קרני רא"ם קמט

עצמו והגאון ח"ץ הביא דבריו הרב פת"ש לא פירשו דברי מור"ם כמו שפירשוהו כל הנך חבל פוסקים. עכ"פ לענין הדין עצמו אם יכול המלוה לעקל קבורת הלוה לא מצינו שחלקו בפירוש ואיכא למימר דמודו לדינא וא"ך הואל וכל הני חבל נביאים פסקו הכי מן הראוי לפסוק כוותיהו: אלא דנגד זה מצינו לדעת הרדב"ז ומהריק"ש גם הוא דלא ס"ל הכי וא"ך יכולים היורשים לומר קי"ל אלא דאין לנו אלא מה שפירשו בדברי הגהות אשר"י כל הנך חבל פוסקים יען דראינו להרב מהרש"א בס' משחד"ר בסקי"ח ששם הביא תשובת הריב"ש שכתב בזה"ל אמת הוא שאם קדמה האשה ותפסה מטלטלין כדי כתובתה שאין מוציאין מידה לקוברו והכי איתא בתוספתא מי שמת והניח נכסים ומטלטלין ויצאתה עליו כתובה ובע"ח כל הקודם זכה והוא נקבר מן הצדקה ע"ך וכן דעת הרשב"א אבל אם היורשים קדמו והוציאוהו וקברוהו ממה שבידם מנכסי המת שישלמו הם לאלמנה לתשלום כתובתה זה לא שמענו עכ"ל הריב"ש ועל זה סיים הרב משחד"ר ז"ל ודבריו אלה קשים בעיני מהבין דלאו רישיה סיפיה דמרישא משמע דוקא קדמה האשה ותפסה אין מוציאין מידה הא לא קדמה ותפסה קוברים אותו מאותם מטלטלים ומסיפא משמע דוקא קדמו וקברוהו מנכסי המת שבידם אין משלמין וא"ך קשייא רישא לסיפא והנה מדברי מר"ן בש"ע בס' קי"ח שכתב אלמנה שגבתה וכו' משמע דוקא שגבתה הא לאו הכי קוברין אותו מנכסיו אך מדברי מור"ם שסיים ואפילו אין כאן רק כדי כתובתה היא גובה כתובתה והוא נקבר מקופה ש"ץ משמע דלכתחילה נמי כתובתה קודמת ובזה אתי מאי דמסיים התם אבל אם תפסו היתומים מטלטלי וקברו אותו א"ץ לשלם עכ"ל הרי לך דכוונתו של הרב משחד"ר רצויה דרצונו לומר דלשון הריב"ש באמת קשה רישיה לסיפיה הואל ונקט הריב"ש בלשונו אם קדמה ותפסה וכו' אבל דברי הש"ע עם דברי מור"ם שמוסיף והולך על דברי הש"ע לא קשיין אהדדי היאך יוצדק מה שכתב הש"ע קדמה וגבתה דמשמע קדמה דוקא עם מה שהביא מור"ם לבסוף דדברי הריב"ש אם קדמו היורשים וכו' דלכאורה נראה שיש להקשות דברי הש"ע עם סיפא בדברי מור"ם כמו מאי דהוה קשה ליה רישא לסיפא דדברי הריב"ש. על זה כתב הרב דהואל ומור"ם סיים על דברי הש"ע וכתב ואפילו אין כאן רק כתובתה היא גובה כתובתה דלכתחילה היא קודמת בזה נחה שקטה מה שסיים מור"ם אם קדמו היורשים ותפסו וכו' זהו תכלית דברי הרב משחד"ר הרי לך פרשה פתוחה לפניך דבהכרח מוכרח לפרש דברי הש"ע דנקט גבתה הם לאו דוקא אלא מוכרח לומר דהכי הוא כדי שלא תקשי רישא לסיפא דדברי הש"ע עם סיפא דמור"ם דלא נחלקו אלא מא"ח ומא"ח ולא פליגי וגם הרב חל"ם שכתב גם הוא רישא דמר"ן לאו דוקא אפשר דגם הוא סומך גם על זה גם הריב"ש פירש דדברי מור"ם פירושם הוא דלכתחילה גובה כתובתה וא"כ הואל ומר"ן ומור"ם הכי פסקי מה לנו לשאר פוסקים הרי קי"ל דכוותיהו נקטינן אפילו נגד אלה פוסקים ובפרט אדרבא כל להקת הפוסקים הכי קי"ל וכמש"ל זולת תרי מגו תלת הוא דלא קי"ל הכי וכמ"ש לקמן בס"ד וא"כ קם דינא שיכול המלוה לעקל קבורת הלוה: אתאן לנדו"ד שיורשי הלוה הוציאו מכיסן כבר ורצו להחזיק לעצמן החזקות ואנן בשטרי דידן כתבינן שעבוד מטלטלין בזה לכ"ע פשוט דאינם יכולים להחזיקם היורשים לעצמם בעד הוצאותם אפילו אי הוה חשבינן דין החזקות כטלטול בעלמא עכ"ז יכולים בני המלוה להוציאם מידם דהגם שמצאנו למור"ם שם בהג"ה סיים וכתב אבל אם תפסו היתומים מטלטלין וקברו אותי אין צריכים לשלם ע"כ הרי מסקנת החל"ם שם היא דאפילו במקום דלא כתבי שטרא בשעבוד מטל' אג"ק לא מהני תפיסא אלא דוקא אם לקחו מטלטלי המת ומכרום והוציאו אותם לצורך קבורה אבל אם הוציאו מכיסם ורוצים לתפוס מוציאין מידם והוא כנדו"ד שאחר שהוציאו רצו לגבות מהחזקות וכסברת החל"ם הנז' כן היא דעת הרב"ד זלה"ה הביא דבריו הרב משחד"ר דפירוש מאי דפסק מור"ם אם תפסו היינו תפסו ומכרו והוציאו אבל הוציאו ואח"כ תפסו לא וכן הובא בס' תורת חסד סצ"ב פסק רב אחד יעו"ש הרי לדעת הני אריוותא אפילו אם לא היה כתוב בשטר שעבוד דמטלטלין לא הוה מהני מה שהוציאו ואח"כ תפסו אלא אפילו לדעת הריב"ש שהעלה לדינא דבטלטול ולא כתב לו אג"ק לא מהני תפיסת האשה אלא אם תפסה מחיים. הרי העלה דאם כתב לו שעבוד לא מהני תפיסת היורשים וקם דינא דהאשה מוציאה מהם ואם הוא קרקע יכולה לטרוף וכו' ומכ"ש אם הוציאו מכיסם ורוצים לתפוס מוציאים מהם יעו"ש וכדעת הריב"ש כן היא דעת הרב תורת חסד יעו"ש וא"כ בנדו"ד שכאן נמצא וכאן היה שעבוד מטלטלין נוסף שהוציאו ואח"כ רצו לתפוס דבריהם מהבל ימעטו בזה ליכא מאן דפליג אפילו אי הוה לחזקות אלו דין טלטול מכ"ש דלקרקע יחשבו וכמ"ש הרב הפוסק נר"ו דלקרקע חשיבי לענין טרפא פשוט אפילו אי הוה מעקרא מכרו אותם ואח"כ הוציאו הוה המלוה הזה יכול לטרוף מהלקוחות וזה מוסכם אלבא דכ"ע ולא מצינו חולק בזה: והנה ראיתי להידיד הרב הפוסק שכתב זה לשונו אמת שמדברי הרב"ח שהעתיק דבריו הרב ב"ש שכתב וז"ל אבל אם לא תפסה אפילו אם גם היורשים ג"כ לא תפסו חל חיוב הקבורה על הנכסים קודם שחל גביית הכתובה וכו'. מלשון זה נראה דס"ל להרב ב"ח דאף בהניח קרקע או מטלטלי וכתב לב"ח מאג"ם אפילו קבורה קודמת עכ"ל הטהור. לקצ"ד נראה דמלשון זה לא מוכח ממנו כלום דהרב"ח איירי אפילו בקרקע או במקום דכתב מאג"ם דבר והראיה לזה דהא מצאתי ראיתי להרב מש"ה במערכת ב' אות ל"ג ששם הביא לתשובת הרדב"ז שכתב בחדשות של"ח שנשאל באחד שמת ואביו הוציא עליו הוצאות ורצה אח"כ למכור עזבונו להפרע מה שהוציא ופסק הר' הרדב"ז שאין האשה חייבת בקבורתו וסיים שהראשונים פסקו כן אלה היו תשובות הרדב"ז בחדשות ואח"כ סיים הרב מש"ה וכתב ז"ל ותבט עיני להרב ד"ן חא"ה סמ"א שגם הוא נשאל על זה והביא מתשובה אחת של הרדב"ז דפסיק ותני קוברים אותו תחילה ממה שהניח והשאר נוטלים האשה ובע"ח כיון שעל