קרני רא"ם יח

סימן ד' על אודות האשה הקושי"ת שנשמעו עליה כמה דברי רנון בכל עת וזמן מזמן רב והן היום נשמע בין בני אדם שבחור אחד היה מספר והולך שנכשל בהאי אשה גם הוא וגם פלוני נכשל בה עמו ואזי כשנשמעו הדברים בין בני אדם הלך אצלו אדם אחד ירא שמים לחקור אחר הדברים ואמר לו כיצד היו הדברים שהיית מספר שנכשלת בא"א אשת פלוני וענה הבחור מעיקרא ואמר לא ספרתי אזי אמר לו אותו האיש מתפחד אני עליך שאתה עדיין בחור שמא נכשלת ויגרום לעצמו להיות נקצץ בבחרותו אזי השיב הבחור וענה ומה תקון יעשה הואיל ומתפחד הוא מבושת פנים ומיסורים קשים על ידי החכם והקהל ועל זה השיבו האיש הלזה דמוטב דלכסוף בהאי עלמא וכו' ואיידי דביני ביני בא אדם אחד קרוב של האשה הנז' אצל הרב חעי"ץ לתבוע עלבון קרובתו שהעם מרננים אחריה לומר כי עשתה נבלה בישראל עם הבחורים הנז' ואזי צוה הרב הנז' והביאו לפניו שני הבחורים הנז' וכשהתחיל הרב לעשות להם חקירה ודרישה אזי עמד הבחור המספר הנז' ואמר אל יחר בעיני אדוני אמת כך היו הדברים שנכשל באשה הנז' והן היום חטאתי וישר העויתי ואני מוכן לקבל יסורים ולשוב בתשובה והבחור האחר לא רצה לדבר מאומה ויהי לעת ערב באו איזה בני אדם מהוגנים ודברו על לבו ואמרו לו למה אין אתה מתפחד מעונשי שמים כמו חבירך שהודה ולא בוש אזי גם איהו פתח פיו ואמר שהוא נכשל באשה זאת יותר מחבירו כי הוא דר עמה בחצר ורגיל עמה יותר ואחר הדברים האלה נתקבצו כל יחידי סגולה ומלכם בראשם בבה"כ הי"ג ואחריהם באו קהל ועדה גדול וקטן שם היא ובאו הבחורים הנז' ואחר האיום ענו ואמרו חטאנו וישר העוינו ומוטב שיקבלו עונשם ולא יתקוצצו בבחרותם והעידו על עצמם שכו"כ היה המעשה שביום שב"ק פלוני הלכה אמה של הבת הנז' לבית קרוביה ונשארה הבת הנז' בביתה והבחורים הנז' בבית אחר של אחד מהבחורים שדר עם האשה הנז' בחצר ובאמצע היום יצא אחד מהם והלך לבית האשה הנז' ועשה צרכיו עמה כדרך איש ואשתו רח"ל ועד שלא גמר צרכיו עמה נכנס חבירו ומצאם עסוקים בעבירה כדרך או"א בלי שום ספק ואזי המתין לו עד שגמר ואזי גם הוא עשה בה חפצו ורצונו כמו חבירו וחבירו היה עומד ומשמר אלה היו דבריהם כמו שספר זה ספר זה בלי תמורה ואז כשומעם הדברים האלה גזרו עליהם הבד"ץ לקבל עונשם ומיד הפילו אותם לארץ ולקו מלקות כהוגן ובעודם לוקים היו בוכים ומבכים מצער ההכאות ומהוידוי שהיו מתודים בעת המלקות והיו אומרים אוי להם שנכשלו בא"א ואחר המלקות הוכרזו בעיר שהם מובדלים מעדת ישראל וקבלו הנדוי והובדלו שבעת ימים ובכל יום ויום היו מתוודים על המעשה הרע שעשו והן היום יש לנו לדעת מה דינה של האשה הנז' אם אסורה לבעל ותפסיד כתובתה או לא יומ"ץ: תשובה משנלע"ד הוא דאשה זאת אסורה לבעל ולבועל ואין לה כתובה ולא מבעייא לפי מה דקי"ל הדין דאין אדם משים עצמו רשע פשיטא דהכי הוא כמ"ש לקמן בס"ד אלא אפילו אי הוה אמרינן יכול אדם להשים עצמו רשע ומימלא אין בדבריו כלום דעדות רשע כמאן דליתה עכ"פ בנדו"ד אין לנו לבטל עדותם ולומר דרשעים הם ואין עדותם עדות דהא מצינו למרן בחומ"ש סל"ד סכ"ט פסק כל מי שנתחייב מלקות כיון שלקה בבית דין חוזר לכשרותו וכו' וכתב הש"ך סקל"ג כיון שלקה בב"ד וכו' נראה דכל הפסולים מחמת עבירה כשרים כשחזרו בתשובה הראויה להם אפילו בעדות שראו בשעת פסולם בעבירה ולא בעינן בזה תחילתו וסופו בכשרות עכ"ל ובשטת הש"ך הנז' אזיל ומודה הרב אחרון חביב הרב חת"ס בחלק חומ"ש סל"ז דשר פסיק ותני כסברת הש"ך וכתב דהגם דדין זה לא נזכר בש"ס הש"ך פשיטא ליה בלי ספק ואיהו ז"ל פסיק ותני כוותיה אלא דיהיב שם תנאה דדוקא בשאר עבירות לא בעינן תחילתו בכשרות אבל עבירה שיש בה חמס וחמוד ממון לא יעו"ש דיהיב טעמא יעו"ש: הן אמת דזה זמן רב בלמודי לדין זה היה קשה לי על דברי הש"ך אלו מאי שנא מפסול קורבה דבעינן תחילתו בכשרות והייתי מחלק כמו שחלק הסמ"ע בס' ל"ג סקט"ו יעו"ש דגם כאן יוצדק אותו חלוק ובזה הייתי אומר דגם הסמ"ע יודה לפסק הש"ך זה ואחרי כותבי כל מה שכתבתי מצאתי להרב הבאה"ט בסל"ד סקל"ו שתמה על הש"ך כתמיהתי אני הדל באלפי והניח אותה בצ"ע ואני הדל דחיתי דבריו במה שחלקתי בעוניי וכמו שהדברים אצלי באורך וברוחב אלא דבסוף הדברים חזרתי בי ממה שראיתי להש"ך עצמו בס' ל"ה סק"ז דשם חזר וסתר דבריו שכתב בס' ל"ד סקל"ג ומחזי דהש"ך עצמו חזר לומר דגם בעבירה עצמה בעינן תחילתו בכשרות וכדעת הבאה"ט אלה היו הדברים הכתובים אצלי והן היום ראיתי להבאה"ט בס' ל"ה סקי"ב דשם חזק תמיהתו שתמה על הש"ך בס' ל"ד שכתבנו ובסוף דבריו כתב ומכאן גדולה תשובה דלא כדבריו שכתב בס' ל"ד סקל"ג עכ"ל וא"כ לכאורה נראה דהש"ך עצמו חזר בו וא"כ בנפול היסוד יפול הבנין דהיינו לצד שנאמר דהש"ך עצמו מאריה דשמעתתא חזר בו א"כ גם פסקיה דהרב חת"ס להוי נופל מאליו הואל ויסודו בנוי על דברי הש"ך: אלא דזה אינו דשם בס' חתם סופר עצמו גם הוא הקשה לדעת הש"ך דסל"ד עם סל"ה דמחזי כסתראי וישיב שם הדברים בטוטו"ד ודברי הש"ך בס' ל"ד ול"ה אלו ואלו דברי אלקי"ם חיים יעו"ש יצא לנו מזה דלדעת הש"ך והרב ח"ס בעבירה לא צריך תחילתו בכשרות כפסול קורבה ולענ"ד נראה דגם דברי הסמ"ע כן הוא כמו שדקדקתי מטעמו ולדעת הבאה"ט הוא דפליג עלייהו: והן היום האיר וזרח לנגד עיני ספר פתחי תשובה וכל טוב ראתה עיני בסל"ד סקמ"ה דשם הביא דברי הש"ך אלו וכתב עליהם דהרב מראו"ת הצובאו"ה בחלק אהע"ז סי"ו כתב דטעמו דהש"ך הוא כמ"ש הסמ"ע בס' ל"ג סקט"ו ובזה סרה תלונת הבאה"ט וכתב דגם מדברי הש"ך סל"ה משמע כן וששתי שלא נפל מדברי ארצה זולת במה שכתב דגם מדבריו בס' ל"ה כן משמע נלע"ד דלא כן הוא דלפי האמת מתחילת דבריו כך משמע אבל מסוף דבריו אדרבא נראה דקים ליה כטעם התוספתא שהביא שם במסקנתו וכדחיית