כפות תמרים קנ

משפטי התנאים ואפי' לא אמר על מנת אלא אמר הילך אתרוג זה במתנה אם תחזירהו לי ולא תהיה מתנה אם לא תחזירהו ואחר שהשלים התנאי מסר לו האתרוג חשיב תנאי קודם למעשה לדעת הרמב"ם ז"ל וכבר כתבתי דשאר מפרשים חלוקים עליו והטור הוא מכללם כמ"ש בא"ה סי' ל"ח ויש לי גמגום על סי' תרנ"ח שכתב וי"א שאין צריך להחזירו לו אלא אם כן כפל תנאו כו' עכ"ל ולשון זה הוא מגומגם וקשה בעיני דנהי דיש כאן כפל תנאי אבל מצד אחר תנאי זה בטל משום דהקדים מעשה לתנאי דבתחלה אמר הרי הוא לך במתנה דהוא המעש' ואחר כך אמר התנאי ע"מ שתחזירהו לי איבר' דכשחזר וכפל התנאי ואמר ואם לא תחזירהו לי לא תהוי מתנה בחלוקת כפל זה הוי תנאי קודם למעשה וצ"ע אם נאמר דכיון דבחלוקה א' של כפל התנאי הקדים התנאי למעשה אע"ג דבחלוקה אחרת הקדים המעשה לתנאי אפ"ה קיים או דלמא דצריך שיקדים תנאי למעשה בכל החלוקות ולא מצאתי בדברי הפוסקים הכרח מספיק לזה ושוב מצאתי בתשו' הראנ"ח ח"ב סימן י"ז בענין גט על תנאי דכתב מרן בס' הגט שצ"ט דאו' ה"ז גיטך כו' דגמגם הראנ"ח במ"ש בתחלת דבריו ה"ז גיטך דנמצא דהקדים מעשה לתנאי יע"ש ומדברי תוס' דידן משמע בהדיא דגם באתרוג בעי' תנאי כפול ואם לא כפל א"צ להחזירו ומדברי תוספת דריש קדושין לא משמע הכי ועיין בס' עצמות יוסף דף נ"ז. כתבו עוד התו' ולא דמי לתנאי ומעשה כו' דבריה' סתומי' וחתומים דמאי שנא אתרו' מגט וראיתי דדברי התוס' הם עניים כאן ועשירים במקום אחר בקדושין דף ו' ובגיטין דף ך' ובפ' מי שאחזו דף ע"ד ובס"פ יש נוחלין דף קל"ז האריכו בתירוצים מתחלפים ונתברר מתוך דבריהם דמ"ש כאן ה"פ דהתם בפרק מי שאחזו רב אדא בר אהבא ס"ל דאו' ע"מ לאו כמעכשו דמי ולפי' פי' דמי שאמר ה"ז גיטך ע"מ שתחזרי לי הנייר הגט הוא גט אע"פ שלא תחזיר משו' דתנאי ומעשה היא כדבר א' והתנאי בטל דכיון דס"ל דע"מ לאו כמעכשו דמי נמצא דאינה מגורשת עד שמחזרת הנייר ואז אין הגט בידה ונמצא דהתנאי סותר למעשה ולפיכך התנאי בטל אבל רבא ס"ל דכל האו' ע"מ כמעכשו דמי ולא הוי תנאי ומעשה בדבר א' ולא סתר תנאי למעשה ויכולי' המעש' והתנאי להתקיי' דבשעה שמקבלת האשה הגט או בשעה שמקבל המקבל מתנה האתרוג הוא שלו ואז האשה מגורש' ומקבל האתרוג יוצא בו ואח"כ מקיימים התנאי להחזירו לבעליהם ונמצא דאין חילוק בין גט לאתרוג לכולהו אמוראי אלא טעם מחלוקתם הוא עם ע"מ הוא כמעכשו דרבא ס"ל דע"מ הוא כמעכשו ולפי' לא חשיב תנאי ומעשה בדבר א' והתנאי קיים ולפ"ז אם יאמר התנאי בלשון אם כגון דאמר אם תחזיר לי האתרו' הרי הוא לך במתנה ואם לא תחזירהו נתבטל' המתנה מודה רבא דהתנאי בטל דהוי תנאי ומעשה בדבר א' ויצא מקבל המתנה באתרוג אעפ"י דלא החזירו עוד תירצו התוס' פ"ב דגיטין וס"פ יש נוחלין דרבא חולק עם רב אדא בר אהבה וס"ל לרבא דלא בעי' במשפטי' התנאי' תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' אלא אפי' הוה התנאי והמעשה בדבר אחד חשיב שפיר תנאי כלו' שאפי' שנראה שהתנאי סותר למעשה לא אמרי' דהתנאי בטל דכל זמן דאפשר לתרוצי דבוריה ולקיומיה דבוריה מתרצינן ואמרינן שנתכוון שהאתרוג יהיה שלו למפרע כשיחזירהו אליו וכעין זה לא הוי דברים שבלב ולא מטעם דכל האו' ע"מ כאלו אומר מעכשו דאפי' שיאמר התנאי בלשון אם אמרי' הכי ומתרצינן ואמדינן דעתיה דלהכי נתכוון כן פי' מהריב"ל בחדושיו פ"ג דגיטין דף קנ"א כונת תי' זה יע"ש והרא"ם בס"פ יש נוחלין לא כתב אלא תירוץ זה וז"ל אמר רבא אתרוג זה נתון כו' יע"ש ולענין הלכה מדחזינן דהביא הרא"ש הך מימרא דרב' גבי אתרו' בפ' יש נוחלין ובפכק' אלמא פוסק כרבא וא"כ במשפטי התנאים נמי ס"ל כרבא דתנאי ומעשה בדבר א' הוי שפיר תנאי ודלא כרב אדא בר אהבה וק' טובא דחזינן ליה להרא"ש בפר' מי שאחזו דמנה משפטי התנאים ובכללן מנה משפט זה דבעינן תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר אלמא דהוא פוסק כרב אדא בר אהבה וכ"כ הרא"ש כלל ל"ה סי' ח' וכלל מ"ה סי' כ"ד וכלל מ"ו סי' ב' דתנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר הוא בכלל משפטי התנאים יע"ש ואין לו' דהא דפוסק הרא"ש דבעי' תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' היינו דוקא כתנאי דאם אבל בתנאי דע"מ לא בעי משפטי התנאים ולכך פסק הא דא"ר גבי אתרוג משום דהתנאי הוה בלשון ע"מ ובע"מ לא בעי משפטי התנאים הלכך אפי' שהוא תנאי ומעשה בדבר א' הוי שפיר תנאי זה ודאי אינו דהרי הרא"ש כתב בפ' מי שאחזו דגם התנאי שהוא בע"מ צריך להיות בו משפטי התנאים וכ"כ הרא"ש ז"ל בתשו' כלל פ"א סי' א' והביא הטור תשו' זו ח"מ סימן רמ"א גם על הטור יש להקשות קו' זו דבא"ה ר"ס ל"ח כתב וכיצד הלכות התנאי צריך שיהיה כפול כו' ותנאי בדבר א' כו' וכ"כ ר"ס קמ"ג ובסימן ל"ח ס"ג כתב דדעת ר"ח ואביו הרא"ש דגם בע"מ צריך כל משפטי התנאים וק' ממ"ש הטור סי' קמ"ג סי"ג ה"ז גיטך ע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת ותתקיים תנאה עכ"ל דק' טובא אמאי צריכה לקיים תנאה להחזיר הנייר דלא הוי תנאי ומעשה בדבר א' דהתנאי בטל והמעשה קיים כמ"ש בסי' ל"ח ושם ביאר הטור דאפי' בע"מ צריך כל משפטי התנאים ועיין בב"ח סי' קמ"ג דעמד בקו' זו והניחא בצ"ע גם בס' שארית יהודה בהשגותיו על א"ה סי' ל"ח דף מ"א עמד בקושי' זו ורמז דבריו בחוסן ישועות גם הש"ך דחה"מ סי' רמ"א ס"ק ח' רמז קו' זו בקיצור יע"ש וראיתי בנחל' צבי דא"ה סי' קמ"ג ס"ק כ"ג רצה לתרץ וז"ל דאפשר דמ"ש הטור ותקיים תנאה לא כיון לומר שיהא צריכא דוקא לקיים תנאה אלא בא להורות לזה דאע"פ שתקיים תנאה ומחזירו אפ"ה הוי גט דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה עכ"ל ותימה גדולה עליו איך ס"ד לומר דלדעת הטור אינה צריכה מן הדין לקיים תנאה להחזיר הנייר והלא בטא"ח סי' תרנ"ח גבי אתרוג פסק הטור בהדיא דאם לא החזיר האתרוג לא יצא גם בח"מ סי' רמ"א ס"ט כתב הטור והנותן מתנה ע"מ להחזיר הויא מתנה כו' בד"א כו' עכ"ל ויר' לע"ד לתרץ קושיא זו מעל הטור כשנקדים דהנה התו' בפרק יש נוחלין ובשמעתין הקשו על מ"ש רבא הילך אתרוג כו' לא החזירו לא יצא דאמאי לא יצא הלא הוי ומעשה בדבר א' כמ"ש רב אדא בר אהבה בפר' מי שאחזו בע"מ שתחזירי לי את הנייר ותיר' דשנייא ההיא משום דרב אדא בר אהבה סבר דע"מ לאו כמעכשו דמי ונמצא שאינה מגורשת עד שמחזרת הנייר ואז אינו בידה וסותרין זה את זה התנאי והמעשה אבל רבא ס"ל דכל האומר ע"מ כמעכשו דמי לא סתרי והטור פוסק כרבא דע"מ שתחזירי לי הנייר או האתרו' כיון דע"מ כמעכשו דמי חשיב תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר אבל כשהתנאי בלשון אם כגון דאמר אם תחזירי לי הנייר הרי את מגורשת ואם תחזיר לי האתרוג הרי הוא לך במתנה התנאי בטל משום דהתנאי סותר למעשה ובכי האי גוונא דהתנאי הוא באם מצריך הטור שיהא תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר אבל כשהתנאי הוא בלשון ע"מ דכמעכשו דמי חשיב שפיר תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר. ומה שכתב הטור סי' ל"ח דגם בעל מנת צריך משפטי התנאים יש לדחוק ולפרש דבריו דהיינו לענין תנאי כפול והן קודם ללאו דהריעותא היא מצד קיצור הלשון או חילופו בהא קאמר דגם בעל מנת צריך משפטי התנאי' אבל במשפט תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר דאמרי' דאם התנאי והמעשה הוא בדבר א' התנאי בטל משום דסתר התנאי למעשה טעם זה לא שייך אלא כשהתנאי הוא בלשון אם אבל כשאומר ע"מ דכמעכשו דמי לא סתר התנאי למעשה זה נראה לי להליץ בעד הטור:

אמנם דברי הרא"ש אינם מתיישבים על פי זה דדבריו בפרק מי שאחזו ברור מללו דגם בתנאי דעל מנת צריך כל משפטי התנאים ופירש אותם אחד לאחד ומנה בכללם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר יע"ש וא"כ לדברי הרא"ש ק' איך פסק הא דא"ר גבי אתרוג הילך אתרוג זה במתנה ע"מ שתחזירהו לי כו' אם לא החזירו לא יצא הרי התנאי והמעשה בדבר א' והאך מזכה שטר' לבי תרי והרא"ש ברור מלל בפרק יש נוחלין דרבא פליג על רב אדא בר אהבה במשפט תנאי זה וז"ל אמר רבא אתרוג זה וכו' וסבר רבא וכו' יע"ש ויראה לע"ד לתרץ דברי הרא"ש כשנקדים דזה שאמר הרא"ש דרבא פליג על רב אדא וסבר רבא דתנאי ומעשה בדבר א' הוי שפיר תנאי אין כונתו לומר דרבא לית ליה משפט תנאי זה כלל ועיקר דא"כ איך הקשה רב אדא בפרק מי שאחזו בפשיטות מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן ליה מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי בדבר א' ומעשה בדבר א' כו' ומדהקשה רב אדא בפשיטות במשפט תנאי זה משמע דכ"ע מודו דבעי' תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר אלא דטעם מחלוקת רבא עם רב אדא הוא בענין זה דהנה יש שלשה מציאיות א' שיאמר התנאי בלשון אם כגון דאמר אם תחזירי לי הנייר תהא מגורש' ב' אם אמר ה"ז גיטך ע"מ שהנייר שלי בהנך תרי גווני מודה רבא דהתנאי בטל משום דתנאי סתר למעשה דאפילו דאמר ע"מ כיון דאמר שהנייר שלי ולא אמר שתחזירי לי הנייר א"כ אפילו מעכשו לא הקנה לה הנייר דעכשו נמי בשע' מסיר' התנה דהנייר שלו יהיה וכיון דהתנאי סתר למעשה התנאי בטל אבל יש מציאות ג' כגון דאמר ה"ז גיטך ע"מ שתחזירי לי הנייר בהא הוא דנחלקו רבא ורב אדא דרב אדא ס"ל דאפי' דהתנה ע"מ שתחזירי לי הנייר וע"מ הוי כמעכשו הוי תנאי ומעשה בדבר א' והוי המעשה קיים והתנאי בטל וכן פי' מהריב"ל פרק ב' דגיטין דף קנ"ז דמדברי התוס' בפרק יש נוחלין לחד תירוצא משמע דרב אדא ס"ל דאפי' באומר ע"מ שתחזירי לי את הנייר וס"ל דע"מ הוי כמעכשו אפי' הכי התנאי בטל כיון דהוי תנאי ומעשה בדבר א' יע"ש אבל רבא חולק עם רב אדא בפרט זה לחוד וסבר רבא דכיון דסגנון התנאי הוא על מנת שתחזירי לי את הנייר או ע"מ שתחזיר לי האתרוג כיון דע"מ כמעכשו דמי לא סתר התנאי למעשה. ונמצא לפי זה נתיישבו דברי הרא"ש דמ"ש הרא"ש בפרק מי שאחזו דגם בתנאי דע"מ בעינן תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר לאפוקי תנאי ומעשה בדבר א' היינו כגון דאמר הרי זה גיטך ע"מ שהנייר שלי דבכה"ג סתר התנאי למעשה ולפיכך התנאי בטל וכן נר' מדברי הטא"ה סי' ל"ח ס"ב כשהביא המשל בתנאי ומעשה בדבר א' כתב וז"ל או שלא התנה בדבר אחר אלא אם הדינר שאני מקדשך בו שלי תהיה מקודשת עכ"ל ואם כן כשכתב לקמן דגם בעל מנת צריך משפטי התנאים היינו לאפוקי אם אמר ע' מנת שדינר זה שלי תהיה מקודשת וכו' התנאי בטל משום דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד דהתנאי סתר למעשה דאם הדינר הוא שלו לעולם היאך תהיה מקודשת אבל באו' על מנת שתחזירי הנייר תהיה מגורשת כיון דעל מנת כמעכשיו דמי לא סתר התנאי למעשה והוי שפיר תנאי לדעת רבא וא"כ נמצא דמשכחת לה תרי גווני דע"מ בע"מ שהדינר שלי או ע"מ שהנייר שלי או על מנת שהאתרוג שלי התנאי הוא