קרני רא"ם רנה

שכתבו רבותינו בעלי התקנות והובא דבריהם בס' כר"ח ח"ב בקיצור התק' סקצ"ז וז"ל ראינו לבאר שהתוספת שמוסיף בעל המשכונה בחידוש איזה דברים שהמנהג הנהוג מימי קדם הוא שכל התוספת שמוסיף בתיקון לא יפרע בעל הבית רק הנשאר קיים בעת פדות המשכונה וכו' ומזה דנתי בנדו"ד אפילו נניח שדבר זה הוא מדברים שיכול אברהם לעשותו ולהוסיף על המשכונה על כל פנים הואל ואין זה דבר של קיום כי ידוע דלמרבה מדי שתים או שלוש שנים מוכרחים לעשות תיקון אחר וזה הולך לאיבוד א"ך ודאי שאין על שמואל שום חיוב כי לא יגיעו יומי הפדייה עד אשר הלוך ילך ונפול תיקון של עכשיו זהו ממה שחייבתי לאברהם לשלם מכיסו וכן ראיתי ג"ך בפסק אחד של הרב הגדול מוהר"ר יעבי"ץ ז"ל הובא בס' כרם חמר ח"א סקפ"ד ששם באמצע התשובה כתוב וז"ל והנה כפי המנהג המקובל בידינו שאם הוא תיקון הכרחי וקיים יתקננו המלוה ויתוסף על המשכונה שנמצא תכליתו לאחריות הלוה א"ך אם אינו הכרחי אלא לנוי בעלמא או אפילו הכרחי ולא עשה דבר המתקיים כגון רצפה שאינה של אבנים יפסידנה המלוה וכו' א"ך מכאן אתה דן במכ"ש לנדו"ד שהולך מהרה לאיבוד זהו פשוט: שוב אחרי זה בא לידי פסק אחד הובא בספר הנז"ל בסימן קצ"א וז"ל מי שיש לו משכונה בחצר שיש בה מים הנגרים על מי מוטל לפרוע אלגז"א הנותנים אלג'אמע ומה שנוטל לקוואדאש בעד תנקייא שמנקה הצנורות נראה ברור מאחר שכותבים במשכונה עם כל שמוש וזכות בבאר א"ך זהו שמוש וזכות הבאר כי המים הנגרים הם תמורת הבאר ואדעתא דהכי משכן ועל בעל הקרקע מוטל לפרוע אלגז"א אמנם תנקייא שעושה אלקוואדש נראה שעל בעל המשכונה מוטל לפרוע כי גם בבאר צריך נקוי כפעם בפעם וגם צריך חבל ודלי כל פעם ופעם ולכן על בעל המשכונה לפרוע חלק אלקוואדם וכן פסקנו זה כמה זמן בענין זה וחתום הרב מוהריב"ע זצ"ל והסכימו עמו מוהריבו"ן ומהרש"א ומהרא"ן עלאל ומהר"ש אלבאז זלה"ה יעו"ש וא"ך הוא הדין נדון דידן ממש הוי כמו תנקייא דלקוואדם ופשוט: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קכ"ט. ראובן יש לו בית ושמעון יש לו עלייה ע"ג ויש לשמעון הנז' צנור אחד יוצא מהעלייה לחצר שיש בה הבית של ראובן ושמעון בעל העלייה לוקח לעצמו המים היורדים מצנור עלייתו והן היום שמעון בעל הבית תבע שני הדברים. האחת היא שרוצה גם הוא לקחת לי ממימי הצנור הואל ויורדים לחצרו רוצה להיות לו זכייה בהם. השנית הוא רוצה לכפות לשמעון להניחו לעלות לגג העלייה כדי לשטוח שם כלים המכובסים ושאר דברים הצריכים חום השמש יומ"ץ: השקפתי לטובה על השאלה ומה שנלע"ד הוא שאין לבעל החצר שום זכות לא במים היורדים מהצנור ולא בתשמיש הגגות דעל מה שטען שרצונו לשטוח בגדיו ע"ג גג העליות לא ידענו מי נתן לו מדרך כף רגל ברשותי של חבירו דהא כבר מבורר יוצא מהגמרא והפוסקים דהבית והעלייה של שנים הדין הוא שמן התקרה של הבית ולמטה הוא רשות בעה"ב ומתקרה ולמעלה הוא רשות בעל העלייה וכשיארע שום קלקול בבית או בעלייה כל אחד מתקן את שלו ואין להם זע"ז כלום וכמ"ש הש"ע בס' קס"ד ס"א יעי"ש והוסיף שם מור"ם לבאר בפשיטות ז"ל וכל צורכי הגג חייב בעל העלייה לשלם לתקן יעו"ש הרי שאין לבעל הבית שום שייכות בגג העלייה והואל ואין לו שייכות מה זכות תהיה לו להשתמש בו: והגם דראה ראינו להסמ"ע בס' קנ"ה ס"ד סקט"ו שהקשה פסק מור"ם זה דסימן קס"ד שכתב שכל קלקול שיארע בגג הוא על בעל העלייה שם מה שפסק מור"ם ג"כ בס' קנ"ה ששם פסק משם הריב"ש הפך מזה יעו"ש דמחייב לבעל הבית בתיקון גג העלייה והניח הסמ"ע הדבר בצ"ע א"כ מדברי הסמ"ע אלו נראה דדין זה דפסק בס' קס"ד דגג העלייה הוא רשות בעל העלייה דוקא ואין לבעל הבית שום שייכות בו הוא מוסתר ממה שפסק בס' קנ"ה דמשם נראה דיש שייכות לבעל הבית בגג העלייה וא"כ הוא הואל ויש לו שייכות איכא למימר דקרוי רשותו להשתמש בו ג"כ: והגם דראה ראינו להרב"ח בס' קנ"ה שתרץ לקושיית הסמ"ע ז"ל ולא הניח דברי מור"ם סתראי יעו"ש דמיישב בין גשם שוטף לגשם שאיני שוטף עכ"ז אפילו לפי ישובו נמי נראה דיש לבעל הבית שייכות בגג דהא במקום גשם שוטף על הניזק לתקן: עכ"ז נראה פשוט דאפילו לדעת הסמ"ע המקשה דברי מור"ם אהדדי ומניח דברי מור"ם בצ"ע ובין לפי תרוצו של הב"ח דמפרש דמור"ם פסק ותני במקום גשם שוטף על בעל הבית לתקן חלילה לנו לומר דהואל ועליו לתקן יהיה נחשב לשותף בגג להשתמש בו דמי שם פה לאדם לומר שיהיה לבעל הבית רשות להשתמש בגג הואל ומן התקרה ולמעלה הוה לבעל העלייה וכמו שמוסכם ופסקו הש"ע א"כ מה זכות יש לו בו להשתמש במקום שהוא של אחרים ולא היתה כוונת מור"ם בפסק דס' קנ"ה אלא לומר דאין בעל הבית יכול לכוף לבעל העלייה לתקן הגג אלא שבעל העלייה אם אינו רוצה לתקן ובעל הבית יש לו הזק יכול בעל העלייה לומר אם רצית לתקן תקן משלך ואין בעל הבית יכול לכוף לבעל העלייה לתקן ותו לא מדי: ומה גם הרי מצינו לרבותינו האחרונים שחזקו וקיימו לפסק מור"ם דס' קס"ד שאין לבעל הבית שום חיוב כלל בכל אופן להתחייב בתיקון גג העלייה הראשון אדם הרב נתיבו"ת המשפ"ט בס' קס"ד ששם עשה ישוב לדברי מיר"ם דשאני נדון הריב"ש שפסק מור"ם בס' קנ"ה מדין זה דפסק בס' קס"ד ועלה דדברי מור"ם דס' קס"ד שרירים וקיימים וכל תקוני הגג הם על בעל העלייה יעו"ש וכן מוכח מדברי רב אחרון חביב מהרמ"א זלה"ה בס' הבהיר משחא דרבותא בס' קס"ד יעו"ש וא"כ הוא לרבותינו האחרונים שומעין ובפרט כבר מלתינו אמורה דלגבי נדו"ד אפילו הסמ"ע והרב"ח יודו דאין שום רשות לבעל הבית בגג העלייה: ועל מה שטען בעל הבית שהחזיק לשטוח בגדיו על גג העלייה אין בדבריו כלום דמאי הוי אם היה