קרני רא"ם ריט

כתובתה וכתב שם הרא"ש כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא עבדינן עובדא לחייב שבועה ע"ך והכי פסק מר"ן בקצר בסי' צ"ז ס"ב יעו"ש דאינו יכול להשביע את האשה והתם בבאה האשה ליטול ממון מן הבעל קמיירי כדמצינו להרב מהרי"ט זלה"ה דפירשה בבאה האשה ליטול מן הבעל ועכ"ז לא חייבו האשה לישבע מכח שהבעל מוחזק בממון והיא באה ליטול עכ"ז לא יוכל להשביעה: והילך פסק הרב רבינו מהרי"ט זלה"ה בח"א סי' קנ"א וז"ל ולענין פסק הלכה הנה החכם המורה וכו' אבל היכא שהתובע מוחזק כנדו"ד שהמפקיד תפוס בנכסי הנפקד ואומר השבע לי וטול בזה צריך ללומדה ממקום אחר ומנא אמינא לה מההיא דסוף פרק הכותב דאמר ר"ש כל זמן שהיא תובעת כתובתה יורשים משביעים אותה והרי"ף פסק כת"ק ורבינו חננאל ורבינו תם פסקו כר"ש וכתב הרא"ש ז"ל כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא לא עבדינן עובדא לחייבו שבועה אע"ף שהאשה באה להוציא לא מחייבינן לה שבועה מספק עכ"ל הרי לפניך דההיא דהמושיב אשתו חנונית אפי' בבאה ליטול מן הבעל או מן היורשים קמפרשה מהרי"ט ז"ל ועכ"ז פסקי' לה דתטול בלא שבועה ושבועת בן בית דרמייא עלה לא תשבע אלא עד עת בא גביית כתובתה ואזי תטול בשבועה וכן משמע מפסק ר"ת שהביא הטור שם באהע"ז בסי' צ"ז באותה אשה דמשמע בבאה ליטול ג"ך קמיירי איך שיהיה הרי ביררנו מדברי מהרי"ט דאפי' בבא ליטול עכ"ז יכול לומר התובע קי"ל ויטול בלי שבועה וא"ך גם כאן באשה זאת הבאה ליטול מן הלוה של בעלה אדרבא היא יכולה לומ' קי"ל כסברת הרב מהרא"ב קורייאט וכחכמי מקנא"ס דפטרי בשליח ומכ"ש באשה ותטול בלי שבועה: והגם שראיתי להרב מאמ"ר קדישי"ן בסי' פ"ז סקט"ז שכתב וז"ל כתב הש"ך היכא דאיכא שני דעות אי חייב שבועה יכול לו' קי"ל כמאן דפוטר וכתב המש"ה דוקא אם הוא מהנשבעין ונפטרים דהוא מוחזק יכול לו' קי"ל עכל"ה וא"ך איכ"ל הואל והרב ז' מאמר קדישין ס"ל דדוקא במוחזק קמיירי אבל היכא ד שאינו מוחזק אדרבא המוחזק שהוא הלוה יכול לומ' ת קי"ל כחכמי מראקי"ס דמחייבי שבועה: עכ"ז הסברה נותנת לפסוק כסברת מהרי"ט דאפי' ליטול קמיירי דהא הש"ך כתב וז"ל ועיין בתשו' מהרי"ט סי' קנ"א באריכות דהיכא דאיכא פלוגתא דרבוותא אם חייב שבועה פטור דמצי למימר קי"ל כמאן דפוטר וכן הוא בתשו' אב"ן ל"ב זלה"ה ומהרשד"ם ומהר"י לבית לוי ומהרי"ק זלה"ה וכמה פוסקים הרי לפניך דכבר ביררתי לך דמהרי"ט ס"ל דאפי' בבאה האשה ליטול קמיירי וכתב הש"ך דהרבה פוסקים כמהרי"ט א"ך ש"מ דכמו דמהרי"ט פסיק ליה אפי' בבאה ליטול ה"ה גם שאר פוסקים הכי ס"ל וא"ך לא שבקינן הני חבל נביאים דפטרי משבועה וניקום אנן וליחייבו שבועה כאותה סברה שהביא הרב מאמ"ר קדישי"ן דיחידאה היא: ומה גם דבנדו"ד לא שייך לומ' קי"ל דהא חכמי מראקי"ס שכתבו דהאשה נשבעת ומהרא"ב קורייאט חלק עליהם בטו"ט וסברה נכונה ותמיהה גדולה כמו שתראה בס' הרב הנז' בחלק אבן העזר שאלה צ"ב והואל וחלק עליהם והוכיחם על פניהם בתמיהותיו ולא באה תשובתם על דבריו כמו מנהגו בספרו שמביא תשובת החולקים ומשיב עליהם א"ך איכ"ל דחזרו בהם ומאן לימא לן דלא חזרו בהם הואל והוכיחם בדברים נכוחים ותן לחכם ויחכם עוד וא"ך בודאי אין לנו לפסוק כמותם הואל ואחד מיוחד בדורו השיבם על פניהם בסברה נכונה בודאי דכוותיה נקטינן דהא מצינו להרב כנה"ג והביא דבריו ג"ך הרב גו"ר ארי"ה בסי' כ"ה בקצת דינים מחודשים של הקי"ל שכתב וז"ל אין לומ' קי"ל אלא כשהפוסקים לא ראו זה את זה אבל חכמים הנקבצים ונפל מחלוקת ביניהם אין אומרים קי"ל אלא אזלינן בתר רובא מהר"א ן' ששון הרי לפניך דדוקא בחכמים שאינם רואים זא"ז הוא דאמרינן קי"ל ומילתא בטעמא דהואל ואינם רואים אנן אמרינן אי הוו רואים זא"ז בודאי דחד מינייהו הוה מודה לחבריה אבל ברואים הואל וכל אחד סידר ראיותיו ולא נראו לפני הרוב אזלי' בתר רובא וא"ך גם כאן הואל והם רואים זא"ז והם פסקו שחייבת שבועה והוכיח אותם בתמיהה עצומה וכו' ולא מצאנו להם מענה ע"ז בודאי דאין סברתם סברה: ואל תשיבני דגם נדו"ד דמחלקתו של הרב מהרא"ב קורייאט עם חכמי מראקי"ס לא היתה ברואין זא"ז דהא הם כתבו פסקם ובא ליד הרב הנז' לעיר מוגאדו"ר יע"א וכתב עליהם מה שכתב א"ך ש"מ דלא היו בעיר אחת אין זה דקדוק והרי מצאתי ארוכה ומרפא. והילך דברי הרב צדי"ק ויש"ר הוא זלה"ה שכתב בפסקו הבהיר וז"ל ומסתברה ודאי דה"ה והוא הטעם כשהם מתווכחים בכתב וראו אלו את דברי אלו וראו הכת האחת דברי הכת השנית דשפיר חשיב כאלו הם נקבצים יחד דמאי שנא ויכוח בכתב לויכוח בעל פה ואדרבא עינינו הרואות דסתם ת"ח כשהוא מדבר בפיו הוא מרבה טענות ומילין שאין בהם ממש אבל כשהוא מגיע לכתוב על הספר ובידיו הוא מדקדק מאד בדבריו כדי שלא יפול משערות ראשו ארצה וקרוב לודאי אצלי כי בקרב ימים ראיתי סברה זו בספר אחד מספרי האחרונים ולא נשאר רשום בזכרוני מבטן מי יצאו הדברים ולא ע"ט האס"ף ואיך שיהיה עדותי זו כי כך ראיתי בספר אחד מספרי האחרונים שכך הוא ויכוח בכתב כמו בע"ף כשהם נקבצים עכ"ל הרב הנז': עלה בידינו מהמקובץ דהואל ומהרא"ב קורייאט הנז' השיבם על פניהם בכתב ודחויה קרי לה לאותה סברה ובודאי פשוט דתשובתו הלכה אליהם כי קרובים הם מוגאדו"ר ומראקי"ס ובפרט כך היא דרכם של בעלי דינים כשכותבים להם ב"ד הפסק לחייבם הולכים ומבקשים אם יש להם שום זכות בב"ד אחר וכשהם מוצאים שום זכות כותבים ומביאים לב"ד שחייבו אותם וא"ך גם כאן שכתבו הם הפסק והוא חלק עליהם ודאי מן הראוי אם היתה אליהם שום תשובה היו משיבים אותו ואף הוא ישיב אמריו אליהם ופשוט הוא דלא מצאו אנשי חיל ידיהם להשיב על דבריו דאם היה להם שום תשובה היה הרב הנז' מעלה אותה על ספרו וסותר אותה כדרכו של הרב הנז' שמביא בספרו מה שמושיבים על תשובותיו וסותר