קרני רא"ם קצו

שמעון לפרוע מאיזה שירצה או מראובן או מלוי ואין לוי יכול לומר לשמעון שהוא יתבע לראובן דשמא ראובן ימחול לו אלא הואל ולוי מחויב הוא לשלם הרשות נתונה ביד שמעון לתבוע ממי שירצה וא"כ גם כאן הואל וחייב ממון ברור הוא על שלמה ה' אפילו אם היו יהיה אהרן הנז' עמנו במדינה היה בדין הרשות נתונה ביד יוסף לתבוע ממי שירצה מאהרן או משלמה והיינו הוא דינו דמר"ן דסו"ס קע"ו מכ"ש בנדו"ד שאהרן אין לפנינו מהיכא תיתי שיניח יוסף הנז' לשלמה הנז' וילך לרדוף רוח ולרעות קדים לתבוע מאהרן הנז' זה לא יתכן כלל סוף דבר משה"ן הוא דמחויב שלמה הנז' לירד לדין עם הר' יוסף הנז': ומהשתא הבוא נבוא מה יהיה משפט הכסות הנז' ומה שיש להשיב הוא נחזי אנן אם הלוקח הזה נתאמת לו הענין או יש עדים בדבר שהכסות הזה היא של יוסף הנז' ושלמה שלח בה יד פשוט דחייב להחזיר הכסות לבעלים הנז' ולא נקנית בידו והיינו דפסק מר"ן בסי' שכ"ו ס"ב הגונב ומכר ולא נתייאשו הבעלים ואח"כ הוכר הגנב ובאו עדים שזה החפץ שמכר פלוני הוא גנבה בפנינו חוזר החפץ לבעליו והבעלים חוזרים ועושים דין עם הגנב עכל"ה. וא"כ גם כאן מחויב להחזיר החפץ לבעליו ומה שנתן יטול מיוסף ויוסף יתבע משלמה הנז': ואפילו ראו ראינו עתה שהכסות הנז' היא מלבוש ארוך והלוקח הנז' קצרו במעט מתחתיו עכ"ז לא נקנה בידו דהגם דקי"ל שאם נשתנית הגניבה שנוי שאינו חוזר לברייתו קנה הלוקח וכמ"ש פסק מר"ן בס' שנ"ג ס"א ובס' ש"ס ס"ה מכאן והלאה נתבאר יותר ושם כתוב בס"ה נשתנית הגניבה אפע"פ שלא נתייאשו הבעלים אין צריך להחזיר אלא דמיה כמו שהיתה שוה בש' הגזילה והוא שלא יהיה שנוי החוזר לברייתו וכו' ע"כ ואם כן גם כאן הואל והוא שנוי שאינו חוזר לברייתו דהואל והיה ארוך וקצרו היתכן לחזור להיות ארוך זה לא יתכן א"כ הוי שנוי שאינו חוזר לברייתו אלא דכד דייקינן בנדו"ד הגם שאין השנוי חוזר לברייתו עכ"ז לא קנה דהגם דפסק מר"ן בס' ש"ס ס"ה דשנוי שאינו חוזר לברייתו קנה היינו דוקא אם על ידי אותו שנוי נשתנה שם הדבר וכגון ההיא דפסק בסי' שנ"ג ס"א כגון טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור וכו' דהוי שנוי השם ושנוי שאינו חוזר הוא דקנה אבל שנוי שאינו חוזר ועדיין שם הדבר עליו כדמעקרא שהיה נקרא קסוט וטכשיו נקרא קסוט לא קנה בשנוי זה אפילו אינו חוזר הואל ועדיין שמו עליו ודין זה ממש הוא פסק מר"ן בסי' ש"ס ס"ט גזל קורות גדולות ועשאן קטנות לא קנה קצצן לוחות עד שנשתנה שמם קנה דהוי שינוי השם ושינוי שאינו חוזר לברייתו אבל בנדו"ד שעדיין שמו עליו לא קנה: ועדיפא מזה הוא מה שאמר רב פפא בפרק הגוזל עצים דיקלא ועביד גובי לא קני השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי ע"כ והוא מה שפסק מר"ן ג"כ בסי' ש"ס ס"ח וא"כ מכ"ש נדו"ד פשוט דלא קנה הלוקח בזה השנוי: ואל תשיבני דלא אמרינן דבעינן שינוי השם עם שנוי שאינו חוזר לברייתו אלא דוקא אם היתה הגזילה עדיין ביד הגנב או הגזלן אבל בנדו"ד שכבר יצאתה והוייא ברשות לוקח אם כן הוי שינוי רשות עם שנוי שאינו חוזר ונימא דקנה אין זה אמת דהא כל עיקר למה שינוי שאינו חוזר בענין אם לא יהיה עמו שינוי השם לא קנה הוא משום דכל זמן שלא נשתנה שם הדבר כאלו לא נשתנה הדבר כלל הואל ועדיין שמו עליו ודבר זה הוא מפורש יוצא מדברי הלח"ם ז"ל דמצינו להרמב"ם בפ"ב מהלכות גזילה ואבידה הלי"ד שכתב שם הנהו דינים דרב פפא בפרק הגוזל עצים דאם גזל עלין ועשאן חופייא דקנה וכו' ופסק ג"כ דינא דגזל דקל וקצצו שלא קנה וכו' יעו"ש וכתב שם הרב המגיד וז"ל וטעם לולב שהפריד העלין שקנה ודקל מחובר וקצצו שלא קנה ואלו שניהם אינם חוזרים לברייתם מפני שדקל שמו עליו אף אחר שנפחת מה שאין כאן בלולב והכי מפורש שם ע"כ וכתב עליו הרב לח"ם כתב ה"ה דטעם הדקל משום דהוי שינוי שמו עליו משמע דתרתי בעינן שנוי מעשה ושנוי השם וזה תימא דשנוי מעשה לחוד קני ועוד בגנב טלה ונעשה איל ליכא שנוי השם כדאמרו בגמרא וניקנינהו בשנוי השם וכו' ותירצו דשור בן יומו קרוי שור וכו' לכך נראה דכוונת הרב המגיד לומר דלא חשיב שנוי כלל כיון דשמו עליו ולא דמי לטלה ונעשה איל שנשתנה הגוף אבל דקל אין בו שנוי הגוף כלל אלא שמעקרא היה מחובר והשתא נעקר וכיון דשמו עליו לא הוי שנוי עכ"ל הרי נמצינו למדין מדברי הלח"ם דכוונת הרב המגיד לומר דכל שלא נשתנה שמו אפילו נעשה בו שנוי שאינו חוזר לברייתו לא הוי שנוי: הן אמת דלע"ד דברי הלח"ם זלה"ה דדחוקים הרבה הם דהא איהו יהיב טעם לשבח לפרש בדברי המגיד דכל שלא נשתנה שמו לא הוי שנוי וסיים בדבריו ולא דמי לטלה ונעשה איל שנשתנה הגוף אבל בדקל אין בו שינוי הגוף כלל אלא שמעקרא היה מחובר והשתא נעקר וכיון דשמו עליו לא הוי שנוי עכ"ל והרואה דבריו אלו יתמה היאך יאמר על הדקל שאין כאן שנוי הגוף אלא שהיה מחובר ועקרו הרי בגמרא בדברי רב פפא מפורש הכי גזל ועביד גובי קנה וכו' וגובי היינו חתיכות חתיכות וכמו שפסק הרמב"ם גזל דקל מחובר וקצצו ואפילו כרתו חוליות חוליות וכו' ועליו קאי הרב המגיד לומר דהטעם שאפילו נשתנה שנוי שאינו חוזר הואל ועדיין שמו עליו לא קנה יעו"ש וא"כ איך יוצדק לומר הרב הלח"ם דהדקל לא נעשה שינוי בגופו אלא היה מחובר ונעקר והרי אין לך שינוי המעשה בגוף הדבר יותר מזה שהיה אלן גדול וחזר חתיכות חתיכות: אלא דמוכרחים אנו לומר דהואל ושמו עדיין עליו אפילו נעשה בגופו מה שנעשה הוי כאלו לא נעשה כלל וזהו כוונתו טלה ונעשה איל נשתנה הגוף שהיה קטן וחזר להיות גדול ונשתנה שמו לא כן כאן הגוף כדהוה קאי קאי כדמותו ומהותו אלא שהיה מחובר וחזר להיות מחותך הואל ועדיין שמו עליו השתא כדמעי'. חשבינן להאי חתוכי כאלו אינם וכאלו לא נשתנה: איך שיהיה נקטינן מכל האמור דמדברי הרב לח"ם מוכח דאפילו בשינוי הדקל לא מקרי שינוי הואל ועדיין שמו עליו וא"כ קו"ח לנדו"ד דלא מקרי שנוי כלל דהשתא ומה התם שהיה דקל גדול וחתכו חוליות ומעקרא הוה קרוי דקל והשתא הדר לקרותו גובי