קרני רא"ם קה

היורש לטרוף שום חזקה או קרקע שמכר אביו מכת כתיבת אמו לאו כלום הוא כ"ך חכמי סאלי וחכמי מקנאס הלא המה הרבנים הגדולים מוהר"י צבע ומוהר"י ביבאס ומהר"ם טולידאנו ומהר"ח אחיו זלה"ה ע"ך נמצא כתוב וכתב הרב יוא"ל זלה"ה אחר דבריהם אלו וז"ל והדברים ברורים שהרבנים דברו בקרקע שהניחה לו אשתו שחולקים בו כפי התקנה ואעפ"ך פסקו שאינו יכול לטרוף וזכורני שפעם אחת בא לידי גוף הפסק מידו של ה"ה מהר"ח טולידאנו זלה"ה שמבואר בו שהנדון שנשאלו עליו הוא בקרקע שחולקים בו היורשים עם אביהם שקדם האב ומכרו לזולת ואף עפ"ך פסקו הרבנים הנז' שאין היורש יכול לטרוף חלקו והדין נותן כדבריהם שהרי עקר זכייתם אינו אלא מפאת הכתובה לא פחות ולא יותר אבל עיקרה אינו אלא חיב ולכן הבעל יכול למכור וליקח בנכסים כפי רצונו ואין להם לבנים עליו אלא דמים עכל"ה של הרב תוש"י ז"ל ובחלק שני סק"ז ג"ך סמך פסקו שם על פסק הנז' של רבני סאלי ומקנאס יע"ה וא"ך הרי הדבר שנוי במחלוקת דלפי פסק מוהריב"ע ומוהריב"ץ יכולים היורשים להוציא מהמלוה ולדעת רבני סאלי ומקנאס אין להוציא אפילו האב מודה לבנים: ולעד"ן דודאי כוותיהו נקטינן מכמה טעמי חדא הואל ורבני סאלי כך ס"ל והם רבנן מארי אתרין ודאי עליהם יש לנו להשען דמסתמא כך קבלו הוראותם ופוק חזי בגמר' ובפוסקים קמאי ובתראי דכללא כיילי דכל מר באתריה עבדינן כוותיה ועד האידנא אחר פסק מר"ן באתריה דהרמב"ם לא זזו מלחבבו ואין צריך ראיה לזה דדברי הפוסקים מלא מזה: שנית מאן חתים עליה ופסיק כוותיהו דרבני סאלי ומקנאס הוא רב אחרון חביב הוא הרב יוא"ל זלה"ה ובודאי כוותיהו דבתראי עבדינן וכמ"ש הש"ע בס' כ"ה יעו"ש: ועוד הואל ויתומים אלו באו מכח כתובת אמם בירושת הת"ק ובע"ח זה בא מכח האב שהוא בעל הקרקע האמתי ודאי דלבע"ח שומעין ואין להוציא הקרקע מחזקתו והגם שהוא מודה אינו נאמן לחוב בהודאתו וכמ"ש הרבנים כולם בין לרבני פאס בין לרבני סאלי ומקנאס כלהו שוים לטובה דהודאתו מגן שויא: ועדיפא מזה הוא נלע"ד דיש לנו להשוות דעת רבני סאלי לדעת רבני פאס יע"א ולא פליגי דאיכא למימר דנדון של הרב מוהריב"ץ ומוהריב"ע זלה"ה איירי בדהוה ידוע שלא היה על הבעל שום חוב כלל בעת מיתת האשה וכגון שהודה לפני עדים שלא היה עליו שום חוב אך לא ברר כמה מטי ליורשים בחלקם בזה הוא דפסקו דהיורשים מוציאים חצי הקרקע והחצי אינם מוציאים אותו מטעם הנזכר בדבריהם יעו"ש ורבני סאלי ומקנאס יע"א איירי בדלא נתברר אם היו על הבעל איזה חובות או לא בזה הוא שדנו דאין היורשים מוציאים חצי הקרקע מבע"ח ומלוקח דאנן טענין דאפשר שהיו עליו חובות נגד קרקע זה: גם יש לחלק בין נדון מוהריב"ע ומוהריב"ץ ז"ל הם איירי בדלא מכר הקרקע ולא משכנה אלא לוה מאיזה אדם סתם ולא כתב לו הקרקע בתורת משכונה וכו' בזה הוא דיכול להיות שאפשר שדבריו אמת שבעת מיתתה לא היו עליו חובות ואח"ך עמד ולוה לצורכו לכך מאמינים לדבריו למה שהודה לבניו בחלוקת אמם ומהנייא הודאתו להוציא חצי הקרקע אבל בנדון רבני סאלי ומקנאס הם איירי שעמד ושעבד הקרקע בזה יש לנו לומר הואל ואחזוקי אינשי ברשעי לא מחזקינן וכמ"ש הסמ"ע בסע"ב סקי"ט משם המרדכי ז"ל בדין הממשכן בגדי אשתו שכתב וז"ל ואפע"ג דאין אדם יכול למכור או למשכן בגדי אשתו מ"מ אחזוקי אינשי ברשעי לא מחזקינן למכור או למשכן דבר שאינו שלו ומסתמא בר ברשותה משכנם וכו' ע"ש ועיין להרב מוהררי"ע זלה"ה בב"י חא"ה ע"ז ס"ז שכך העלה הלכה למעשה אפילו אם הבעל מודה לדברי האשה שמשכנם שלא ברשותה אינו נאמן מכח החזקה הנז' וא"ך גם אנן הכי נימא הואל ועמד ומשכן הקרקע שהיה לו בשעת מיתת אשתו לא מחזקינן ליה ברשעי למשכן דבר שאינו שלו דהשתא מיהא בשעת מיתת האשה זכו תכף היורשים ודידהו הוא ואדרבא הוא עדיף מבגדי האשה שהם ברשותו ויכול להיות שתמות האשה ויזכה הוא בנכסיה עכ"ז פסק המרדכי דחזקה גמורה היא דלא ישלח בהם יד מכ"ש בקרקע זה דאם האמת שזכו בו הבנים שוב אין תקוה לאב שישוב לידו ומשעת מיתת האשה יצא יצא מרשותו ודאי דודאי חזקה גמורה היא שלא ימכור ולא ימשכן ומדמשכן ודאי דידיה משכן והיו עליו חובות והשתא הוא שרוצה לעשות קנוניא: וכן ראיתי להרה"ג מוהר"ר יצחק ן' וואליד זלה"ה שפסק כן בכמה מקומות וחדא מנייהו הוא בס' וי"ץ ח"א סקמ"ה יעו"ש שסמך ופסק כרבני סאלי ומקנאס יע"א ובס' ק"ן ג"ך נשאל על בעל שמתה אשתו ובאו בע"ח לגבות כל הקרקע שהיה לבעל בחיי אשתו ונשאל אם צריכים לישבע כנגד חלק היורשים שראוים ליטול מחצה בנכסים מפאת האשה ופסק שם בסכינא חריפא דהואל והשטר אית ביה נאמנות גובה על הקרקע בלי שבועה דיורשי האשה אין להם חלק בקרקע אלא תביעתם כמלוה ע"פ וסמך פסקו ג"ך על פסק רבני סאלי ומקנאס יע"א ועלה עמו בהסכמה הרב מהר"א ישראל זלה"ה יעו"ש שהסכים על ידו בכל מה שפסק והוסיף בדבריו וכתב וז"ל ומ"ש כת"ר אם יש בידי שום פסק מב"ד שלפנינו על זה הן אמת שאין בידי פסק על ענין זה של השבועה אבל יש בידי פס"ד ממו"ר מהרי"ל זלה"ה על אלמון שמכר קרקע הידוע לו בחיי אשתו ובאו יורשיה לערער על הלוקח מכח ירושת אמם שעדיין לא חלק עמהם ופסק שלא זכו בדינם וכו' וחיליה מכח שאין ביד יורשיה שום שטר נגדו כי אם תביעה בע"פ והאריך הרב בראיות ברורות והסכימו לדינו הרבנים מוהר"ר אפרים מונסונינו ז"ל ומוהר"י קוריאט זלה"ה עוד יש בידי פסקי דינים מכמה חכמי המערב שהיו בזמנינו וכו' ולהיות שהפסקי דינים ארוכים הרבה ואין לי סופר להעתיקם לא שלחתי טופסם לכת"ר עם היות שמתוך דבריהם יש סיוע לפס"ד עכל"ה ועיין עוד שם בס' וי"ץ בס' קס"ט ובס' קפ"ז דמשם בארה דפסק רבני סאלי ומקנאס עליהם סמכו בית ישראל הוראותם והם יתד בל תמוט ובפרט לפי ע"ד שכתבתי דלא פלגן בהדייהו: שוב ראיתי אחרי רואי להרב הנז' בס' קפ"ח