קרני רא"ם קצד

סימן פ"ט על מה שמכר הר"י ועתה רצונו לבוא בחזר'ת הואל והיה טועה בדין והרב הפוסק נר"ו פסק דטעותו הויא טעות ויכול לחזור מכח דברי הרב כנה"ג שהעתיק מס' ע"ט באורך ובסוף דבריו נר"ו פסק דדוקא לא אהני ליה טעותיה לחזור אלא לענין דמי המקח אבל לא לבטל המקח לגמרי וחיליה ממ"ש מר"ן סי' ק"ץ סי"ח וכו' באמת לא ירדתי לסוף דעתו בזה במה שמקרב את הרחוקים די"ל דשאני התם בס' ק"ץ במכר לרצונו הטוב לא כן בנדו"ד דהוכרח למכור בע"ך לשלם דמי החוב לפי טעותו שהיה חייב וכשיתברר דלא היה חייב ונתבטל הסבה יתבטל המסובב גם אין לדמות נדו"ד למוכר קרקעותיו כדי שילך למקום אחר המוזכר בס' ר"ז ס"ג דפסק שם בס"ד אפע"פ שהיה בלבו שמפני כו"ך מכר וכו' כיון דבשעת המכירה לא אמר אינו חוזר יעו"ש וא"ך גם כאן הואל ולא גילה דעתו דלא הוכרח למכור אלא כדי לשלם החוב נימא דהגם דהטעות של המעות חוזר. המקח אינו חוזר זה אינו דנדו"ד הואל ובע"ך הוכרח למכור בשביל החוב ולא קבל מעות הדרן למאי דאמרן בנפול היסוד יפול הבנין ומ"ן לנו בנדו"ז להכניס עצמינו בדין זה במוכר מחמת אונם בדינא דס' ר"ה והגם דלא מסר מודעה כאן עכ"פ הואל ולא קבל מעות לא גמר ומקנה ומן הראוי לחפש ולתור מאותם הדינים דס' ר"ה. שוב נדפס ספר מוצ"ב ושם עיינתיה בס' רמ"א וששתי אכן מנעתי עטי דהואל ומדברי השאלה נראה דאסיק אדעתיה הר"י נר"ו שיש לו זכות שהרי כבר היו מתדיינים עם יעקב וידעו מפי הדיינים שיש להם זכות אלא שלא עמדו על הדין והלך ומכר אין לך מחילה יותר מזה ואין כאן שום טעות ועיין בפ"ת סוף סכ"ה יעו"ש ודו"ק: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן צ' נסתפקתי אם העדים החותמים על הנפק יכולים להיות קרובים לעדי השטר או אינם יכולים להיות קרובים לעדי השטר מדי דהוה שאין יכולים עדי הקיום להיות קרובים לדייני הקיים דכתב מר"ן סמ"ו סי"ח ולענד"ן דעדים החותמים על הנפק ודאי יכולים להיות קרובים לעדי השטר דשאני עדי הקיום למה אין יכולים להיות קרובים לדייני הקיום הוא מטעם משום דבעינן עדות שיכול להזימה ודייני הקיום אינם יכולים לקבל הזמה. על קרוביהם כדכתב הסמ"ע סקמ"ח ואפילו לסברת הש"ך סקמ"ט שכתב דטעמו של הר"ן הוא משום גזירת הכתוב דלא יומתו אבות על בנים בודאי בדייני הקיום הקרובים לעדי השטר לא שייך בהו האי טעמא דהא הממון יוצא ע"פ עדי הקיום עם דייני הקיום ולזה אין קורבה זע"ז ועדיפא מזה מצינו שהרי הבן נאמן להעיד על חתימת אביו ואחיו ולא שייך בזה לא יומתו אבות על בנים שהרי עקר הממון ע"פ הבנים לבד הוא יוצא שאם אין עדות הבנים עדות העדות שבשטר אינה מעלה ואינה מורדת. וגם מדברי מר"ן עצמו מכל הסעיפים נראה דלא חש לזה כלל ולא הזכיר שום פסלות בזה ואדרבא מדברי מר"ן יש להוכיח בבירור שיכולים להיות דייני הקיום קרובים לעדי השטר מהא דכתב מר"ן בס"ך וז"ל דיינים החותמים על השטר חותמים אע"פ שלא קראוהו ודוקא מה שיש בגוף השטר אין צריכים לקרות אבל מ"מ צריכים הם לראות מי הוא המלוה והלוה כדי שלא יהיו קרובים לדייני השטר ולא לעדים המעמידים בפניהם ע"ך ואם נאמר דגם דייני הקיום אינם יכולים להיות קרובים לעדי השטר א"ך הו"ל למר"ן ג"ך לכתוב שצריכין לקרות שם עדי השטר כמו שצריכים לקרות שם המלוה והלוה דשמא יהיו קרובים לדייני הקיום ואל תשיבני ע"ז ולומר דזה לא הוצרך מר"ן לכותבו דהואל ועקר העדות הוא על חתימת העדים א"ך בודאי קראוהו ז"א דהא כתב מר"ן סל"א דהקיום יכול להיות מאחורי השטר וע"ז סיים מור"ם וכתב דאם הנייר קצר יכול לכתוב הקיום מאחורי השטר ע"ך ובודאי היכא דבא הקיום מאחורי השטר בודאי דאינם צריכים לראות מי הם עדי השטר אלא שהעדים יעידו ויאמרו לפני דייני הקיום זה השטר שהוא באחורי הדף בפנינו חתמו עדיו וע"ז ג"ך בודאי לא הצריך מר"ן אלא לקרות שם המלוה והלוה דוקא וא"ך הרי מר"ן לא הצריך לדייני הקיום לקרות שם העדים ש"מ דאין צריכים דלא נפקה מינה ולא מדי בין אם יהיו קרובים לעדי הקיום או לדייני הקיום כשרים גם יש הוכחה מדברי מר"ן דכתב דנאמן אדם להעיד על חתימת אביו והנה כבר כתב מר"ן שהקיום יש לו ה' דרכים ואחד מדרכי הקיום הוא שיכולים העדים עצמם שהעידו על החתימות יחתמו בשלשתן או שנים מהם ובודאי גם אם הבן הוא מעיד על אביו יכול הוא עצמו לחתום על הקיום א"ך הרי מוכרח אפילו יניח אותו עד עם השנים עכ"ז סו"ס הרי השנים עצמם צריכים לחתום ואפי' לא ירצה לחתום בשלשתם אלא שנים ע"י שיכתבו וחד ליתוהי עכ"ז הרי מוכרח שיחתום אחד מיהא וא"ך הרי הוא קרוב דיין זה שמקיים השטר קרוב לעד השטר אלא בודאי דדבר ברור הוא שדיין הקיום יכול להיות קרוב לעד השטר ואחרי כותבי ראיתי להרב זכו"ל חו"מ אות ק' בענין קיום שכתב דמהריק"ש כתב בפשיטות דדייני קיום יכולים להיות קרובים לעדי השטר שוב ראיתי להרב ש"ך סימ"ו סקמ"א שכתב דלכתחילה לא יקיימו אבל אם עברו הדיינים וקיימו יד קרוביהם סגי בדעבד יעו"ש והמדקדק בדבריו אדרבה יראה דלגבי דדן אנן דגרירי בתר מר"ן משם ילמוד דאפילו לכתחילה מקיימין את השטר בדיינים הקרובים לעדי השטר דהא מצינו לרבינו הטור שכתב וז"ל עד ודיין אין מצטרפין לקיום השטר פירוש אם אין מכירין לא חתימת העדים ולא חתימת דייני הקיום ואחד מעדי השטר מעיד על חתימת ידו ואחד מהדיינים מעיד על חתימת ידו אינו מועיל דמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי וכו' ע"ך ופירש שם הד"מ סק"ה דמ"ש הטור קרובים לעדי הקיום היינו דייני הקיום יעו"ש וכדברי הטור כן הוא דברי רבינו הרא"ש הביאו הרב"י וז"ל