קרני רא"ם כ

שני עדים יעו"ש וא"כ גם כאן כל אחד פלגינן דבוריה והוו שני עדים שזינתה. ואין לדחות ולומר דבעד אחד דוקא הוא דפלגינן דבוריה ובתרי לא פלגינן חלוק זה לא מלבד שאין הדעת סובלתו דהואיל ואמרינן אין אדם משים עצמו רשע. א"כ הוי כאלו לא העידו על עצמם כלל. וא"כ למה לא פלגינן עדות שנים ולאסור האשה הזאת: ולא מלבד הסברא אלא הרי הדבר מפורש יוצא בדברי רבותינו בעלי התוספות דהא מצינו בכתובות די"ח ע"ב שם במשנה העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו וכו' הרי אלו נאמנים ע"כ ושם בגמרא אתמר אמר רמי בר חמא לא שנו שאמרו אנוסים היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסין היינו מחמת ממון אין נאמנים מטעם אין אדם משים עצמו רשע ע"כ ושם בתוספ' ד"ה אין אדם וכו' כתבו ז"ל וא"ת והא קסבר רבא דפלגינן דבוריה בפ"ק דסנהדרין גבי פלוני רבעני וכו' א"כ הכא נמי להמיננהו דאנוסים היו אבל לא מחמת ממון אלא מחמת נפשות דאליבא דרבא קיימינן וכו' הרי לך מדברי התוס' דלא שני לן בין יחיד לשנים לעולם פלגינן דבוריהו וקושיא זאת ג"כ הקשו אותה גם כן ביבמות דכ"ה ובסנהדרין דפ"ט ובכל אחד מהמקומות הוצרכו לתרץ באופן המתיישב ואם איתא לומר דבחד הוא דפלגינן ובתרי לא מאי קשה להו מעיקרא הלא מלתיה דרבא לא נאמרה אלא בפלוני רבעני לרצוני דהוא חד ולא בתרי אלא ודאי דחלוק זה לא נזכר ולא נפקד: וכן ראיתי למרן בכסף משנה הל' מ"ד פי"ב הל"ב דגם הוא הוקשה קושית התוס' והוצרך לתרץ יעו"ש דממנו מוכח ג"כ דלא שני ליה בין יחיד לשנים דלעולם פלגינן דבורייהו יע"ש והיה בידינו עוד להביא עוד הרבה מזה דלא מחלקי כלל אלא דאין צריך להאריך בדבר המוסכם וא"כ מעתה הואיל ויש בידינו שני בחורים וכל אחד מעיד שפלונית זינתה עמו הו"ל כתרי סהדי ויש לנו לאוסרה: והגם דלפי זה מאי דמסהיד האי לא מסהיד האי דכל אחד מעיד שזינתה עם אחד עכ"ז מצרפינן עדותם כמו שבא הדבר בפשיטות בדברי מור"ם באהע"ז סי"א ס"א ז"ל שני עדי כיעור מצטרפין אע"ג דראו זה אחר זה וכיעור דראה זה לא ראה זה ע"כ וכתב הרח"מ סק"ז נראה דה"ה שני עידי טומאה מצטרפים אע"ג דטומאה דחזא האי לא חזא האי לפי הטעם דכתב הרב"י דמילי דאסורא לממון מדמינן להו עכ"ל ועיין למוהרי"ע בבית יאודה חלק אהע"ז סי"ט שכתב וז"ל ולענין פסק הלכה נראה ברור כיון דמרן ז"ל פסק בשני הטורים דעידי כיעור מצטרפין ונמשך אחריו מור"ם ז"ל בהגה בשני מקומות דגם בחומ"ש ס"ל סי"א כתב וכן לענין עדות איסור מצטרפין וכו' וגם האחרונים מפרשי דבריהם לא נמצא מי שגמגם בהוראה הנז' ודאי דאחריהם כל אדם ימשוך וכל בתי דינים כבר קיימו וקבלו עליהם דברי מרן המשבי"ר שהלכה כמותו בכל מקום עכל"ה הרי לפניך הדבר פשוט הוא אע"ג דמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי מצטרפין על ידי הפלגת דבורייהו: אלא דעדין לנו לחקור בלשון שאמרו הבחורים האלה אם יוצדק הפלגת דבורייהו דלכאורה נראה דלא יוצדק כאן הפלגת דבורייהו ע"פ מ"ש הד"מ בחומ"ש סל"ד דשם הביא משם הרשב"א דכתב דיש לחלק בין אם אמר אשתך זינתה עמי דפלגינן דבוריה ובין אם אמר אני זניתי עם אשתך דלא פלגינן דבוריה עכ"ל וא"כ יש לנו לחוש לסברא זו וא"כ הואיל ובאופן זה לא פלגינן הרי נראה לכאורה דאין כאן עדות [דבין אם תפרש דבמקום דלא פלגינן הוי כל דבריו שקר ובין אם תאמר אדרבא כל דבריו אמת ועכ"ז לא מקבלינן עדותו על האשה דהואיל ומה שהעיד על עצמו הוא אמת א"כ נמצא דרשע הוא והתורה אמרה אל תשית רשע עד] אלא דמצאתי ראיתי להרב משחד"ר בנמוקי מהרש"א סקע"ח דשם כתב דהגם דהרשב"א כתב כן דבריו אינם מוסכמים והתוס' בפ"ק דסנהדרין ד"ה ואין אדם וכו' לא ס"ל הכי וכן נראה דעת המ"מ ז"ל פי"ב מהל' עדות יעו"ש ועדיפא מזה בא הדבר מפורש בס' פת"ש לאהע"ז סקט"ו סקל"ב שכתב ודחה דברי הרשב"א וכתב דהרשב"א יחידאה הוא ועוד דהרשב"א עצמו לא אמרה אלא לדיני נפשות אבל לאסור אשה על בעלה מודה וכו' ועוד דהרשב"א לא אמר חלוק זה אלה במדבר בלשון הקודש ואומר אשתך וכו' דהוי מלה מושקלת וכו' אבל במדבר בלשון אשכנז לא שייך כלל חלוק הרשב"א ויעו"ש שדחה דברי הרשב"א והביא פוסקים אחרים המסכימים והעלה דהאשה אסורה יעו"ש ועדיפא מזה כתב שם וז"ל ועוד דגוף דבר זה שכתב הרשב"א דמקרי בזה רשע לא סליק אליבא דהלכתא כמבואר בתשובת הרא"ש כלל נ"ד ובש"ע סי"ז סי"ו וא"כ שפיר פלגינן דבורייהו ואשה זו אסורה אליבא דהלכתא עכל"ה הרי לך מדברי הרב הנז' דמרן אשר אנחנו נשענים עליו לא ס"ל כדעת הרשב"א וא"כ בה סלקי ובה נחתי דיכולים אנן לפלוגי דבורייהו ואשה זאת אסורה אפילו לא ראו זה את זה בשעת העבירה זוהי הדרך הראשון: ועוד יש דרך אחר אם יעידו אלי הבחורים שאחד מהם ראה חבירו עושה עבירה עם הבחור האחר ואחד לא ראה חבירו בזה ג"כ יש לנו דרך אחרת להכשיר עדותם דהיינו דלא מלבד דיש לנו להכשיר עדותם על ידי דפלגינן עדות כל אחד לבדו שמעיד על עצמו אלא יש דרך עוד ישר לקבל עדותם באופן אחר דהיינו יעיד בפני האשה זה שנראה ולא ראה ואזי דיינין ליה דפלגינן דבוריה כמ"ש מור"ם אהע"ז סקט"ו ואח"כ נצרף לו זה שראהו דהיינו שיעיד לו שראה חבירו מזנה עם אשה זו ולהוי השתא האשה אסורה ע"פ הזנאי והאחר המצורף וכמ"ש הרחל"ם והריב"ש שם בסקט"ו סקכ"ה דמצרפין עד כשר עם זה שהודה שזינה ותהיה האשה נאסרת וגם עד זה המצורף בנדו"ד הגם שההוא אמר שגם הוא עשה עבירה כבר מלתנו אמורה דמימרא דרבא דאין אדם משים עצמו רשע לית מאן דפליג עלה גם אין לחוש היאך יצטרף עם הזנאי שהודה הואיל ולפי דברי זה העד שראהו א"כ הרי זה הזנאי רשע לפי דבריו וא"כ לפי דבריו הרי הוא פסול לזה כבר הסכימו הרב חל"ם והרב"ש סקכ"ו דמצטרף עמו אפילו לפי דבריו הוא פסול יעו"ש: גם יש דרך אחרת והיא השלשית דיש אופן עדות באופן אחר זולת שני האופנים הראשונים עוד יש דרך אחרת והוא דהואיל והיו בשעת עבירה רואין זה את זה א"כ יכול זה להעיד על האשה שעשתה עבירה עם חבירו וזה ג"כ יעיד עליה שעשתה עבירה עם חבירו ואתי מבינייא