כפות תמרים קלד

קטנים אחר ההולכה הגדולה וששה אחר ההובאה הגדולה שהם י"ב ואלו הם בהולכה שעשה לצד מזרח ובהובא' שעשה לצד מערב וכן מוליך הלול' לדרו' ומביא לצד צפון בהולכ' והובאה גדולה ועושה בהם י"ב נענועים קטנים ואחר כך מעלה ומוריד בתנועה גדולה ועוש' בהם י"ב נענועים קטנים הרי הם ל"ו נענועים קטנים זה ירא' בכונת הרא"ש וכן פירש דבריו הרא"ם באריכות בחדושיו לסמ"ג יע"ש ולפי זה אינו מוליך הלולב רק לצד מזרח ושם מוליך ומביא לצד מערב וכן מוליך לצד דרום ומביא לצד צפון וכן מעלה למעלה ומוריד למטה אבל אינו מוליך לצד מערב ומביא לצד מזרח וכן אינו מוליך לצד צפון ומביא לצד דרום וכן אינו מוריד לצד מטה ומעלה לצד מעלה וק' על פי' זה דאיך אפשר לומר דהרא"ש ס"ל דאינו מוליך הלולב לצד מערב וכן לצד צפון הרי כתב הרא"ש בשם בעל העיטור מנהג אבותינו וכו' והעולם לא נהגו כן וכו' אלמא משמע מתוך לשון זה דהרא"ש ס"ל דמוליך הלולב לד' רוחות העולם ויר' דלא בא הרא"ש אלא לאפוקי מ"ש בעל העיטור דמוליך לצד מזרח ומביא לצד מערב בלבד ואינו מוליך לדרום ומביא לצפון לאפוקי זה בא הרא"ש דצריך ג"כ להוליך לדרום ולהביא לצפון ובכן מורה שד' רוחות העולם שלו הוא כיצד כשהוליך הלולב לצד מזרח והביאו לצד מערב הורה דמזרח ומערב הם שלו וכן כשמוליך הלולב לדרום והביאו לצד צפון הורה דגם דרום וצפון הם שלו דכשם דבהולכו למזר' הורה בהליכתו דמזרח שלו גם בהבאתו מורה דמערב שלו וכך בהלכתו לדרום הורה דדרום שלו גם בהבאתו הורה דצפון שלו וההוראה היא בהליכת הלולב לאותו רוח ונמצא דא"צ להוליך הלולב לא למערב ולא לצפון זה יר' בכונת הרא"ש ז"ל לפי מה שפי' הרא"ם דבריו ודוק:

ודע דגי' הטור שבידינו סי' תרנ"א אינה מתפרשת על הכונה דפירשתי בדברי הרא"ש דלפי' שכתבתי בהרא"ש אינו מוליך רק למזרח ומביא למערב וכן מוליך לדרום ומביא לצפון ומעלה למעלה ומוריד למטה ואינו מוליך לרוח מערב ומביא למזרח ואינו מוליך לצפון ומביא לדרום וכן אינו מוריד למטה ומעלה למעלה ומלשון הטור שבידינו משמע בהדייא דלד' רוחות העולם מוליך ומביא שכתב וז"ל והנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם ג"פ בהולכה וג"פ בהובאה ואח"כ מטה ידו לצד צפון ועושה כן ג"פ וכן לצד דרום וכן למערב ומעלה ידו למעלה ועושה כן ג"פ ומורידה למטה ועושה כן ג"פ סך הכל ל"ו פעמים עכ"ל:

והתימא גדולה על הרא"ם איך לא נרגש להקשות בפי' בדברי הרא"ש מכח לשון הטור דנר' דהטור הבין דברי הרא"ש על דרך אחרת והרדב"ז בתשו' סי' רנ"ז כתב שאין דעתו נוטה במ"ש הרא"ש בפי' הרא"ש אלא כמ"ש הטור שהוא היה בקי בס' אביו ובמה שהיה רגיל לעשות יותר מזולתו עכ"ל ולעד"ן להליץ בעד הרא"ם דהוה גריס בדברי הטור כגי' חכמי ספרד שהביא מרן הב"י סי' תרנ"א יעו"ש ודעת הרא"ם ז"ל דגי' זו מתפרשת עפ"י מה שפי' הוא בדברי הרא"ש דאינו מוליך רק למזרח בהולכה גדולה ועושה שם ג' זוגות נענועי' קטנים וכן עושה ג"פ בהובאה לצד מערב ומ"ש הטור ומביאה אליו ועושה כן ג"פ היינו דהוא חוזר לפרש דבריו דהג"פ דעושה בהובאה למערב כיצד הוא עושה אותם לז"א ומביאה אליו ועושה כן ג"פ כלו' כשם דבהולכה למזרח אחר הולכה הגדולה עושה ג' נענועי' כמו כן בהבאה לצד מערב אחר ההובאה הגדולה שהביאו לצד מערב עושה ג' נענועי' ואח"כ מטה ידו לצד צפון ועושה ההולכה הגדולה לרוח צפון ועושה שם ג' נענועי' וכן בהובאה שמביא לצד דרום אחר ההבאה הגדולה לרוח דרום מנענע שם ג' נענועי' באופן דלפ"ז אינו מוליך רק למזרח ומביא למערב וכן מוליך לצפון ומביא לדרום ומעלה למעלה ומוריד למטה ואינו מוליך למערב ומביא לרוח מזרח וכן אינו מוליך לצד דרום ומביא לצפון ואינו מוריד למטה ומעלה למעלה ומרן הב"י פי' גי' זו דחכמי ספרד על פי כוונה אחרת דבכל הרוחות מטה ראש הלולב בהולכה חוץ מרוח מערב שאינו מטה בראש הלולב לצד מערב כדרך שהוא מטה בשאר רוחות אלא כשהוא מביאה אליו מן המזרח מוליך ומביא באחורי הלולב כלאחר ידו ג"פ למערב ואח"כ מטה ראש הלולב לצד צפון ואם הדבר כן צריך טעם למה נשתנה רוח מערב משאר רוחות וכו' ונדחק לתרץ קו' זו ולעד"ן דלפי הכונה שהבין מרן הב"י בגירסת חכמי ספרד דלכל הרוחות מטה ראש הלולב חוץ מרוח מערב הוא דקשיא מ"ש רוח מערב משאר רוחות אמנם הדבר ברור דכונת גי' חכמי ספרד דא"צ להטות ראש הלולב לא למערב ולא לדרום ולא למטה וטעמייהו משום דכשהוא מטה ומוליך ראש הלולב למזרח כשמביאו אליו מן המזרח מוליך ומביא באחורי הלולב כלאחר ידו ג"פ למערב ואח"כ מטה ראש הלולב לצד צפון ומנענע שם וכשמביאו אליו מן הצפון מוליך ומביא באחורי הלולב כלאחר ידו ג"פ לדרום ונמצא דנענוע מזרח נעשה בראש הלולב ונענוע דרום באחורי הלולב ונענוע מעלה בראש הלולב ונענוע מטה באחריו והצד השוה שבכל הרוחות יש נענוע אלא דג' הרוחות הנענוע בראש הלולב והג' באחורי הלולב וכל זה ברור על פי מה שפירש הרא"ם דברי הרא"ש ז"ל:

אמנם לפי גירסת הטור שבידינו וכן מתבאר מדברי הרלנ"ח סימן ע"ט משמע בהדייא דלד' רוחות העולם ומעלה ומטה צריך להטות ראש הלולב ולנענע בהן בראש הלולב והנענוע שעושה באחורי הלולב לצד מערב כשמביאו מן המזרח וכן נענוע שעוש' באחורי הלולב לצד דרום כשמביאו מן הצפון וכן הנענוע שעושה באחורי לולב לצד מטה כשהורידו ממעלה לא סגי אלא צריך ליחד כל רוח ורוח מד' רוחות העולם ומעלה ומטה בראש הלולב לא בזנבו ובכן צריכין אנו למודעי לפרש דברי הרא"ש על פי כוונה זו:

וז"ש הרא"ש ומפרש כך על כל דבר ודב' כלו' לכל רוח שמוליך הלול' וכו' כוונתו לו' האיכא מ"ד שהביא הרי"ף מפרש דעל כל דבר ודבר ר"ל לכל רוח מד' רוחות העולם ומעלה ומטה שמוליך הלולב צריך לנענע ג"פ נענועים קטנים חוץ ממוליך ומביא דהיינו הולכה והובאה גדולה דומיא דתנופה דכבשי עצרת דמוליך ומביא מלבד הולכה והובאה זו שעושה לכל רוח מד' רוחות העולם מלבד זה אחר שיעשה ההולכה וההובאה הגדולה לכל רוח יעשה ג' נענועים קטנים בכל רוח ובענין הנענועים הקטנים הללו היה ראוי לפרש דיתפוס ידו במקום א' וינענע נענוע כל דהוא ג"פ בכסכוס שדרה ועלין כמ"ש הרמב"ם פ"ז דלולב אבל מכח בעיא דר' זירא משמע דלכל צד צריך להוליך ולהביא כלו' שהנענו' הקטנים הם בצורת הולכה והובאה דבעי ר' זירא הג' נענועים קטנים הללו אי הולכה אחד והובאה אחד או הולכה והובאה שתיהן באחד וכיון דלא אפשיטא עבדינן לחומרא כלומר לעשות ג' זוגות של נענוע בתנועות קטנות בצורת הולכה והובאה ונמצא סדר נטילת לולב הוא בדרך זה מוליך לרוח מזרח ומביא לצד מערב ואח"כ טורף את הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות קטנו' ברוח מזרח והופך פניו לדרום ומביא לצפון ואחר כך טורף את הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות קטנות ברוח דרום והופך פניו למערב ומוליך לרוח מערב ומביא לצד מזרח ואחר כך טורף הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות קטנות ברוח מערב והופך פניו לצפון ומוליך לרוח צפון ומביא לרוח דרום ואח"כ טורף את הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות קטנות ברוח צפון ואח"כ מעלה ראש הלולב לצד מעלה ומורידו ואח"כ טורף הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות קטנות כלפי מעלה ואח"כ מוריד ראש הלולב לצד מטה ומעלהו כלפי מעלה ואח"כ טורף את הלולב בג' זוגות של תנועות קטנות הרי שש תנועות כלפי מטה סך הכל ל"ו תנועות לד' רוחות ולמעלה ולמטה כך הוא פירוש דברי הרא"ש לפי מה שנראה בגירסה דידן בדברי הטור דהוא מנענע לד' רוחות העולם ומעלה ומטה בראש הלולב:

וכ"ת תקשי לן קושית הרא"ם מנ"ל דצריך נענוע לכל ד' רוחות העולם דד' רוחות מ"ד שמיהו דאמר תנא ירושלמי צריך לנענע ג' נענועים קטנים על כל רוח ורוח מלבד ומביא האמור במנחות ונראה להשיב בזה דגם לפי דרכו של הרא"ם תקשי לן מנ"ל דצריך להביא מצפון לדרום הרי לא הוזכר בדברי חכמים כ"א מוליך ומביא פעם א' דהוא למזרח דומיא דתנופה דכבשי עצרת והרא"ם גופיה הוקשה לו קו' זו לפי דרכו וז"ל ואע"פ שלא הזכירו חכמים בדבריהם כ"א מוליך ומביא פעם א' אין חשש דמסתמא צריך לעשותם ב"פ שיוליך לצד פנים ויביא לצד אחור יע"ש אם כן אף אנו נאמר לפי גירסתינו בדברי הטור דאף על פי דלא הזכירו חכמים בדבריהם כ"א מוליך ומביא פעם אחד אין חשש דמסתמא צריך לעשותם ד' פעמים כדי שיוליך ראש הלולב לכל רוח מד' רוחות העולם וכן לצד מעלה ולמטה ועיין פ"ה דמנחות דף ס"ב דפירש רש"י ז"ל מוליך ומביא לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצר רוחות רעות מד' רוחות עכ"ל אלמא דבתנופה דקרבנות סבירי ליה לרש"י דמוליך ומביא לכל ד' רוחות אך ק"ל דלפירש זה שפירשתי בדברי הרא"ש ע"פ מה שנראה מגירסתינו בדברי הטור דלד' רוחות העולם צריך להטות ראש הלולב ולנענע שם בהולכה והובאה גדולה כמו מוליך ומביא דכבשי עצרת ואחר ההולכה וההובאה הגדולה עושה ג' זוגות של נענועים קטנים מ"מ לפי החשבון שכתב הרא"ש שהם ל"ו נענועין א"צ לעשות בכל רוח רק ג' זוגות של נענועים קטנים דהיינו דמוליך למזרח הולכה גדולה ומביא הובאה גדולה לצד מערב ואחר ההולכה וההובאה הגדולה הנזכר עושה ג' זוגות של נענועים קטנים שהם ששה תנועות וכן לדרום וכן למערב וכן לצפון ולמעלה ולמטה הרי הם ל"ו נענועים לשש קצוות אמנם מדברי הטור משמע דאחר ההולכה הגדולה עושה ג' נענועים קטנים ואחר ההובאה עושה ג' נענועים קטנים א"כ לפי זה החשבון יהיו ע"ב נענועים בכל הרוחות ומעלה ומטה ואיך כתבו הרא"ש והטור דסך הנענועים הם ל"ו וז"ל הטור ז"ל והנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה כו' ומדקאמר בתחלת לשונו מוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם ג"פ בהולכה אלמא דאחר ההולכה קודם ההובאה עושה ג' נענועים ואח"כ קאמר וג' פעמים בהובאה אלמא דכשם דאחר ההולכה הגדולה עושה ג' נענועים כמו כן אחר ההובאה הגדולה עושה ג' נענועים והדבר קשה מנין הוציא זה הטור לפי גירסתינו דצריך לעשות ג' נענועים קטנים אחר ההולכה וכן אחר ההובאה בשלמא לפי' הרא"ם בדברי הרא"ש דאינו מוליך רק לצד פנים ואחור וימין ושמאל בלבד ומ"ש הרא"ש ומפרש כך על כל דבר ודבר כלומר לכל רוח כו' דכוונת דבריו אינו על רוחות העול' אלא על ההולכה שהיא רוח א' ועל ההובאה שהיא רוח אחרת ניחא אלא לפי' הטור לפי גירסתינו דצריך להקיף ולנענע בכל ד' רוחות העולם בראש הלולב בהולכה והובאה גדולה לענין ב' נענועים הקטנים קשיא