קרני רא"ם רמה

אך באמת אם ירצה כמוהריב"ו נר"ו לגדל פרע מחצה של הכותל שמגג הבית ומעלה יכול הוא לסכך על אותו כותל הואל והוא בנוי על מקום שניהם הדר דינא לדין הכותל שבין שני השותפים אפילו בידוע שאחד בנאו כל זמן שירצה חברו לפרוע חצי הכותל יכול לעשות בו כחו"ר כמש"ל וכמ"ש בש"ע קנ"ז סיו"ד יעו"ש. וכבר זה זמן רב היה כעין זה במקומינו בהר"י טרזמאן נר"ו שרצה לסכך גם הוא בנדון זה שלפנינו ופסקנו לו דיפרע חצי שומת הכותל ויסכך ותשלומין הוא לערך שעה שנבנה בו הכותל הישן דמאותו שעה זכה ונעשו עליו חוב בעלמא וכמש"ל הרב מוהרי"ע זלה"ה ואין לומר דהואל והרי"א נ"ע נשתמש בכותל זה זה כמה שנים ומסתמא הושחר ונפחת נגלגל עליו לשלם שכר השמוש ולנכות לו משווי חצי הכותל וכמ"ש בס' שע"ה ס"ז יעו"ש זה אינו דהואל ושותפים נינהו בכותל זה יכול לומר בחלקי הייתי משתמש וזה עדיף דהא לא נשתמש אלא בצד הכותל שמצדו ומי הביאהו עד הלום לבעלי החצר של הריב"ו נר"ו להתעכב עד היום הו"ל לבנות גם הם מקודם ולהשתמש גם הם מקודם וא"ך קם דינא שהריב"ו נר"ו יפרע חצי הכותל ויעשה בו חו"ר לסכך גם הוא על הגג: ומעתה הבוא נבוא מהו הדין אם יכול להוסיף בכותל זה שני אמות שרוצה. משנת תרמ"ב לפ"ק עבר לפנינו ענין זה של ישעייה שרצה להגביה כותל השותפין לבנות עלייתו ונטתה דעתינו לפסוק דאין לו כח להגביה כי אם חצי הכותל שמצדו וחילינו הוא הריני מביא לך בקיצור בריש מילין אחר שהביאנו מ"ש הטור והב"י בס' קנ"ז גמרנו אומר הואל ומר"ן פסק לסברת הרא"ש ורבינו יונה ז"ל ודאי כוותייהו נקטינן והגם דמר"ן בס' קנ"ז הביא סברת הגאונים דס"ל דאין יכול לעכב הואל ולא הביאם כי אם בשם י"א גם בס' קס"ד הביא סברת הרא"ש ורבינו יונה בי"א בתרא הכי נקטינן לפי הכלל המסור וכו' וכן ראיתי להרב המופלא עט"ר מו"ד זלה"ה בס' כר"ח שכתב שכך פסק מהר"ם אלשיך יעו"ש והגם שטעמו של הרא"ש שיכול לעכב עליו הוא מטעם שיאמר אינני רוצה שתמעט איירי או היום או מחר אבנה ואסמוך וכו' ובנדו"ד לא שייך טעם דרוצה אני להשתמש דהא כותל זה גבוה הוא ובנוי עליו קורות הבתים ואינו עומד לתשמיש וא"ך הואל ולא שייך שמוש שהוא טעמו של הרא"ש נימא דאין יכול לעכב וכמ"ש הרב בע"י חי"י סצ"ט משם המבי"ט וכו' עכ"ז בנדו"ד הרי יש עדיין טעם השני שהביא הרב"י דהיום או מחר אבנה נסרים וכו' ומטעם זה לחוד יכול לעכב דאין סברא לומר דהרב"י בעי במקום שיש שני טעמים דהיינו רוצה אני להשתמש וגם היום או מחר אבנה וכו' אבל בחד טעמא אינו יכול לעכב וא"ך בכאן הואל ונסתלק טעם הרא"ש אין יכול לעכב זה אינו דודאי בחד טעמא סגי דהגע עצמך וכי אין אדם יכול לעכב על חבירו אם יזיקו נזק אחד ומה גם דהרב"י כך משמע מלשונו דבחד טעמא סגי דקאמר היום או מחר וכו' משמע דכוונתו לומר דבמקום דלא שייך טעמו דהרא"ש שייך טעם אחר לעכב ובפרט הרי הרא"ש לא הזכיר בדבריו אלא חד טעמא שהוא טעמא דלא ימעט באוירו וכמו שבא הדבר מפורש בס' בע"י חי"י יעו"ש וא"ך הטעם השני הוא של הרב"י ובודאי לא כתבו אלא במקום שאין שייך טעם מעוט האויר עדיין יכול לעכב מטעם היום או מחר: והגם שמר"ן בש"ע לא נקט אלא טעמא דהרא"ש שהוא הוא שהביא הטו"ר ברישא אבל לענין הדין בחדא מהני טעמא אחריני או מטעם יום או מחר וכו' או מטעם הכובד דהוא טעמו דרי"ו יכול לעכב והראיה שהרי מצאנו להרב באה"ג ציין הדין זה דס' קנ"ז הוא מהרא"ש ורי"ו ומצאנו לרבינו ירוחם דטעמו הוא משום הכובד וא"ך תקשה הרי מר"ן לא הביא טעמו דרי"ו אלא טעם הרא"ש וא"ך מחזי דלא פסק כי אם דעת הרא"ש ובמקום דלא שייך חששת הרא"ש נימא דלא חיישינן לכובד והיאך באה"ג ציין דמר"ן פסק כרי"ו אלא ודאי אפילו הש"ע כתב הטעם שהביא הרא"ש אין למידק דלא חיישינן לכובד וכן נראה נמי מס' קס"ד ששם פסק לסברת הרשב"א שכתב שיכול להגביה ולהכביד כמו שירצה וסיים על זה וכתב יש מי שאומר דה"מ במקום שלא נהגו השותפין להקפיד אבל במקום שנהגו להקפיד הרי זה מעכב עליו ע"ך משמע שם דסמך על סברת רי"ו דבמקום שנהגו להקפיד על הכובד יכול לעכב וכמו שציין שם גם המרשים שהוא הסמ"ע וכתב ז"ל טו"ר סקנ"ז בשם הרא"ש והר"י ע"ך הרי לך דאפילו כתב בפשיטות טעמו של הרא"ש לבד לא עליו לבדו סמך אלא גם על טעם רי"ו דחייש לכובד: אך כל זה בבא לבנות על כל רוחב הכותל הוא שנחלק רי"ו אבל בבונה בחצי הכותל הואל ובשלו הוא בונה הדין הוא כמ"ש מור"ם הלכה ומורין כן אלבא דכו"ע עיין הנמק"י בפרק הבית והעליה שממנו מקור דין זה דטעמו הוא הואל ובשלו הוא בונה אינו יכול לעכב עליו ויכולים לומר דהטעם הוא דמסתמא הואל והבנין אינו כי אם על חצי הכותל לא יעשה שום הזק או איכא למימר אפילו באורך הימים יעשה שום הזק עכ"ז הואל ובשלו הוא בונה אין יכול לעכב עליו כלל ואפילו רבינו יונה יודה וא"ך דברי מור"ם שהם דברי הנמק"י הם אלבא דכ"ע: וראיתי לכת"ר שבנה יסוד מוסד דהנמק"י ורי"ו חלוקים ועל כן הוצרך להאריך בזה והאמת מי הביאנו לומר חלוקים איך שיהיה פשוט דעל חצי הכותל יכול לבנות בלי שום פקפוק וכך אנחנו דנים מדי יום יום: אך באמת אם יתברר על פי הבקיאים דלא מטי מזה שום נזק מהאי הוספה של שני אמות בודאי דכופין על מדת סדום וכמ"ש הרב בע"י חי"י דלא נחלק רבינו יונה אלא במקום חשש הזק: ומה גם לפי מאי דכתב כת"ר דבמח"ק לא נהגי להקפיד וא"ך הן הם דברי דסקס"ד דבעינן עד שיודע שמקפידים אבל אם לא נראה שמקפידים כו"ע מודו: אך מצד שרצה ידידי להסתפק דמן הראוי בעל החצר של יצחק אסלח יבנו שם שני אמות מכיסם כדין גג הסמוך לחצר המוזכר בס' קנ"ט וק"ס לא הבנתי הדבר דהואל וגג זה של יצחק אסלח בנוי לפניו בחצר של ריב"ו נר"ו בית סמוכה לו אלא שגג של הר"י אסלח גבוה מגג של ר"י א"ך לא הוי גג הסמוך