קרני רא"ם יד

הגם דבעיר זה לא אתחזק אלא מרדכי אחד לבד דילמא יש מרדכי ן' צמח במקום אחר אבל על ידי שלש יצאנו כל הספקות וכל זה יוצדק לנו בשם השכיח בין בני אדם דיכול להיות שיש שם זה במקום אחר ודילמא אחר הוא שמת אבל בנדו"ד ידוע ומפורסם לכל העולם דמהדייא כפר אחד הוא בעולם הנקרא בשם זה ואין שום ישראל בעולם הולך להסתחר בו זולת אנשי סאלי דוקא שהיא קרובה לכפר הנז' ומעולם לא נראה בעליל שום בר ישראל מסתחר במהדייא כדי שיהיה נקרא על שמה ובעירנו ג"כ לא נראה ולא נשמע שום מרדכי שנסתחר שם במהדייא ונקרא על שמה זולת מרדכי ן צמח זה הנעדר כידוע לכל יעידון יגידון וכמו שנראה מדברי העדים הבאים בק"ע ולדידי חזי לי דנד"ז עדיף מהנהו דהביא בק"ע בסימן שכ"ח משם מהרשד"ם וז"ל מטעם שלא הזכיר שמו ושם אביו ושם עירו כבר הארכתי במקום אחר וז"ל שם בנדון שאמר הישמעאל שהנשים שאלו ממנו בורית ושהשיב אינו נמצא עתה בידי אבל למטה יש לו. אלו הדברים מוכחים שזה ק'וק'ו ישמעאל היה אותו שהיה עומד בבטאן דאל"ך מנין ליהו לנשים שעל העומד בבטאן היה מדבר ואחר דידוע שלא היה בבטאן איש אומן שיקרא קויג ישמעאל כאלו הזכיר בעל האשה יע"ש וגם כאן הואל וערי ושכבי סהדי דלא יש שום מרדכי שנקרא בשם זה זולת מרדכי זה ודאי אשתו מותרת גם זה עדיף משם משפחה שכתב ג"כ שם בס' ש"ל בשם מהרשד"ם וז"ל והטעם לספק הראשון שלא הזכיר שם אביו ולא שם עירו מ"מ בנדו"ד הוי עדיף מדהזכיר שם אביו כיון שהזכיר שם משפחתו דשמו ושם אביו שכיח טובא בעולם א"כ בנדו"ד שהזכיר שם המשפחה יעקב עזר עדיף טפי ואם ימצא שאינו חסר מאותה משפחה שנקרא יעקב עזר אלא זה. אשתו מותרת ע"כ הרי מכאן ג"כ מוכח שהשם הידוע שאין לו שני. אשתו מותרת ובנדו"ד כבר מלתינו אמורה דשם זה אין לו שני בלי פקפוק: ין זה ג"כ ראיתי בס' חיו"ש בדף ל"ב ע"ב שכתב וז"ל מטעמא אחרינא יש להתיר בנדו"ד דכבר כתבנו משם הרמב"ם דכל שהעיד הגוי שנהרג יהודי אחד שהיה עושה מלאכה בכאן כל שאנו יודעים שלא יש יהודי אחר שהוא עושה מלאכה שם תלינן להקל ואף דלא הזכיר שמו ושם אביו עכ"ז מותרת עכל"ה והיא היא ג"כ תשובת הר"ן שהביא הרב"י בסט"ו יע"ש וז"ל משם הר"ן וכתב עוד באותה תשובה שאע"פ שאמרו באותה תוספתא אין מעידין עד שמכירים שמו ושם עירו ולא בא למעט אלא שאין סומכין על אומד הדעת כגון שמעידין על גוף ארוך או גוץ וכן למעט שאין לסמוך על שמו בלי שם עירו אבל ודאי כל שמעיד בדבר ברור שאין לנו להסתפק באחר משאין את אשתו אע"פ שלא הוזכר. שמו עכל"ה וזהו סברא שאין עליה שום חולק כלל. שוב אחרי החפוש אינה ה' לידי וראיתי בס' משחד"ר בנמוק"י מהר"ם ז"ל בסי"ז שכתב וז"ל וענין שם יוסף פטחיז נראה שזה כמו שמו ושם משפחתו וכו' נלע"ד דנדו"ד כ"ע יודו כיון דאין העולם קורים שם זה דפטחיז ולא' הוחזקו שם באותם הכפרים אחד ששמו פטחיז ואינו שם העצם לזה הנפטר אלא מפני שהגוים שהולך אצלם לשוטט בניהם בדה מלבו לקרות לעצמו שם שאינו שלו ואינו שם כלל. ליכא שים חששא כלל לומר שמא יש אדם ששמו פטחיז עכ"ל וששתי דכאשר דמיתי כן מצאתי ואדרבא נדו"ד עדיף טפי על פי ההצעה אשר הצעתי לפניך כאשר הדבר ידוע: ועדיפא מזה עוד יש בנדו"ד דהא נדונו דהר"ן והפוסקים שהבאנו הם איירי בדלא ידעינן שהיה הגוי יודעו ומכירו לזה אלא אנחנו הם שאומרים מסתמא על זה שאנחנו מבקשים הוא מדבר מכ"ש נדו"ד שהגוי המספר והשומע ידעו זה מזה על מי הם מדברים זה לא אמרו שום פוסק שיהיה צריך להזכיר אפילו שמו דהא דבר זה דצריך להזכיר שמו ושם אביו וכו' לאו גזירה היא או חוקה אלא מילתא בטעמא כדי שעל ידי זה יתברר על מי הם מדברים אבל כל שידעינן על מי הם מדברים לענין מאי יהיה צריך להזכיר שמו ושם אביו וכו' וכמו שבא הדבר מפורש בדברי הרמב"ם שפסק מר"ן בסי"ח ביצחק ן' מיכאל שכתב מרן שם ז"ל והשליח אינו יודע מזה מי הוא וכו' על זה סיים מורם והביא אותם סברות הפוסקים שכתבנו לעיל אבל היכא דידע העד מהנהרג וידעינן על מי הוא מגיד א"צ שום דבר וכן בא הדבר בחלקת מחוקק סקל"ח בתוך דבריו שכתב וז"ל וכן היכא שמוכח מדברי העד שכוונתו על זה כגון שהנאבד והעד והשומע מפי עד כולם מעיר אחת ואמר לו דע שפלוני מת אף שלא הזכיר שם אביו אם אין אחר בעירם רק זה ודאי אשתו מותרת דודאי על בן עיר שלהם מספר לו וכן כל כיוצא בזה ע"כ וכן פסק מהר"ם לובלין הובאו דבריו בק"ע שכ"ד וז"ל כל שניכר מתוך דברי הגוי ומסל"ת על מי הם מדברים כגון שהם והשומעים הם ממקום אחד ומגידים דרך התאוננות איך שפלוני ופלוני נהרגו אף שלא הזכיר שם אביו ושם עירו מסתמא על הידוע להם מעיד ודמייא לדאמרו בגמרא מאן איכא בי חסא ע"כ ונדו"ד נמי ברור וידוע שהיה מכיר מרדכי ן' צמח דהא מעדותן של עדים כולם למדנו דשם זה של מרידך למהדאווי לא נראה ולא נשמע שם זה במקום זה של האלפוואראת כי אם למרדכי ן' צמח הנעדר א"כ אפילו מתחילת דברי העד המסל"ת נראה פשוט דעל מרדכי ן' צמח בא להגיד מדאמר בלשון זה עלאס מה טלעתוסי האדאך מרידך למהדאווי לשון זה מורה באצבע דעל מרידך הידוע לשניהם הוא מדבר דאם איתא דהגוי לא הוה ידע ממרידך זה אלא שמע שם זה דרך עראי לא הו"ל למימר בלשון זה עלאס מא טלעתוסי האדאך מרידך למהדאווי אלא הו"ל למימר עלאס מא טלעתיסי וואחד ליהודי ישמו מרידך למהדאווי וכו' אלא מדלא אמר כן ש"מ דעל הידוע לשניהם הם מדברים ודבר זה מבורר יוצא מדברי מהרשד"ם המובא בק"ע ס' ש"ס וז"ל כיון שהמעיד הוא מעיר סאלוניקי והתוגר אומר איך הרגו בהנדק יהודי יום טוב בלי ספק דעל יום טוב מסאלוניקי אמר דאל"ך לא הול"ל אלא איך הרגו יהודי בהינדק שמו יום טוב ולא בהא הידוע עכל"ה ובס' שמ"ד הביא ג"כ משם מהרשד"ם אם אמר שאמר שהרגו את מרדכי נראה שעל מרדכי הידוע להם מדבר דאל"ך איך אמר שהרגו את מרדכי הול"ל הרגו יהודי אחד שמו מרדכי ע"כ עוד שם בס' ש"ע משם מהרי"ט כתב ז"ל אם אמר העכו"ם כי הנה באלי נתעכב והרגו אותו. משמע שהיה באלי הידוע דאל"ך הול"ל כי הנה איש אחד