לתקן ואין כאן שום הרווחת תרעא ומטעם זה פסק מור"ם בסי' קנ"ד דבר מתא אבר מתא אחריתי לא מצי מעכב אם הוא מרווח לתרעא אבל אם לא היתה הרווחה תרעא לישראל אלא לעכו"ם בלבד בודאי יכולים לעכב עליו יעו"ש והבאתי דבריו לעיל וא"כ גם כאן יכולים לו' דיכולים לעכב עליו שלא יוזיל השער ולא יקפוח פרנסתם זהו משנ"ל: אכן ומה אעשה שמצאתי להד"מ בסי' רכ"ח שכתב וז"ל כתב רבינו ירוחם נל"א אם שני בני אדם דרים בעיר אחת והאחד רוצה להלוות במעט רבית יותר מחבירו לא מצי מעכב עליו כדאמרינן בפרק לא יחפור לענין חניני עכ"ל וכן כתבו הרב"י בסי' קנ"ו וז"ל במחס"ב וז"ל הרוצה להלוות במעט רבית יותר מחבירו לא מצי מעכב עכל"ה ופסקי מור"ם לדין זה בסי' קנ"ו ס"ה וסיים מור"ם וכתב עי' לקמן ס' רכ"ח סי"ח עכ"ל. ומה שסיים עי' לקמן סי' רכ"ח סי"ח כוונתו לו' כמ"ש רבינו ירוחם דכמו דבחנוני אינם יכולים לעכב גם כאן אינם יכולים לעכב: ואני הדל לא זכיתי לספרו של רבינו ירוחם לראות הדברים ולעמוד על שורשם ולהבינם היאך מדמה דין זה דרבית לההיא דחנוני דלדעתי הקצרה לא דמו דבההיא דחנוני יש חד טעמא ברישא דהייני שיאמר לו אנא מפליגנא אמגוזי ואת חליק שויסקי ובהיכא דמוזיל יש הרווחת תרעא אבל בשני בני אדם המלוים ברבית לעכו"ם היאך יוצדק שום טענה מהנהו תרי טעמי דכתיבנא: