קרני רא"ם רמח

שלא נזכר מחילה זו בקנין אלא על דו"ד ומוקי ההיא דהרשב"א דלא היתה המחילה על גוף הקרקע ממש דבזה לא מהני מחילה אלא הכוונה שמחלו לו כל זכות ושעבוד שיש לו על אותו קרקע דאז המחילה שייכה לזכות ולשעבוד וכתב דכן פירשה הרב"ח לההיא דהרשב"א עכל"ה וא"ך לכאורה נראה דנדו"ד במחלוקת הוא שנוי אי מהנייא מחילה זו שמחל ראובן זה אפילו בקנין או לא: אך כד דייקינן נראה פשוט דמהני ומהני ולא מבעייא אפילו אי הוה באמת נדו"ד גם הוא בסלע המחלוקת ראוי לנו לפסוק ולומר באמת דמגופה של קרקע קנו מידו דלא כמהר"ש אבן צור ז"ל יען דעינינו ראו להרב משכנו"ת הרועי"ם כבר עמד על כל הדעות והביא גם סברת מהרשד"ם ודחאה וכתב דכבר עמד עליה הרב מט"א והשיג עליו והוסיף עוד להביא דברי הפוסקים דלא כהרשד"ם וזו הלכה העצה הרב מש"ה שפיר קאמר ז"ל ולענין דינא נראה דקי"ל כמ"ד דע"י קנין מהני שפיר למחילה כדברירנא עכל"ה וא"ך הואל ורב אחרון הוא משכנו"ת הרועי"ם נגלו לו כל הסברות והוא הכריע אליו שומעין נוסף על זה כבר הורה תנא דידן הוא הרב יוא"ל זלה"ה אחרון אחרון חביב מי יבוא אחריו דהכי קי"ל דמאביי ואילך הלכה כבתראי יעו"ש בחומ"ש סכ"ה ועיין שם בפת"ש סק"ח שכתב משם כנה"ג דהלכה כבתראי אפילו יחיד נגד רבים יעו"ש מכ"ש נדו"ד שהרב טו"ז והרב מש"ה והרב יוא"ל כולם הכריעו דקנין מחילה בקרקע מהני בודאי דכוותייהו נקטינן ועיין בס' אשר לשלמה נר"ו הנד"מ ששם בלקוטיו אות קוף כתב ז"ל כל שמצינו האחרונים מכריעין בין הא' הולכין אחר הכרעתן ואין לומר קי"ל הרב פמ"א וכן כתב הרב ויאמר יצחק סמ"א עכל"ה וא"ך נדו"ד כבר מלתינו אמורה דלדעת הרב משכנו"ת הרועי"ם אליו נגלו כל תעלומות הפוסקים והכריע איהו ז"ל דלא כהרשד"ם וס"ל דמחילה בקנין מהנייא וכוותיה נקטינן: אלא דעדיפא מזה דנדו"ד לא נכנס בסלע המחלוקת כלל ואפילו מהר"ש אבן צור ז"ל יודה בזה דהא מסקנתו היא דהרשב"א איירי במי שכתב לו שמחלו לו בזכות ושעבוד שיש לו על אותו קרקע דאז אמרינן המחילה היתה על זה וגוף הקרקע היה באופן המו"ה מהדין כמש"ל בדבריו וא"ך נדו"ד נמי הכי הוא דהכא בכאן הקב"ע כך נמצא כתוב בה בזה"ל שראובן מחל לשמעון ערעורו על הפתח ונתן לו רשות לסגור הפתח אפילו בבנין וכו' הרי גם כאן יש לנו לומר אפילו אלו היה יוצא לפנינו שטר גמור שבו כתוב בזה"ל שעשו כך בקנין הוה דיינין ליה אפילו לדעת מהר"ש אבן צור זלה"ה דהא דהזכירו מחילה הוא על דו"ד של הערעור וכו' אבל הקנין היה באופן המועיל שקנו מידו על גוף הקרקע ומהני אליבא דכו"ע: וכל זה לא כתבנו בנדו"ד אלא לרוחה דמילתא בדרך מה שלא היה אם היה אבל לפי האמת נדו"ד לא נכנס בסוג זה הואל ואין לפנינו שטר כתוב כך להסתפק בו ואין לפנינו אלא דברי העדים המעידים שהיה ביניהם דו"ד ומחלו זל"ז ונטלו קנין וכו' ואין העדים מעידים על לשון הקנין כיצד היה אם קבל בקנין שמחלו לו או בלשון קנייה וא"ך מה יכניסנו לבוא לבית הספק ולומר דהואל והעדים אמרו מחלו זל"ז דילמא גם הקנין היה בלשון זה חלילה לנו מזה אלא אפילו העדים נקטו בלשונם מחלו זל"ז יש לנו לומר דהסופרים שנטלו מהם הקנין בודאי חזקתם עשו כהוגן אופן המועיל אלבא דכ"ע ומי הביאנו להסתפק במקום שלא נראה לפנינו לשון גרוע או מסופק דאמת הוא הואל והעידו העדים שנתפשרו ועשו הדבר העמד דבר על חזקתו דהב"ד והסופרים בקיאי בקנין וחזקתם עשו אופן המומה"ד בלי שום ערעור: ואין נדו"ד דומה למ"ש הסמ"ע בס' ע"ב סקט"ו משם מהרא"י זלה"ה דשטר שהיה כתוב בו וכל הא קבל עליו בקנין ולא היה כתוב בו במנא דכשר למקנה ביה ופסק דיש לנו לחוש שקנה בדבר אחר ויד בעל השטר על"ה יעו"ש דשאני התם הרי טעמו בצדו כמו שהביא דבריו הרב כנה"ג הגב"י אות כ"ג דטעמו הואל ורגילות לכתוב במדל"ב וזה שינה וכתב בקנין סתם יעו"ש וא"ך דוקא התם הואל ויש שנוי בכתיבה מהנהוג הוא דאמרו כל המשנה ידו על התחתונה אבל נדו"ד כבר מלתינו אמורה דמי הביאנו לבית הספק לומר דילמא אותם סופרים או ב"ד שעשו להם הקנין דילמא טעו וכתבו הקנין בלשון מחילה ועיין במפרשי הש"ע בש"ך סמ"ב סקי"א והטו"ז ובפת"ש ותראה מ"ש אפילו על ההיא דמהרא"י ומשם תלמד דנדו"ד בודאי אין לנו להסתפק יעו"ש וראיה גמורה לדברינו עיין בפסק הש"ע סמ"ב ס"ד שכתב דצריך ליזהר שלא יכתוב בסוף שטה משלש ועד עשר וכו' שמא יעשה מעשר עשרים וכו' וכתב שם הסמ"ע סק"ו משם הנמק"י דאי אשכחן תלתין וחמשין בסוף שטה כשר ולא חיישינן שמא תלת וחמש היה דחזקה על העדים שעשו שליחותן יעו"ש וכ"ך עוד הסמ"ע סק"ט על ההיא דגמטריאו"ת משם הלביש דגם הוא כתב אם נמצא י"ב י"ג כשר דחזקה על העדים שעשו כהוגן יעו"ש וא"ך משם באירה דבמקום דליכא לפנינו במה להסתפק בלשון השטר אין לנו להסתפק דילמא העדים עשו שלא כהוגן אלא אדרבא חזקתן שעשו כהוגן: ועדיפא מכל זה הוא עיין להרב החביב בס' מ"ב הגב"י סקל"ו שכתב ז"ל ספיקא במילתא דתליא בפלוגתא דרבוותה לא אמרינן יד בעל השטר על התחתונה הרדב"ז ז"ל עכ"ל הרי לך אפילו אלו הוה לפנינו שטר ויש בו לשון הראוי להסתפק בו עכ"ז הואל ודבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים אין לנו להגריע כח השטר מכ"ש לעת עתה שאין לפנינו שום שטר להספתק בו פשוט דאין לנו להכניס עצמנו בשום ספק ודע לך דמן הראוי לא היה צריך לנו להביא ראיות לזה והוה די לן להביא ממה שכתבנו לעיל דמהר"ש אבן צור ז"ל משם הרב יעבי"ץ זלה"ה דמפרש ההיא דהרשב"א דכתב דמחילה בקנין מהני היינו משום דשם היה כתוב שסלק זכותו ושעבודו מעל הקרקע ומחל וכו' דפירש בו הרב יעבי"ץ דמפרשינן באותו שטר דמה שכתבו מחילה הוא על דין ודברים וסלוק השעבוד וכו' אבל על ף הקרקע אמרינן ודאי עשו קנין מגוף הקרקע יעויין לעיל שכתב מהר"ש אבן צור זלה"ה שכן פירש הרב יעבי"ץ דברי הרשב"א וכן מצא להרב"ח