קרני רא"ם רמב

שהוא ישן איך שיהיה יצא מן האמור שכותל המפסיק והוא בנוי ברשות שניהם כל שאין עדים שבנאו אחד לבדו מוקמינן ליה בחזקת שבנאוהו שניהם אף שגבוה הרבה ואחד העמיס עליו קורות ותקרות הרבה והשני לא העמיס עליו כלל אפילו הכי אמרינן זה הוצרך וזה עדיין לא הוצרך וא"ך בנדון השאלה ג"ך אמרינן מן הסתם בין שניהם בנאוהו וא"ך זכאי מהריב"ו הנז' להגביה כותל ביתו ולנעוץ קורות ביתו ברום הכותל. ע"ך הגיעו דברי הרב השואל הוא ניהו וזה היתה תשובתי אליו נר"ו: השקפתי לטובה על כל הכתוב לחיים חמרא וחיי לפום רבנן ותחלה וראש ראיתי למנ"ר שרצה לייסד מדברי הש"ע קנ"ג סי"ח שהוא דברי הרמב"ם וע"פ מה שפירשו הכ"מ משם הריב"ש ובראש אמיר כתב דהריב"ש עלה בדעתו לפרש דבכותל הידוע מעניינו וכו' אלא שאח"ך נדחק הריב"ש לפרש כן וכו'. מדברי הריב"ש בשתי תשובותיו לא יש רמז מזה לא מהסלקא דעתין שכתב כת"ר ולא מהדוחק אך באמת הטו"ז כתב כן ז"ל הריב"ש שהביא הב"י הוקשה לו וכו' ותירץ דמיירי בכותל החוצץ וכו' והאמת כמ"ש כת"ר א"ך הואל וראיתי להידיד שכתב שכך מבואר באר הטב מדברי הכ"מ על כן אמרתי באמת שם לא נתבאר. גם במה שראיתי לכת"ר שאחר שבאר כל כוונת הריב"ש על דברי הרמב"ם כתב וזל"ה באמת דברי הסמ"ע בפירוש דברי הריב"ש לא זכינו להבינם ע"ך והוסיף עוד כת"ר וכתב זל"ה גם מה שפירש הסמ"ע במה שכתב מר"ן אבל אם טען כותל זה שותף אני בי ר"ל שהן דרין זה אצל זה לא ידעתי כוונתו ובמה תרץ לקושיית הריב"ש והרב המגי"ד דלמה צריך נעיצת קורות וכו'. מדברי הידיד אלו שכתב דדברי הסמ"ע אין להם הבנה נראה דר"ל מצד עצמם אינם מובנים וזולת זה הוסיף נוסף קושיית דלמה צריך נעיצת קורות ובאמת לא ידעתי למה כתב דדעת הסמ"ע לא זכינו להבינם לפי האמת נלע"ד דהסמ"ע ודאי לא ראה כי אם תשובת הריב"ש הראשונה שהביא הכ"מ שפירש בכותל החוצץ איירי ואין ידוע לו וכו' והוקשה לו להריב"ש באמת למה צריך נעיצת קורה וסליק בתימא והסמ"ע לא ראה כי אם תשובה זו והוצרך לפרש דברי הרמב"ם והש"ע ע"פ תשובה זו ומה לו אם סליק בתימא משום האי תימא לא משתנה הפירוש כמו דרך הש"ס אוקמתות ומימרות שמקשים עליהם וסלקי בתימא ועכ"ז אין האוקמתא נסתרת מחמת דסלקא בתימא כידוע וא"ך מה תמיהא יש על הסמ"ע אם לא ראה דברי הריב"ש בתשובה השנייה שחזר לפרש דברי הרמב"ם בכותל הידוע זו אינה תימא: גם ראיתי להידיד שכתב וזל"ה גם בדברי הטו"ז יש לתמוה שכתב מחמת קושייה הנז' דלמה צריך לעשות קורה חזר בו הריב"ש ולפי מש"ל ליכא שום חזרה ואדרבה הריב"ש חזק דבריו בטוט"ד גם נראה מדברי הטו"ז שפירש הוא בדברי הרמב"ם בכותל הידוע מענינו איירי ולמאי דקי"ל מה יועיל נעיצת קורה כתב דס"ל להרמב"ם כסברת הרמב"ן דנעיצת קורה כמו אכילת פירות וכו' וזה תימא דהרמב"ן הביאו הטו"ר מיירי בחזקת ג"ש וטענה וכו' גם בזה עיינתי בדברי הטו"ז ולקוצ"ד אין עליו שום תימא דמה שכתב הטו"ז דהריב"ש חזר בו באמת חזר בו שהרי בתשובה הראשונה שהביא הכ"מ כתב שם לפרש דברי הרמב"ם דבכותל החוצץ ואינו ידוע איירי והוא מה שפירש הסמ"ע אלא שהריב"ש הוקשה לו למה צריך נעיצת קורה וסליק מזה בתימא אך בתשובה השנייה שהביא אח"ך הכ"מ מכח קושייה זו הוצרך לפרש דמיירי בכותל הידוע לראובן שהוא לבדו בנאו יכו' וא"ך הרי הריב"א חזר בו ממה שהיה רוצה לפרש דבכותל החוצץ ואין ידוע מי בנאו איירי: גם מ"ש כת"ר דהטו"ז מפרש דברי הרמב"ם בכותל הידוע לו מענינו איירי לא ידעתי היכן מצא כתוב דהטו"ז כתב כן אדרבא ז"ל הטו"ז הצריך על כן נלע"ד דמיירי הרמב"ם בכותל הידוע לו לבדו על פי העדים וכו' הרי לך דבכותל הידוע ע"פ עדים איירי ולא בכותל הידוע מענינו דמצד הכותל ידעינן שהוא של אחד לבדו ואי"ץ עדים ופשוט עוד עיין בסוף דברי הטו"ז שכתב ז"ל שוב מצאתי בכסף משנה שכתב תשובה אחרת משם הריב"ש וכו' משמע מזה בהדייא כמ"ש והריב"ש עצמו חזר בו ע"ך הרי לך דכוונתו בפירושו כפירוש הריב"ש בתשובה השנייה וא"ך כמו דהריב"ש לא פירש בידוע מענינו איירי גם הטו"ז לא פירש בידוע מענינו וק"ל: עוד הוסיף הידיד לכתוב בלשונו הטהור ז"ל ומ"מ אף שפירוש דברי מר"ן כפשטיה וכו' מ"מ דברי מור"ם על הך שכתב אבל אם מודה וכו' ודאי איירי בכותל הידוע וכמ"ש הסמ"ע ע"ך עיין בספר נתיבות המשפט סקל"ג שכתב ז"ל שמתחילה היתה של חבירו להטו"ז אין לזה פירוש ולכך מפרש דמיירי בלא טענה רק שאומר שזכה בחצי הכותל מחמת שזה הוא בכלל לזה אמר דלא הוי ראיה אלא א"ך נתן התקרה והעיקר כהסמ"ע ודו"ק עכ"ל הרי לך דלהטו"ז אינו מפרש לדברי מור"ם כדעת הסמ"ע והגם שיש מה לדקדק על דבריו עכ"פ אין להאריך הואל והרב נתיבות המשפט כתב דדבריו דוחק והאמת כדברי הסמ"ע אין להאריך עוד: גם ראיתי מה שכתב כת"ר וז"ל וגם מ"ש מר"ן סי"ט היו קורותיו וכו' והידיד הזכיר סעיף זה חשקה נפשי להעלות לך על ספר מה שכתוב אצלי בחדושי על הש"ע בס' קנ"ב על סעיף זה בספרי אשר קריתי לי בשם פעמוני זהב ומה שנשאר אצלי בתימא והילך מ"ש אצלי אב"א ש"ע סי"ט היו קורותיו של ראובן בתוך הכותל ובצד שמעון מקומות חפורים וכו' ראיתן לברר דין זה שנראה לכאורה שיש סתירה בין סעיף זה למ"ש מר"ן בס' קנ"ז סי"ח שכתב וז"ל כותל חצר שבין שני השותפים שטען האחד שהוא לבדו בנאו וחבירו אומר שסייע בבנין הרי זה בחזקת שסייע אפילו בידוע שאחד לבדו בנאו וכו' א"ך נראה דסתראי נינהו דבכאן נמי מיירי בכותל שבין שניהם קאי כמו שיש להוכיח וכו' [בכאן קצרתי] ועכ"ז פסק כאן דאפילו היה סימן מאחורי הכותל דהיינו מקים הכנסת הקורות עכ"ז אינו יכול לטעון שהוא שותף בו ושם בס' קנ"ז סי"ח פסק דמעמידים הכותל בחזקת שניהם אפילו לא היה שום סימן כגון נעיצת קורות: אלא דצריכים לחלק ולומר דההיא דסמ' קנ"ז סי"ח הוא מיירי בכותל ארבע אמות שכל