קרני רא"ם רמו

להחצר אלא גג הסמוך לגגו במקום שאין תשמישן קבוע: ואולי אפשר כוונת כת"ר הואל וגג בית הרי"א נ"ע גבוה הרבה יכול לראות למרחוק באמצע החצר של הריב"ו והוי דינייהו כהנהו המוזכרים בס' ק"ס א"ך עכ"ז אפילו חשבינן לגג זה הסמוך לחצר אינו יכול לכופו לסלק הזיקו מתרי טעמי חדא הוא הואל ותשמיש הגג אינו קבוע ועמדו זמן רב שוב אין יכול לכופו לעשות מעקה דהגם שכתב מר"ן ריש סקנ"ז ס"א דאפי' עמדו כך שנים רבות בלי מחיצה כופהו לעשות בכל זמן שירצה וסיים מור"ם ואפי' יש מנהג בעיר שלא לעשו' אין הולכין אחר הרוב וכו' הרי כתב הסמ"ע שם סק"ב דהטעם הוא דבמקום דברי הזיקו תדיר כמו זה אין הולכין אחר המנהג עכ"ל הרי לך דלא דבר מר"ן ומור"ם אלא במקום שברי ההזק תמיד אבל גג שאין הזקו קבוע לא: ועוד הרי סיים שם מור"ם בריש סקנ"ז וכתב ז"ל אלא א"ך יש עדים שמחלו זל"ז הזק ראיה שוב אין יכולים למחות עכ"ל וא"ך אנן טענין ליורשים של הרי"א נ"ע אלו היה אביהם קיים הוה מייתי ראיה שמחלו לו בהזק ראיה הן אמת דדבר זה שאלו אבוהון קיים הוה מייתי ראיה הוא במחלוקת שנוי וכמו שהביא הרב מהריב"ו ז"ל בלקוטיו אות יורשיו יעו"ש עכ"פ הרי מדברי מור"ם בס' ס"ב נראה דאפילו אבוהון הוה צריך להביא ראיה טענין ליתמי אלו הוה אבוהון הוה מייתי ראיה והגם דדברי מור"ם אלו הם מדברי הרשב"א א שהביא הרב"י ושם מצינו שכתב וזל"ה הכא כיון דאפשר אלו היה אביהם קיים הוה מייתי ראיה והן הם דלא ידעו במילי דאבוהון וגם השטר יוצא בשם אבוהון וכו' וא"ך נראה דלא אמרו שם טענין ליתמי אלו הוה אביהם קיים אלא במקום דשטר מסייע עכ"פ גם בנדו"ד הואל ועמדו שנים רבות אין פוצה פיו זה סייעתא למחילה וא"ך דין הוא גם בזה נטעון אלו הוה אבוהון הוה מייתי ראיה ומה גם הרי מהריב"ו ז"ל הביא דמהר"ם אלשיך כתב כן בפשיטות דטענין ליתמי אלו הוה אבוהון קיים הוה מייתי ראיה וא"ך יכולים לומר קי"ל ועיין סקנ"ד סי"ב דהמזיק קרוי מוחזק יעו"ש: כלל העולה יכול מהריב"ו נר"ו לשלם לבני הרי"א חצי כותל שמגג ביתו ומעלה ולסכך עליו ואם ירצה להוסיף אמות על חצי עובי הכותל עשה יעשה ואם ירצה לבנות על כל רוחב הכותל זה תלוי ביד כת"ר לעשות לפי מנהג העיר או אם יעידו דליכא שום דררא מזה אזי כופין ממד"ס. זהו משנלע"ד וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קכ"ד. תשובה לדאר לבידא יע"ה: ראובן ושמעון יש להם חצר אחד בשותפ' וראובן יש לו בית אחת יש לה שני פתחים פתח אחד פתוח לתוך החצר ופתח אחד לבית שער החצר ומ"מ כמו שלשים שנה עמד ראובן וסגר הפתח הפתוח לחצר והוסיף לסותמו באבנים זע"ז ולא הניח לתשמיש כי אם הפתח הפתוח לבית שער החצר ואחר שנשאר פתח הפתוח לחצר סגור וסתום כמו שלשים שנה אחר זה מת ראובן וגם שמעון השותפ' ונשארה השותפ' בין בניהם אחר זה עמדו יורשי ראובן ורצו לפתוח עוד אותו פתח הסגור ועל זה עמדו לדין יורשי ראובן עם יורשי שמעון ונמנו מהדי"ן דהואל וראובן לא פרץ הפצמין הרי הוא או יורשיו יכולים לפתוח וכתבו רבני דאר לבידא יע"ה פס"ד ביד יורשי ראובן שיכולים לפתוח כקדם קדמתא וכן עשו אך יורשי שמעון או צעקו ככרוכיא וכתבו מחאה שבכל עת ורגע שידרשו ויחקרו הן מצד איזה ראיה או מצד הדין לסתור דברי הפסקנים הרי ידיהם נטויה לעמוד לדין לחזור ולסתום וכן עשו יורשי שמעון אחר החפוש מצאו שני עדים לזכותם שהעידו להם שהם ידעו וראו שזה כמה היה תביעה לשמעון על ראובן מפאת ירושה אחת והם ידעו וראו שאחר כרכורי דברים שערבו בין ראובן ושמעון הנז' נכנסו מפשרים ביניהם בדרך זה שראובן מחל לשמעון ערעורו על הפתח הסגור ונתן לו רשות להוסיף לסגור הפתח אפילו בבנין והר' שמעון מחל בערעור הירושה מחילה ביניהם כראוי והסכימו על הפשרה הנז' שני הצדדים ונטלי מהם קנין על דנה פתגם וכתבו על זה עכ"ל קב"ע הנז' והן היום באו יורשי ראובן ושמעון לדין לפנינו יען שיורשי שמעון רצונם לחזור על הפתח לסוגרו ע"פ זכותם זה שהעידו להם העדים ויורשי ראובן מעכבים מהו הדין יומ"ץ. ואנחנו באמת לא רצינו להכניס עצמינו בתגר זה הן מצד הואל וכבר בדי"ן של דאר לבידא טרחו ונתנו הפס"ד ביד יורשי ראובן הן מצד סבות אחרות אך הואל ונעקרו ממקומם ובאו עד כאן והפצירו עד בוש לא יכולנו להשיב פניהם ריקם: תשובה מה שנראה לע"ד הוא דאין לנו לגרוע עדות עדים אלו הואל ונתקבלה כראוי מצד שלא נתבאר שמות העדים מה המה אלה כמו שטענו יורשי ראובן אין זה מעכב דהגם שמצינו להש"ע בס' כ"ח סי"ב פסק דלכתחילה טוב וישר לפרסם שם העדים עכ"פ אם לא פרסמם אין מעכב וכמו שסיים מור"ם שם יעו"ש ואין כאן מקום להאריך: ואם מפני שלא נתקבלה העדות בפני בעלי הפתח וכמ"ש הש"ע שם דצריך להעיד בפני בעל דבר גם לדבר הזה אין כאן שום עכבה הואל והעדים הם בעיר אחרת עיין בס' ה' סעיף ט"ז וי"ז ופשוט: גם אם מצד שזה כמו חמש שנים שעמדו בעלי הפתח ופתחו אותו ע"פ הבדי"ץ ובעלי החצר לא הוציאו ראיתם אלא עד האידנא גם זה שאינו מעכב דאפילו אלו היה שמעון בעל החצר עודנו חי על האדמה ואמרו לו בדי"ץ יש לך עדים ואמר אין לי עדים ואח"כ באו עדים ממדינת הים הרי זה מביא וסותר יעו"ש בחומ"ש ס"כ מכ"ש נדו"ד דאין כאן כי אם היורשים דלא ידעי במילי דאבוהון נוסף על זה שהעדים אינם במדינה עמהם נוסף עוד דהיורשים אלו לא אמרו שאין להם עדים אלא אדרבא עשו מחאה שבכל זמן שימצאו ראיה לזכותם יסתרו את הדין א"ך מהיכא תיסק אדעתין דהואל ולא מצאו עד האידנא יגרע נחלתן פשוט דעל פי עדים אלו כל ריב' וכל עפה