קרני רא"ם רלט

המעיין שם שלא הביא כי אם סברת מהרא"ש ותו לא מדי וכמו שהביא מנ"ר ז"ל א"ך מה מראה מקום לדברי כנה"ג דס' ק"ג ועוד למה כתב עיין בס' ק"ג ולא כתב עין כנה"ג סע"ד שהוא הקודם ושם נזכר סברת מהרא"ש ומהרשד"ם אלא ודאי דהרב משה"ר כוונתו לפסוק כמהרא"ש ולכך גם הוא לא הביא כי אם סברתו וכדי לחזק דבריו הוסיף וכתב מראה מקום למ"ש כנה"ג בס' ק"ג וכוונתו היא דהרב כנה"ג מדלא הביא כי אם סברת מוהרא"ש ודאי כונתו לפסוק כמותו. נקטינן מזה דמן הראוי אפילו בלי טענת קי"ל ראוי לנו לפסוק כסברת מהרא"ש הואל ורבותינו האחרונים הכרעתם כמהרא"ש זלה"ה: וכל זה הוא לפלפולא בעלמא יען כי נדו"ד דהוא שטר הטבה אפילו לדעת מהרשד"ם הרי פסק דיד בעל השטר על התח' הואל והלוקח הוא המוחזק ולית דין ולית דיין דהרד"פ יכול לומר לא הטבתי אלא באופן שלא תהיה לי פסידא וכ"ע יודו ומבורר ג"ך מדברי הש"ע דרמזנו לעיל דמי שהוציא שטר על חבירו ממטבע סתם יכול לפורעו בפחות שבמטבעות וטעמא הוא הואל ויד בעה"ש על התח' הממע"ה ובנדו"ד דהלוקח הוא המוחזק ובעל ההטבה שבידו בא להוציא יד בעל ההטבה על התחתונה ויכול הלוקח לומר קי"ל לא הטבתי אלא אדעתא דלא תהוי לי פסידה ופשוט. כאן שנה אדר תרס"ה לפ"ק וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט הלכות נזקי שכנים: סימן קכ"ב להיות שמדי יום יום באים שכני החצרות לדין תורה על אודות אם אחד משכני החצר יבוא לו איזה מיחוש עד שהרופאים אומרים לו שרפואתו היא על ידי האלעסב"א וידוע בעולם שכל מי שעבר עליו איזה חולי ונתרפא על ידי האלעסב"א שוב אינו יכול להריח ריח האלעסב"א בשעת בשולה ואם עבר והריח מוכרח לחזור לתחלואיו שנתרפא מהם ועל זה באים השכנים להתדיין עם השכן החולה שרצינו להתרפא בהאלעסב"א על זה באים השכנים לעכב עליו באומרם אליו שכבר עברו עליהם חולאים ונתרפאו על ידי האלעסב"א ועל זה באו לעכב יען שאם יגיע אליהם הריח מוכרח שיוזקו מהו הדין מי נדחה מפני מי אם החולה הזה יהיה מוכרח לילך למקום אחר ויעשה רפואתו או השכנים יהיו נדחים יומ"ץ: תשובה לכאורה נראה שהשכן הזה הוא שצריך להרחיק הנזק ולהיות דחוי כדמצינו לתשובת הריב"ש והביאה רבינו הרב"י בס' קנ"ה ס"ג יע"ש שנשאל בשמעון שהיה מלאכתו אורג ועל ידי הכאות האריגה היה מגיע הזק לאשת ראובן שכנו וכו' ועל זה השיב הריב"ש ז"ל זל"ה גם מה שטען ראובן מפני חולי אשתו שמזיק לה בראשה טענה גדולה היא זו ואפע"פ ששנינו אינו יכול למחות בידו ולומר איני יכול לישן מפני הפטיש ומקול הרחיים ואפילו בחנות שבחצר כ"ש זה שהוא בחצר אחרת זהו בשאר בני אדם הבריאים אבל כיון שאשה זו מוחזקת בחולי אין לך גירי גדול מזה וכדאמר רב יוסף הני לדידי כקוטרא וכבית הכסא דמו ע"ך ותשובת הריב"ש זו לא מלבד שהרב"י הביאה בביתו הנאמן שעליה יש לסמוך עוד פסקה מור"ם במפה סקנ"ה סט"ו ובס' קנ"ו ס"ב וא"ך לכאורה נראה דגם כאן אומרים לחולה זה להרחיק נזקו על ידי שיצא חוץ לחצר ויעשה מה שלבו חפץ: הן אמת דלכאורה ג"ך עלה בדעתי לחלק ולומר דיש לחלק בין ההיא דהריב"ש לנדון האלעסב"א הזאת דבשלמא התם באורג בשעה שהוא אורג כל הכאה שמכה בשעת ההכאה יגדל כאב הראש וא"ך הוי כאלו מזיקו בידים והיא היא שדקדק הריב"ש בלשונו אין לך גירי גדול מזה וכו' דהכוונה דהיינו מזיק לאשה בגירי דיליה ובשביל זה חייב להסיר הנזק לא כן כאן המריח ריח האלעסב"א לא תכף ומיד הוא נחלה אלא אחר איזה ימים מתעורר עליו חוליו בשביל מה שהריח וא"ך להוי נדו"ד כמ"ש הרמב"ם בפ"י מהל"ש הל"ה שכתב מי שבא לעשות משרה של פשתן בצד ירק של חבירו שהרי מי המשרה נבלעין בארץ והולכין ומפסידין את הירק או שנטע כרישין קרוב מן הבצלים של חבירו שהן מפיגין טעמן או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים שהרי הדבורים אוכלין העלין ומפסידין הדבש וכל אלו וכיוצא בהן א"ץ להרחיק בכדי שלא יזיק ועל הניזק להרחיק את עצמו אם ירצה עד שלא יגיע לו הנזק שזה בתוך שלו הוא עושה והנזק בא לחבירו מאליו בד"א שאינו מרחיק כשהיה הנזק בא מאליו אחר שיפסקו מעשיו של מזיק אבל אם היו מעשיו של זה שעושה ברשותו מזיקין את חבירו בשעת עשייתו הרי זה כמי שמזיק בידו הא למה זה דומה למי שעומד ברשותו ויורה חצים לחצר חבירו ואומר ברשותי אני עושה שמונעין אותו וכן כל הרחקות האמורות למעלה אם לא הרחיקו ה"ז כמי שהזיק בחציו לפיכך צריך להרחיק שלשה טפחים וכו' כדי שלא יהיה הזק בידים אבל להרחיק עד שלא יבוא הנזק מאליו א"ץ ע"ך וכן פסק הש"ע סקנ"ה סל"א יעו"ש וא"ך לכאורה נראה דיש לחלק כדאמרן דשאני נדון הריב"ש הואל וההזק מטי בשעת ההכאה הוי גירי דידיה אבל נדו"ד דלא מטי ההזק תיכף בשעת הריח הוי כמו שעושה בשלו ואח"ך מטי הזיקה דהוי כמו שפסק כנז"ל שזה עושה בשלו והנזק בא מאליו דא"ץ להרחיק יותר כמש"ל וא"ך לכאורה נראה דמטעם זה לא יהיה דחוי החול והשכנים יהיו נדחים ואין לחלק ולומר דעד כאן לא חלק הרמב"ם בין בעושה בתוך שלו ומזיק לחבירו מיד לעושה בתוך שלו והנזק בא מאליו אלא לענין נזקי ממון אבל לענין נזקי הגוף כגון זה שרוצה לעשות האלעסב"א ומטי הזיקא לשכנים לגופם נימא דאפילו בעושה בתוך שלו ומטי ההזק מאליו יכולים לעכב זה אינו דהא הריב"ש בנדו"ד לא אמר שצריך האורג להסיר הנזק משום כאב ראש האשה אלא משום דחשיב להאורג מזיק בגירי דיליה דון מינה במקום דלא הוי גירי דיליה כנדו"ד דאמרן דלא מטי הזיקא תיכף יכול לעשות בתוך שלו אפי' במקום נזקי הגוף והניזק הוא שיתרחק שלא יוזק: אלא אחר העיון אמרתי אני ללבי דגם נדו"ד של האלעסב"א הוא נמי גירי דיליה וכנדון