קרני רא"ם רנג

הש"ע בדין נעיצת קורות הנז' ומאי פריך הרי לאו ממקור אחד חוצבו הני פסקי דינין וגברא אגברא קא רמי אלא כוונתו הוא להקשות על דברי הש"ע שכתב בזה"ל רצה אח"כ לסתום הצנור בעל החצר מעכב עליו וכו' מלשון זה נראה דוקא בבא לסתור בלי טעם אבל בבא לסתור הגג הוי דינו כמו שפסק הנמק"י והרא"ש דיכול לסתור לעשות עלייה וא"כ היאך יוצדק עם נעיצת קורות דאין יכול לסתור בעל הכותל את כותלו דפסק הש"ע ועל זה הוצרך לתרץ מזה אתה למד דהרב הנז' גם הוא ס"ל דמר"ן פסיקא ליה הנמק"י והרמ"ה ודקדוקם הוא ודאי כמו שאמרן מדפסק דוקא לסתום דנראה דבלא סבה דוקא הוא דאמרו דאינו יכול לסתום אבל בבא לעשות עלייה יכול לסתור ומכח דקדוק זה ג"כ יצא לו בפשיטות דמר"ן פסק כהנמק"י: ולקוצ"ד נראה עוד לחלק בין ההיא דצנור לנעיצת קורות דשאני התם בנעיצת קורות המחזיק הוא שנעץ קורותיו על כותלו של חבירו ובו תלייא מילתא שזכה לדעתו במה שנעץ לזמן שירצה לכן אין בעל הכותל יכול לסוחרו כי מעקרא מחל לו ושעבד לו כותלו לרצונו לא כן בדין הצנור בעל הגג הוא שעשה דבר זה שהוציא מי גגו לחצר חבירי והחזק זה החזק זה אך כל זה לרצון בעל הגג דהיינו כל זמן שהגג בעולם הרי הוא משועבד להורדת המים לבעל החצר אבל אם ירצה לסתור גגו הרשות בידו יען כי מעקרא ודאי לא שעבד גג זה להורדת המים אלא כל זמן שישנו לגג זה בעולם אבל לכשירצה לבטל גג זה תלוי ברצונו ולא נשתעבד לבטל רצונו ולהניח גגו לעולם ולא שעבדו אלא כל זמן שירצה להניח הגג בעולם אבל כשירצה לסותרו הרשות בידו וע"פ חלוק זה ג"כ עולה לדינא כדו"ד כדין צנור ופשוט: ומעתה אחר שהבאנו כל האמור לעיל הן מה שכתבנו דהרה"ג בעל מש"ה הביא מ"ש הרב בכס"פ משנ"ה דעבדינן הלכה למעשה כהרשב"ם וכך עלתה לו להרב מש"ה נוסף עוד דברי הרב אחרון שכתב ביתד בל תמוט לסמוך על דברי מהר"מ אלשי"ך דממנו מוכח דמר"ן הכי פסיקא ליה גם מהאריות שהביאנו לעיל מההיא דצנור א"כ אין אנו אחראין להשיב על דברי קצו"ת החוש"ן שכתב בסימן קמ"ו ס"ח לדחות דברי הרב"ח דפסק כרשב"ם כי גם הוא מהחולקים דלא קי"ל כוותיהו ומה גם שכבר דחה דבריו הרב נתיבו"ת המשפ"ט אחת לאחת: וראיתי להרב הפוסק נר"ו אחר שהביא בדבריו דברי קצו"ת החוש"ן שדחה דברי הב"ח יצא לתמוה ולהשיב על דבריו תחלה וראש כתב ז"ל נראה שאין בדבריו כדי לדחות דברי הגאונים הנז' ע"כ בתמיהתו זו נתכוון לתמיהת הרב נתיבו"ת המשפ"ט שגם הוא אחר שהביא דברי הרב קצו"ת החוש"ן הנז' דפליג על סברת ב"ח הנז' על מוהר"ם אלשי"ך ז"ל ומהרח"ש ומהרשד"ם ומהרי"ט זלה"ה כתב הרב בעל משה"א על הרב קצות החושן דפליג לא ידעתי היאך מלאו לבו לחלוק על כל הנך גדולים יעו"ש: ובעקר תמיהת הרב קצות החושן על הריב"ש ראיתי לידידי שרצה ליישב דבריו ותחלה וראש יצא להכריע מדעתו דכב"ח נקטינן יען כי דבריו מוכרחות וראיה לדבריו ממ"ש הרמב"ם הביאו מר"ן סק"ס סט"ו ז"ל היה מעמיד בהמה במקום מסיים וכו' אלה היו דברי ידידי על זה אמינא יישר כחך שבזה נתכוונת להכרעת הרה"ג הרמ"פ זלה"ה שהכריע מזה שדעת מר"ן כרשב"ם מהכא ותמהני על הידיד שהיה בידו ראיה זו מעקרא והלך לחפש אי אזלינן בתר סברא קמא דמור"ם או סברת י"א בתרא והו"ל מעקרא להכריע דמר"ן הכי פסיקא ליה ואולי אחר זה נזדמנה לידו: גם ראיתי לו שרצה ליישב מאי דתמה הרב קצו"ת החוש"ן על הרב"ח מנעץ קורות בכותל דהוי חזקה הגם שגם בעל הכותל משתמש בכותלו והידיד העלה מן הישוב על זה ז"ל דגם בכותל כיון שהחזיק בנעיצת קורות הו"ל דבר מסויים והוי כמו מעמיד בהמה במקום מסוים אלה היו דבריו בזה ע"כ. לתשובה זו שמחתי שאני ואחי הידיד נתכוונתי לזה יען כי זה זמן רב בחדושי על הש"ע בס' קנ"ג ס"כ בדין נעיצת קורות וכו' שם הבאתי דברי הרב ב"ד הביאו הרב משכנו"ת הרועי"ם שכתב במערכת ח' אות י"ג ז"ל ראובן יש לו גג עומד על העמודים ושמעון סומך גם הוא גגו על העמודים ולעת עתה רצה ראובן להסיר העמודים ולבטל גגו אין שמעון יכול לומר כבר נשתעבדו העמודים לתשמישי והחזקתי בהם כמה שנים דאין חזקה עומדת לתשמיש עם הבעלים ע"כ דברי הרב ב"ד ס"מ וסיים על זה הרב מש"ה וכתב ז"ל וצריך להתיישב בדין נעיצת קורות דס' קנ"ג עכ"ל וסליק בתימא ואני שם בחדושי על הש"ע חומ"ש בספרי הקטן אשר קריתי לי ספר פעמוני זהב שם ישבתי וכתבתי דלענד"ן יש לחלק דשאני כותל לא מקרי נשתמשו בבת אחת דבמקום שנעץ זה לא נעץ זה ודמו ההיא דנעיצת קורות לההיא דסק"ם סט"ו דפסק היה מעמיד בהמה במקום מסוים לא הוי חזקה וכו' ושם הטעם הואל ומקום זה שיחד לתשמישו לא היו משתמשים שם הבעלים דבודאי כך איירי הלאו הכי תקשה היאך החזיק הואל ובעל הבית היה ג"כ משתמש וכן פירשו מהר"ם גאלאנטי יעו"ש וא"כ דומייא דידיה נעיצת קורות מקום שנעץ זה לא נעץ זה ולכך החזיק אבל בההיא דעמודים דהרב ב"ד מקום שהניח זה גגו עליו דהיינו ראש העמוד ברזל הוא המקום שהניח זה עליו ושניהם נשתמשו בב"א ועל זה לא עלתה לו חזקתו. זהו מה שישבתי והן היום שמחתי כי מצאתי חבר לדברי: גם במה שרצה ידידי ליישב ממה שתמה הרב קצו"ת החוש"ן מדין חזקת חלון ומרזיב ומזחילה וכו' עיין להרב משה"א שמחלק בטוטו"ד וכתב ז"ל והראיות שמביא הרב קצו"ת החוש"ן מצנור וחלון ומזחילה יש לדחות מכמה טעמי חדא דצנור וכו' עושה דבר הקבוע שנראה ממעשיו שעושה מעשה שישאר שם לעולם משא"כ בדירה ושמוש ועוד דעקר הערעור מהמערער הוא לסתור המזחילה והצנור וכו' ובמקום הצנור והמזחילה והחלון לא היה שום תשמיש מהמערער מה שאין כן בחזקת בית שרוצה להשתמש במה שמשתמש בה המערער זה גם במקום ההוא: ועוד הוא עקר דהא ודאי אי דרו המערער והמחזיק