קרני רא"ם רנט

במקום היזקא דאחרים א"כ מה לי מצא שישכרה בפחות או לא מצא מי שישכירה כלל סו"ס במקום היזקא דאחרים לא חשו עליו ולא שנא במקום הפסד גדול או קטן ואין להאריך בזה דדבר פשיט הוא וא"כ איכא למימר דיכול לעכב הרא"ב על הרא"ל שלא לשכור: אלא דכפי האמת יש לחלק בנדו"ד דלא דמי לההיא דגרדי וכו' דהתם ברי היזקא אם שכרה לזה הגרדי וכו' אבל נדו"ד לא ברי היזקא דאיכא למימר דהאי שוכר אפי' הוא גברא פלגא עם אחרים עם זה השכירים החדשים יהיה עמהם באהבה ובאחוה גם י"ל דזה ההיזק יכול הרא"ב הנז' לשמור עצמו ממנו ע"י שיתנהג הוא מעט בנמיכות רוח וא"כ לא ברי כאן היזקא ולא דמי זה אלא למאי דכתב הב"י משם המרדכ"י בשם ר"י דדוקא אינו יכול לשוכרו לגרדי אבל יכול הוא למוכרו לגרדי וכו' ואינו יכול לעכב עליו ובתר כן לישתעי השכן דינא עם הלוקח ע"כ והביאו מיר"ם בס"א וכתב הסמ"ע סק"ח דה"ט הוא שהלוקח לא ברי היזקא ויכולים לומר דקנאה הלוקח לדור בה בנו או לכשיפנה ממלאכתו אבל אם משכירה ברי היזקא: וא"כ גם כאן הואל והדבר ספק שמא יהיה עמו במחלוקת או לא יעשה עמהם מחלוקת בחצר הרי לא ברי היזקא בהאי שעתא ולכשיבוא לעשות עמהם מחלוקת יעשו דינא עם הלוקח ומכ"ש שלא נכנס נדו"ז בהזק כלל דהא אי בעי שתיק שותף זה ויהיה בולם פיו בשעת מריבה אפי' אם יהיה זה השוכר גברא אלמא עכ"ז בודאי יבוש ויכלם ולא ירים עוד ראש נגדו כאשר עינינו רואות ולא נכנס דבר זה בסוג נזיקין ויכול לשוכרה לזה אפי' לכתחילה אפילו במקום דאיכא שוכר אחר יכול לשכור לזה דאין כאן שום נזק ובפרט בנדו"ד דאין כאן שוכר אחר זולת זה דהא ב' עדיפא מזה פסק מר"ן בסי' קמ"ה בדין המשכיר לכותי דמשמתין אותו עד דמסליק היזקא וסיים שם בסמ"א וז"ל במד"א בשיכול לשוכרה לישראל בדמים. אלו אבל אינו חייב לשוכרה לישראל בפחות ע"ך וזה אפילו לחשש שמא יבוא מן העכ"ם היזק ממון ומכ"ש בכאן דאין כאן היזק ממון כ"א היזק מחלוקת בודאי דלית דוד"י דאין מוטל על הרא"ל להניחה ריקנית ומה שיש לישב בין דין זה דכתב מר"ן דבמקום פחת יכול למכור לעכו"ם עם ההיא דסי' קנ"ו דאין יכול למוכרה לעכו"ם דכתב מור"ם שם ס"א הוא דבר פשוט יעו"ש גם סוג זה דבעל מחלוקת לא מקרי שכן רע דפסק כנה"ג משום תשובת הגאונים והביאו הבאה"ט סק"ו סק"ה דזה לא מקרי שכן רע אלא דומייא דעכו"ם ובפרט עיין בטור סי' קמ"ה ותמצא דדברי הגאונים חלוקים המה על דברי הרא"ש והתוס' דפסק מר"ן כוותיהו במקום דלא ימצא מי יקנה או ישכיר דאמר התם בצדו ודו"ק. וכעת אין להאריך וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קל"ב. להיות שהר' משה ן' עטאר היה לו צינור יוצא מחצירו והוא טמון בעובי הכותל ראשו יוצא מתוך העלייה וסופו יוצא בתוך הביב שבמבוי והן היום רוצה להוציא סופו לקלח בתוך המבוי ויעשה נקב קטן בתוך קרקע המבוי לפני הצינור כדי שיהיו נבלעים אותם המים לביב שהיה מקלח בו הצינור מעקרא ובעלי המבוי מעכבים ע"ז מכמה טעמי שיש להם בהן הזיק כמו שיתברר בתשובה: תשובה הד"א שיכולים בעלי המבוי לעכב ממ"ש הרב"י סי' קנ"ג משם הרשב"א וז"ל ראובן שמחזיק שופכי גגותיו לרשות הרבים בני רשו"ה יכולים לעכב עליו מפני שהמים הנשפכים דרך מרזיב חוסמים הם את העוברים ועוד שפעמים יורדים בקילוח על המשואות של העוברים ברה"ר ומקלקלים אותם עכל"ה ופסקו בקצר בסי' הנז' סעיף ט' וא"כ מהאי תשובה יש לדון בנדו"ד שהרי גם בנדו"ד יוצדקו לנו שני טעמים של הרשב"א חדא שהרי הביב הזה רוב הפעמים הוא מלא כמו שהוא עתה וא"כ מזה יצא היזק לבני המבוי שעי"ז יהיו כל המים שיצאו מן הצינור נאספים בתוך המבוי וחוסם עוברים ושבים הגם שאין החסימה באה בשעת הקילוח אלא אח"כ עכ"פ סו"ס החסימה באה מכחו של בעל החצר ומטעם זה לחוד היה די והותר לעכב על בעל החצר דהא לא כתב הרשב"א שני הטעמים אלא לרווחא דמילתא ולא לעיכובא אלא דגם טעם השני דהרשב"א יוצדק בכאן ג"כ שהרי לפעמים מניחים במבוי זה כמה דברים משואות וסחורה וכדומה כמו שעינינו רואות וא"כ יהיה לבני המבוי מניעה מתשמיש זה הואל ופעמים יהיו המשואות מונחים במבוי ויצא הקילוח ויקלקלם: גם יש טעם יותר מזה שהרי לרוב הפעמים יסתם נקב זה ואפילו לא יסתם כבר כתבנו דלרוב הפעמים הביב זה מתמלא על כל גדיותיו וא"כ יהיה המים נאסף בתוך המבוי וכשיתרבה יכנס לחצירות המבוי הואל והוא מבוי קטן ואין לו שום דרך למים לצאת כי הוא עשוי כעין מקוה וזה הוא היזק גדול ועדיפא מזה סיים הרשב"א באותה תשובה הנז"ל וז"ל וכ"ש אם מקלחין לביב של בעלי בתים שמא יתקלקל הביב ויצופו המים וישטפו בתיהם ע"כ הרי אפילו לחשש שמא יצופו מלמטה למעלה חששו רבותינו מכ"ש בנדו"ד דקרוב הדבר יותר שיצוף לבתיהם בנקל הואל ופתחי החצרות יש מהם שהוא שוה לקרקע המבוי פשוט וברור דהוי היזק ויכולין לעכב: ואין לחלק ולומר דחששת הרשב"א היא שלא יצופו המים מן הביב הוא משום שהם עכורים וסרוחים ז"א דהא מי מבואות לעולם הם עכורים וסרוחים ע"י עפר ורגלי בני אדם: גם ביותר מזה יש בנדו"ז אפילו אם לא יהיו כל הטעמים יש טעם היזק יותר דהא מצינור זה שופכים מי כביסה ונט"י וכיוצא ומצינו לרבינו ב"י באו"ח ס"ד שהביא משם הזוה"ק פרשת וישב דיש רוח מסאבה במי נט"י לפיכך הזהיר בזוה"ק שלא להשליכם לארץ שלא יצא מזה היזק גדול ב"מ ופסקו מור"ם בקצר סי"ד ס"ט וא"כ הואל ויש בדבר זה היזק ע"כ יש למחות בידם אפי' מי שאינו מבני המבוי דחמירא סכנתא: ואין לומר דבכאן הואל ויש לבעל חצר זה צינור אחד יוצא ממקום אחר למבוי ומקליח המים