קרני רא"ם יג

הנז' ועל זה היה נקרא בפי הכל למהדאווי אכן שם עירו העיקרי הוא סאלי א"כ לכאורה נראה שאין כאן לא שם אביו ולא שם עירו אלא למהדאווי. הן אמת דספוקי מספיקא לי מלת למהדאווי אם תעלה לו לשם עירו הואיל ושם זה נקרא לו על שם שהיה הולך שם להסתחר ומשם נמשך לו שם זה א"כ הוי כאלו הגוים יודעים דשם עירו היא למהדייא וא"כ הוי כאלו אמר שמו ושם עירו דוקא או דילמא האי מלת למהדאווי לא הויא כי אם כנוי דוקא דהואיל ועיר מולדתו ולידתו היא סאלי ולא נקרא על שם זה אלא משום שדרכו הוה לילך להסתחר בהמהדייא על זה כנוהו על כך וא"כ הדר דינא כאלו אמר שמו ושם אביו דשם הכנוי הוא עולה במקום שם האב כמו שבא הדבר בתשובת מהרא"ם ז"ל הובאו בק"ע סק"ב וז"ל אפילו מאן דמצריך שמו ושם אביו ושם עירו אם יש לו כנוי כגון אברהם פארח די בזה דהכנוי עומד במקום שם אביו ע"כ ובס' ק"ה כתב וז"ל שם כנוי אשכנזי הוי כמו שם אביו ואם לא הוחזק פלוני אשכנזי אחר בכל העיר די בשמו ושם עירו לחוד כמו אברהם פארח שכתב הריב"ש דדי בשם מקומו בלי שם אביו ע"כ וכ"כ בס' שס"ו משם מוהרש"ך זלה"ה וז"ל אם אמר שם כנויו ושם עירו עדיף משמו ושם עירו ע"כ הרי מדברי כלם נלמד דהכנוי במקום שמא קאי וא"כ בכאן שאמר שמו הכנוי להוי במקום שם אביו והוי כאלו אמר מרידך ן' צמח וזהו הספק שלי אם מילת למהדאווי במקום אב קיימא או במקום עיר: אלא דאחר ההתבוננות ראיתי דספק זה לא יגהה מזור ולא מבעיא לסברת החולקים על תשובת הרא"ש שהביא הריב"ש והביאה הרב"י בסי' י"ז דבעי בההיא דמכלוף ן' מלול עד שיאמר שם עירו וכן תשובת מהרי"ק ומוהרי"ט והנמק"י שהביא ג"כ הרב"י שם בסט"ז וכתב לבסוף שהם שלא כדברי הרא"ש ופשיטא דספיקא דידן לא יגהה מזור דהא לפי דברי כלם בעינן שמו ושם אביו ושם עירו. אלא אפילו לסברת הרא"ש שם בההיא דמכלוף מלול דמתיר בלי הזכרת שם עירו טעמו הוא משום שהיה ידוע שהלך לפאס ונהרג שם בדרך פאס וכו' אבל בנדו"ד לא מבעיא אם נאמר דמלת למהדאווי היא במקום עירו קיימא הרי אפילו הרא"ש לא נזכר בדבריו דשמו ושם עירו מהני אלא אפילו אם אמור נאמר דמלת למהדאווי במקום שם האב קיימא עכ"פ אין לנו להקל בשמו ושם אביו לחוד דאפילו לדעת הרא"ש דהקל כההיא דמכלוף ן' מלול כבר מלתינו אמורה דהתם היתה על ידי שהלך לעיר פאס וכו' יעו"ש בב"י אבל בנדו"ד לא נמצא סברת מי שיקל בשמו ושם אביו לחוד: והגם דראינו למור"ם בסי"ח בהגה שהביא שלשה דעות בדין זה ולדיעה קמייתא כתב דאפילו בההיא דיצחק ן' מיכאל שבא להגיד הדבר בעירו ס"ל עכ"ז צריך לומר שם עירו ולדיעה שנית בההיא דבא לעירו בההיא דיצחק ן' מיכאל די בשמו ובשם אביו אבל בעלמא אפילו אמר שמו ושם אביו בעינן שם עירו ולדיעה שלישית ס"ל דבתרי סגי או בשמו ושם עירי או בשמו ושם אביו יעו"ש ובהרב"ש סקנ"ז יעו"ש. נמצא דסברא זאת דשמו ושם עירו או שמו ושם אביו מהנייא אליבא די"א בתרא שהביא מור"ם יעו"ש וראיתי להרב"ש סק"ס שכתב משם מהרשד"ם וז"ל כתב מהרשד"ם סל"ה הלכה למעשה סמכינן אם אמר שמו ושם אביו אפילו לא הזכיר שם העיר ע"כ וכן בא הדבר בתשובות מהר"ם לובלין הובאו דבריו בק"ע סי' שי"ד וז"ל כשמזכיר שמו ושם עירו אפילו לא הזכיר שם אביו משאין אותה כשלא הוחזקו שנים בעיר ששמם כך והוא הדין על ידי בדיקת בני העיר מהני ע"כ וכן פסק מהרש"ך הובאו דבריו ג"כ בק"ע סי' שנ"ז וז"ל בחד סגי שמו ושם עירו או שמו ושם אביו וכן עשה מעשה מורי ע"כ נמצינו למדין דסברא זו דשמו ושם אביו או שמו ושם עירו לא נופלת היא ורבים ועצומים מסכימים עלה אעפ"כ חס וחלילה להקל ראש נגד המחמירים חדא דהא אפילו מור"ם שהעלה במפ"ה באחרונה סברת מאן דס"ל דשמו ושם עירו וכו' מהני לא נשען עליה דהא סיים שם בהגה וכתב ובמקום שיש אומדנות והוכחות שזה הוא יש להקל ולסמוך אמאן דס"ל דלא בעינן שם. עירו ע"כ מכאן מוכח דלא סמך על סברא השלישית הגם שהביאה באחרונה: ועדיפא מזה ראיתי להרב חל"ם שתמה תמיהא גדולה על דברי מור"ם בהגה זו ותמיהתו היא דלא יש שום סברא בעולם דאם אמר שמו ושם אביו או שמו ושם עירו דיהני כזה להתיר אשה יעו"ש ומכל הסברות והשלשה דעות עשה דעת אחת יעו"ש והרב"ש ישב השלשה דעות על הדרך שכתבנו דעה הראשונה אפילו בבא לעיר יצחק ן' מיכאל עכ"ז צריך לומר שם העיר ולהשניה באותו אופן א"צ להזכיר שם העיר ובשלישית פירש דבעי שמו ושם אביו או שמו ושם עירו וגם איהו מנ"ר תמה על סברא זו ואמר דסברא השלישית אינה בעולם וכתב עיין חל"ם וכו' והרב טו"ז גם כן הגם דשבש הגה זו והגיה אותה ומשני הסברות האחרונות עשה סברא חדא והיא סברת הרא"ש דהיינו אם הזכיר שמו ושם אביו מהני כההיא דמכלוף ן' מלול עכ"פ הרי סיים וז"ל ולענין הלכה אע"פ שאיני כדאי להכריע מכל מקום אומר אני שאין להקל כלל כדעת הרא"ש דסגי בשמו ושם אביו יעו"ש נמצינו למדין מכל הני אריוותא דאין להקל כלל בלי הזכרת שם אביו וסם עירו וכן כתב מהראנ"ח הובאו דבריו בס' ק"ע ס' רצ"ד וכן כתב מוהר"ר יעקב בכר שמואל זלה"ה הובאו דבריו ג"כ בק"ע סקכ"ט וז"ל מאחר שארבעה גדולי הדור הוא מהרי"ט וריב"ש ומהר"ק והרא"ם ס"ל דצריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו מי הוא זה שיקל ראש כנגדם ובפרט בהיותם בתראי וכו' וכ"ש בהיות הרא"ם ביניהם וקרני ראם קרניו עכ"ל ועד אחרון ראיתי למרן מלכא הובאו דבריו בק"ע סי' קכ"א שכתב ז"ל מה שהתיר הרא"ש בההיא עובדא דמכלוף מלול בלי הזכרת שם העיר אי אפשר לומר כן אלא כשיש עדים שהזכירו שם העיר שיצא משם מכלוף ן' מלול וכו' וכן מפורש בדברי רבינו ירוחם וכו' עכל"ה נמצינו למדין דספיקא דידן אינו מעלה ואינו מוריד דבין אי חשבת למהדאווי לשם אב או לשם עיר אין יוצא משם התירה לאשה זאת. אלא דעכ"ז אמינא ולא מסתפינא דבנדו"ד אפילו מאן דמצריך בשלשתן יחד שמו ושם אביו ושם עירו בכאן יודה דהא זיל בתר טעמא למה מצריכין חוט המשולש הוא מילתא בטעמא דאם אמור יאמר שמו לבדו ושם עירו כגון מרדכי די מן סאלי הרבה מרדכי יש בסאלי ואם אמור יאמר מרדכי ן' צמח אמרינן ג"כ