קרני רא"ם רנד

ששה שנים שנה אחר שנה והיה טוען שקנה להיות שותף עמו מחמת שהחזיק שלשה שנים שנה אחר שנה ודאי הוי חזקה דהא אין שלשה שנים רצופים שהפסיק המערער בנתים והכי נמי בשנה זו שנשתמש זה לא השתמש זה והרי לא הוי חזקה רצופים משא"כ מזחילה וצנור וחלונות שהמערער רוצה לסלקו הוי בחזקת המחזיק רצופים בלי הפסק בנתים עכ"ל עיניך תראינה דישובו הראשון הוא מקבל למה שחלקתי בעוניי לעיל בין דין הצנור לדין נעיצת קורות ובקורות למה אין יכול לסתור בעל הכותל כותלו הואל ובעל הקורות כשנועצם עושה מעשה שישאר שם לעולם לרצונו והן הם ממש דברי: אך לא ראיתי להרב שנרגש להשיב מאי דהקשה הרב קצו"ת החוש"ן גם מנעיצת קורות דהויא חזקה לנועץ ובודאי דגם בדין נעיצת קורות יעבור כוס הישובים שכתב על החלון והמזחילה והצנור: אך מה שמביא הרב קצו"ת החוש"ן ראייה ג"כ מחזקת ישוב ממה שכתב המרדכ"י באחד שהחזיק בחזקת ישוב וכו' ומחלקותן תלייא בפירוש ההיא דשכוני גוואי באמת נראה דזו קשה מכולם אך באמת מה שרצה ידידי לתרץ דאפשר דדעת מור"ם הגם דבס' ק"ם פסק לדעת רשב"ם דבנשתמשו שניהם לא עלתה לו חזקה אפשר משום אהבת השותפים לא קפדי זע"ז לא כן בחזקת ישוב נטתה דעתו לפסוק לאידך גיסא הואל ומזיק הוא. ישר כחך: ולע"ד נראה עוד ליישב מטעם אחר דהתם בשכוני גוואי הואל והקרקע ידוע שהוא של המערער מכח זה פסק דלא עלתה לו חזקה ותלינן משום אהבת השותפין שתק ומעמידין הקרקע בחזקת מרה קמא לא כן בדין חזקת ישוב דלא שייך טעם זה פסק כסברת החולקים ואין מזה קושייא כלל: הדרן לדינא מסקנא דמילתא היא דבעל הסוכה יכול לסתור ולבנות כרצונו דהואל והשכנים היו משתמשים עמו לא החזיקו כלל וכל זה אינו אלא לרוחא דמילתא דבנדו"ד הואל ובעל הסוכה הזאת הוא היה עקר בדירה ובעת אשר היה רוצה היה מונעם מלהשתמש לא נגע זה כלל בסוג מחלוקת רשב"ם והחולקים עליו ולא כתבנו אלא להתלמד למקום אחר. זהו משנלע"ד בסיון התרס"ז פה סאלי ורבאט ימ"ה וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קכ"ז. על אודות יהודא שעשה שני גשרים במבוי מחצרו לחצר שכנגדו וע"ג הגשרים בנה עלייה והאפיל מעט לבני המבוי לכתחילה בודאי דהיו יכולים לעכב עליו שלא יבנה מכותל לכותל וכפסק מר"ן מור"ם משם הריב"ש בס' קנ"ה סז"ך וז"ל וה"ה אם רוצה להוציא זיז למעלה מגמל ורוכבו אפילו בר"ה וכ"ש במבוי אין יכולין לעכב עליו אבל אינו יכול לעשות גשר מבית ומאפיל על בני רשות הרבים או בני מבוי ואפילו זיז אחד אם מאפיל או שופך וכו' הרי לפניך דלכתחילה היו יכולין לעכב עליו אבל השתא שכבר בנה הזיז זה קרוב לחודש ימים בודאי דשוב אין להם טענה עליו כלל דהא דין זה הוא בס' קנ"ה סז"ך ומצינו למר"ן שם סל"ה כתב וז"ל כל הרחקות שאמרנו אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק הרי זה מחל ואינו יכול לחזור ולהצריכו להרחיק והוא שראו ממנו שמחל כגון שסייע עמו מיד או שאמר לו לעשות או שראהו שעשה בצדו בלי הרחק ושתק ולא הקפיד על זה זכה וסיים מור"ם על זה וכן ראוי להורות אפע"פ די"א בעינן חזקה שלשה שנים עכ"ל הרי לפניך דכל מאי דמתני בהאי סמנא כתב עליה מר"ן דכשראה ושתק שוב אינו יכול למחות וגם מור"ם סיים עליו וכן ראוי להורות והגם שכתב הסמ"ע בסקע"ז וז"ל כגון שסייע עמו מיד בפרישה כתבתי דנראה דר"ל מיד שסייעו הוה חזקה ולאפוקי אם ראהו ושתק דכתיב אחר זה דלא הוי חזקה אלא א"ך ידעינן דידע בנזקיה עכל"ה וא"ך גם כאן נימא דאפילו שתק לא מהני ליה ליאודא חזקתו עד שיתברר דידע הניזק מנזקיה וכן נמי פסק מר"ן בס' קנ"ד ס"ז שכתב שם בפותח חלון לחצר חבירו דכתב דלא הוי מחילה אלא א"ך ידע הניזק ולא ערער יעו"ש א"ך שמע מינה עד דידעי בני המבוי מנזקייהו ושתקי לזה הרי מצינו ארוכה ומרפא דהא כתב מר"ן בסימן קנ"ד סי"ב וז"ל וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת ובא חבירו ובנה כנגדה או מצדדיה בלא הרחקה או סתמה ושתק בעל החלון אינו יכול לחזור ולערער לפתוח החלון כיון ששתק מחל שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק אלא א"ך מחל ע"ך וכתב מור"ם ע"ז שם ומיד הוי מחילה עכל"ה וכתב הסמ"ע על זה וז"ל ומיד הוי מחילה הרא"ש וסייעתו הנ"ל מודים בזה מטעם שכתב המחבר שאין אדם עשוי לסתום אורו בפניו ושותק אלא א"ך מחל והרמב"ם שכתב ג"ך טעם זה בסתימת החלון אפע"ג דס"ל דגם בשאר נזיקין ה"ל חזקה מיד היינו דוקא כשאנו יודעין שהרגיש בהנזק ושתק וכמ"ש המחבר בס"ו וכאן בסתימה שקמ"ל דסתמה הרגיש דחזקה הוא דאין אדם וכו' עכ"ל הרי לפניך דסתימת האור אמרינן ביה מסתמה הרגיש ובודאי ידעו ומחלו ושוב אינם יכולים לערער על מה שמחלו וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט סימן קכ"ח. להיות שה"ר שמואל נר"ו משכן בית אחת ביד אברהם נר"ו כדין משכונתה דסורא והן היום עמדו בני העיר לפנות הביבין של העיר ולתקן אותם ומנהגא נהוג מקדם קדמתה במחז"ק שהקהל מטילין ההוצאה ושכירות הפועלים מחצה על בעלי הקרקע ומחצה על השוכרים ועל זה נגשו למשפט שמואל ואברהם הנז' על מי מוטל לשלם מחצה המוטל על הקרקע ע"ך: והיתה תשובתי דמה שמוטל על הקרקע חייב אברהם לשלם וטעמא דידי הוא דהנה ידוע מה