קרני רא"ם רמד

הביאהו עד הלום לשמעון זה לסמוך קורותיו על כותל ראובן עד שמפחד ההתמוטטות של הכותל הוצרך להקדים רפואה למכה לא הול"ל אלא בלשון זה הכנתי אותם למי שירצה לקנות ממני להכניס הקורות בכותל ותו לא מידי אלא בודאי מלשון מור"ם מורה דבכותל השייך לשניהם איירי אכין היא בידוע שהוא של ראובן ומחמת שמא יבוא לסכך שמעון עליו בעל כורחו של ראובן כשיפרע לו חצי הכותל ואתי להתמוטט על כן הקדים החפירות ואין צריך לשום דוחק: ומעתה הביא נבוא לעקר הדין דין אמת דכותל זה כזה של מהריב"ו נר"ו בודאי הואל והוא בין שניהם ולא ידעינן מי בנאו יש לנו לומר שבעלי החצירות בנאוהו הואל והוא כותל שבין שניהם וראיתי לכת"ר שמעקרא צדד לומר אפילו אם יתברר בעדים שיצחק אסלח נ"ע הוא שבנה הכותל מכיסו ברשותו כ"ז הואל ובעלי החצר העמיסו וכו' יכולים לבנות בכל מקום שירצה בין לגבוה הכותל בין להוסיף באורך והסביר הדבר מדברי הרב"י שם בסכ"ה בפסקא המתחלת וכן כתב דהרמב"ם וכו' ומשם הלכה העלה ידידי דיכול לשנות הקורות לכל מקום שירצה מעלה ומטה כן דברת וכן בא הדבר בפשיטות בפרישה זל"ה ומ"ש באיזה מקום שירצה הוי ליה כאלו אמר גם באיזה מקום שירצה דאם הכניסה בראשונה היתה למעלה יכול להכניסה לעת עתה במקום אחר אבל אין לומר דאין כוונת רבינו לומר דיכול להוסיף בענין הקורות כי אם להוציאם ממקום זה ולהניחם במקום שירצה דא"ך בכל הכותל דכתב למה לי גם הב"י בסכ"ה כתב דלא משמע ליה לשון רבינו כן וכו' ונראה דה"ה שלשתן יחד יכול לעשות דהיינו אם היו מוכנסין שלשה דקות יכיל להכניס אח"ך אפילו הרבה עבות ובמקום אחר דזיל בתר טעמא הואל ואין הקנין למחצה ובפרט להרא"ש דכתב דמאי טעמא חולק אפילו באבנים וכו' הרי פרשה פתוחה לפניך דלצד שנאמר שהכותל קנוי ביד ריב"ו נר"ו יש לו להוסיף גג אחר ע"ג בית זה כמבואר בפרישה דיכול לעשות שלשתן ביחד דהיינו להוסיף בקורות דהיינו גג אחר ולעשותו באיזה מקום מטה או מעלה: גם ראיתי להרב הפוסק שהוצרך לומר דגם הרמב"ם מודה לדין זה דאין קנין לחצאין בודאי דהואל והדבר לא נמצאו עליו חולקין הכי יש לתפוס אלא דבנדו"ד שהריב"ו נר"י יש לו גג גמורה על ידי תקרה ומעזיבה איכא למימר לדעת הרמב"ם אפילו לא היו שלשה שנים של חזקה עכ"ז יכול הוא לומר קנוי בידו וכמ"ש הסמ"ע מל ההיא דמור"ם דסי"ח שכתב אין ראיה על הכותל עצמה אלא א"ך עשה תקרה וכו' וכתב הסמ"ע סקל"ו פירוש דכל מר כדאית ליה לסברת הרמב"ם א"ץ שלשה שנים וכו' הרי לך דבמקום שעשה קורות ותקרה הוחזק לומר דגוף הכותל יש לו בו מחצה וא"ך בודאי הואל והוא שותף ויש לי בו מחצה הדר דיני' כדין כותל השותפין שבכל עת וזמן שירצה יבנה עליו במקומו שירצה וכמו שהשוה הפרישה דברים אלו כמש"ל משמו שכתב ז"ל ובפרט להרא"ש דכתב דמה"ט חולק עמו אפילו באבנים וכו' הרי לך דבמקום דמצית לומר חולק באבנים יש לנו לומר גם כן שיכול לבנות באיזה מקום שירצה וממנו נלמוד ג"ך אליבא דהרמב"ם לדעת הסמ"ע דאפילו קודם שלש שנים כמו שמשוה ליה שותף לחלוק בגוף הכותל הוא הדין לבנות עליו קורות ותקרות הן אמת הרב קצו"ה הקשה על הסמ"ע שכתב דלהרמב"ם מיד החזיק עיין נתיבו"ת המשפ"ט שתירץ עליו נכון: אתייא מבינייא האמת כמ"ש כת"ר דהואל ויכול לבוא בחזקה וטענה אמרינן אין קנין לחצאין אך האמת הואל ובכגון נדו"ד במחלוקת הוא שנוי כמ"ש מהריב"ו זלה"ה במסקנתו בסר"ו הכי נקטינן ובפרט אין לנו להאריך ללא צורך: אלא קושטא קאי הואל וכותל זה חוצץ בין שניהם ולא נודע מי בנאו הדין הוא שיבנה כההריב"ו נר"ו מה שירצה לבנות עוד קורות ותקרות ומעזיבות כדין כותל שבין שני השותפין דכתב הריב"ש שזה העמיס עליו היום וחבירו יעמוס באיזה זמן שירצה אך הואל ונודע הדבר שכותל זה היה בו סימן של הריג"א ומכחה זיכה לו הרה"ג מוהר"י זלה"ה לבנות ע"פ המנהג הידוע במקומנו שכשתמצא ריג"א בכותל זה מורה מקום שיש רשות לבעל אותו צד שיש בו ריג"א לסכך עליו וכאלו זה הדבר עדות הוא שהוא וחבירו בנאו כותל זה באמת צריך עיון על המנהג הזה מה טיבו דהואל והכותל עושים אותו על מקום שניהם למה צריך הריג"א להעיד הואל ובחזקתו של שניהם הוא כותל זה הרי בחזקת שניהם בנאוהו ודוגמה לזה הוא מה שהקשה הריב"ש למה צריך נעיצת קורות שניהם במקום שאין ידוע וכו' וא"ך גם כאן אם במקום שאין ידוע למה צריך ריג"א ואי בידוע שאחד בנאו ולא שניהם א"ך למה כשתהיה הריג"א נהגו לסכך בעל כורחו הרי ידוע שראובן בנאו כולו וא"ך ממה נפשך אי בידוע שראובן בנאו והניח הריג"א קשה למה אומרים ששמעון ינעוץ קורות בהאלריג"א ואי בשאינו ידוע מה צריך לריג"א בלאו הכי כל כותל בחזקת שניהם: אלא מוכרחים לומר הטעם של המנהג הוא הואל וקי"ל כפי הדין שכותל הבנוי בין שניהם מסתמא שניהם בנאוהו וזה נעץ עליו היום ולאחר זמן גם חברו ינעוץ עליו לכשיצטרך לזה עושים האלריג"א זה לסימן והפירוש היא דהנה ידוע דלא תמצא ריג"א בשום כותל כי אם בכותל של שני השותפין ולאחד יש לו מצדו בית ועלייה על גביו ולחבירו לא יש לו מצדו אפילו בית על זה עושים ריג"א במקום שירצה חברו לבנות הבית ולמה עושים זה הוא לסימן לומר דעד כאן הוא תחום שמשותף ומשם ואילך הוא של בעל העלייה לבדו בנאו ולזה הוא בא סימן זה של האלריג"א כדי שלא תאמר אפילו גובה הכותל הוא בחזקת שניהם וכמו שהדין נותן אלא האמת לא כן הוא אלא דסימן זה בא לומר דגובה כותל זה ראובן בנה אותו משלו הואל וצריך לו לעת עתה לבנות עליו עלייתו ושמעון עוד לא הוצרך לו לא בנאו עמו זהו בודאי סימן של האלריג"א לפי מנהגינו דאין לומר דהוא הכנה בעלמא שלא יתמוטט הכותל דא"ך הוא מהיכן לנו העדות לומר דבמקום שיש ריג"א יכול שמעון לבנות בע"ך של ראובן אלא בודאי לא בא אלא לסימן כדאמרן: ומעתה הואל והודה הריב"ו נר"ו דבמקום שיש לו בית היתה לו ריג"א ומכחה זכה לבנות מוכרח מזה דכל מה שבנו מריג"א ומעלה הוא של הרי"א נ"ע