כפות תמרים קלג

דבפרק כל התדיר דף צ"א ע"ב אמר שמואל לדברי המתנדב שמן קומצו נקטר ושיריו נאכלים ומפיק לה מקרא דכתיב וכי תקריב קרבן מנחה דתיבת קרבן יתירה למדרש דמתנדבין שמן כמנחה מה מנחה היא לוג וקומצו נקטר ושיריה נאכלין אף נדבת שמן ובכה"ג דהריבוי הוא בפ' מנחה עצמה ס"ל לשמואל דכ"ע מודו דדון מינה ומינה ואע"ג דאיכא מ"ד בגמ' שם דלמ"ד דון מינה ואוקי באתרא כנסכים מה נסכים ג' לוגין אף שמן ג' לוגין ומה נסכים כולם לאישים אף שמן כולם לאישים האי סברא לא ס"ל לשמואל מהיכא תיתי לעשות פ' נסכים הכתובי' בפ' שלח לך אקרא דשמן לו' בזה דון מינה ואוקי באתרא דאדרבה אקרא דשמן הוא בפר' מנחה הכתוב בויקרא דשם ריבה הכתוב דמתנדבין שמן ושם הוא אתריה וממנחה יליף בין לענין דהשמן יהיה לוג בין לענין דקומצו נקטר ושיריו נאכלים באופן דהכלל העולה דהלכת' היא בכל דוכתא דון מינה ואוקי באתרא חוץ מהיכן דיש גילוי בכתוב להפך כתנופה דשני כבשי עצרת דגלי לן קרא דלא לימא הכי מריבוי דשלמיהם וחוץ מנדבת שמן דלא מסתבר לו' דאתריה דנדבה דשמן הוא פר' נסכים אלא אדרבה אתרי' דנדבה דשמן הוא בפ' מנחה וממנחה יליף לכל מילי זה נ"ל ליישב דעת הרמב"ם ודוק:

גמ' אר"י מוליך ומביא כו' אר"י בר חנינא כו' איכא למי' מאי בינייהו דהנך טעמי ואפשר דאיכא בינייהו דלמ"ד מוליך ומביא למי שד' רוחו' שלו א"צ להוליך ולהביא לכל רוח ורוח מד' רוחות העול' אלא מוליך למזרח ומביא למערב ובהך הולכה והובאה סגי דמי שמושל בשתי רוחות הוא מושל בד' אבל למ"ד טעמא כדי לעצר רוחו' רעות צריך שיוליך ויביא לכל ד' רוחות לעצו' מכל הרוחות רוחות רעות וכ"נ מדברי רש"י דמנחות דף ס"ב שכתב מוליך ומביא לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מד' רוחות ע"כ ודוק:

תוס' ד"ה כדי לעצר כו' ושמא לא בכל התנופו' עושין כן כו' דבריהם סתומים דמהו הדבר שאין עושין כן בשאר תנופות ולפי מאי דפרישית בגמרא דלמ"ד כדי לעצר רוחות עושין כן בכל ד' רוחות ניחא דבשאר תנופות כגון לוג שמן של מצורע וכל הנך דבעו תנופה בהולכה והובאה לרוח א' סגי לקיים מצות תנופה וא"צ להניף להוליך ולהביא בכל ד' רוחות מה שא"כ בתנופה דכבשי עצרת ולולב דצריך שיוליך ויביא לכל ד' רוחות. א"נ אפשר לומר דהתוס' באו לאפוקי מעלה ומוריד דתנופה הוא מוליך ומביא אך מעלה ומוריד נפקא מדכתיב במלואי' אשר הורם ואמרי התוס' דשמא לא בכל התנופות עושין כן להיות מעלה ומוריד לעצר טללים רעים דזה אין שייך אלא בכבשי עצרת ולולב אבל בשאר תנופות לא היה עושה אלא מוליך ומביא שהיא התנופה לא מעלה ומוריד שהיא ההרמה. א"נ אפשר לומר דלעולם בכל התנופות מוליך ומביא מעלה ומוריד אמנם ההפרש הוא דבשאר תנופות עושה כן להורות דמצוה זו אנו עושין למי שהד' רוחות שלו אבל בכבשי עצרת ולולב עושים בשביל כונה אחרת לעצר רוחות רעות וטללים רעים והך כונה לעצר רוחות רעות לא שייכא בשאר תנופות ודוק:

כתבו עוד התוס' ולכך הנענוע שבלולב כו' כ"כ בספרים ונראה דט"ס הוא וכצ"ל ומלבד הנענוע שבלולב יש בו הולכה והובאה וכן הוא בתוספת מנחות דף ס"ב ועיין בערוך ערך נע יע"ש ודוק:

כתבו עוד התוס' ובערוך פי' כו' יש חסרון בלשון התוס' וכן צ"ל ובערוך פי' בערך נע צריך לנענע בהולכה והובאה והביא מירושלמי תני צריך לנענע על כל דבר ודבר בעי ר' זירא וכו' דברי הערוך שהביאו התוס' סתומים בענין נענוע זה והפוסקים נחלקו בענין נענוע זה בכמה פירושים והר"ן הביא שלשה פירושים והפירש השלישי הוא פירש הרמב"ן והר"ן הסכים עמו ונ"ל דזו היא דעת הערוך ותוס' דידן ועיין בהקדמת הסמ"ע יע"ש והנה מפשטא דשמעתין דקתני גבי שתי הלחם מוליך ומביא מעלה ומוריד ואמר רבא וכן בלולב משמע דליכא אלא חד הובאה והולכה במזרח ועליה וירידה וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"ט מה' מעשה הקרבנות וז"ל כל הטעון תנופה במזרח מניפין אותו וכיצד מניפין מוליך ומביא מעלה ומוריד עכ"ל ובפ"ז דה' לולב כתב וז"ל ויוליך ויביא ויעלה ויוריד וינענע הלולב ג' פעמים בכל רוח כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב ג"פ ומביא ומנענע הלולב ג"פ וכן בעליה ובירידה עכ"ל והנה מתוך לשון זה מבואר דמלב' ההולכה והובאה ועליה וירידה צריך נענוע ג"פ בראש הלולב בהולכה וכן בהובאה ובעליה ובירידה ונענו' זה ג"פ נפקא לי' מהירושלמי כמו שפי' מרן בכ"מ הירושלמי לדעת הרמב"ם יע"ש אמנם ק"ל הנה לא נתחדש מן הירושלמי אלא דצריך נענו' בראש הלולב ג"פ בהובאה והולכה ועליה וירידה ולא סגי במוליך ומביא ומעלה ומוריד לחוד אלא צריך נענוע וכסכוס הלולב ג"פ על דבר ודבר ומשמע דא"צ הולכה והובאה אלא לרוח אחת כתנופה שבקרבנות וכ"כ הרלב"ח סי' ע"ט דף ק"ג יע"ש וא"כ מהו זה שכתב הרמב"ם וינענע הלולב ג"פ לכל רוח דמשמע דלכל רוחות העולם דהיינו מזרח מערב צפון דרום צריך להוליך ולהביא ולנענע דמנ"ל דצריך לעשות, כן בכל רוח מד' רוחות העולם. ויראה דמ"ש הרמב"ם וינענע הלולב ג"פ בכל רוח ורוח אינו ר"ל ד' רוחות העולם מזרח מערב צפון דרום דא"כ ששה פעמים הוי בכל רוח ג' בהולכה וג' בהובאה ולא ג' פעמים ותו דמלשון שסיים הרמב"ם כיצד מוליך ומנענע כו' משמע דאינו מוליך ומביא רק לרוח א' בלבד כמו תנופה וכיון שכן עכ"ל דמ"ש וינענע הלולב ג"פ בכל רוח פי' הנך רוחות הוו רוח ההולכה ורוח ההובאה ורוח העליה והירידה דההולכה היא לרוח מזרח וההובאה היא לרוח מערב והעליה היא לרוח השמים והירידה היא לרוח הארץ ובהנך הוא דקאמר דינענע ג"פ בכל רוח ורוח דהיינו בהולכה והובאה ועליה וירידה בכל א' מאלו צריך שיכסכס ראש הלולב ג"פ אבל לעולם א"צ שיוליך ויביא רק פעם א' לרוח א' כמו התנופה דלא היה בה רק פעם א' מוליך ומביא לרוח מזרח וכן נראה מדברי הר"ן דמפרש כן דברי הרמב"ם אמנם מתוך דברי הל"מ משמע קצת דלא הבין כן בדברי הרמב"ם ממה שדקדק עמ"ש וינענע הלולב ג"פ בכל רוח דהיל"ל ששה פעמים והרב תירץ מה שתירץ ודבריו אינם מחוורים בעיני ומ"ש לעיל הוא הנכון לע"ד בישוב דברי הר"מ שוב ראיתי בתשובת הרלנ"ח סי' ע"ט דף ק"ג דפי' דברי הר"מ כדפירשית ועיין תשו' הרשב"א סי' תל"ז ותרע"ז יע"ש:

והנה המעיין יראה דבג' פי' שהביא הר"ן וב' פי' שכתב ה"ה לכלהו פי' א"צ להוליך ולהביא רק לרוח א' מד' רוחות העולם אלא דבענין הנענוע בזה הוא דנחלקו יע"ש וא"כ צריכין אנו למודעי מנ"ל לפוסקים אחרונים ולרוב מנהג העולם דעושי' הולכה והובאה לד' רוחות העולם ויראה דנפקא להו ממ"ש הרא"ש בפסקיו לפי מקצת מפרשי' כמו שאבאר והנה הרא"ש ז"ל העתיק לשון הרי"ף ופי' כונתו ודבריו סתומים ונחלקו בפי' דברי הרא"ש המפרשים וז"ל הרא"ש כיצד הוא מנענע כו' עד שהם ל"ו בין הכל עכ"ל וטרם שאפרש דברי הרא"ש רוצה אני להקדים דמ"ש בירושלמי תנא צריך לנענע ג"פ על כל דבר ודבר פי' נענוע זה לדעת הרמב"ם הוא כשמוליך הלולב לצד מזרח אחר שהוליכו מנענע שם ראש הלולב ג"פ בכסכוס שדרה ועלין וכן אחר שמביאו אצלו מנענע ראשו ג' פעמים בכסכוס שדרה ועלין וכן בעליה ובירידה וכן מתבאר מדברי הר"ן שזו היא דע' הרמב"ם אבל אחרי' פירשו דנענוע זה אינו בכסכוס שדרה ועלין אלא הוא נענוע מהולכה והובאה קטנה דהיינו כשמוליך הלולב לצד מזרח אחר שהוליכו שם מנענע ג"פ בצורת הולכה והובאה בתנועות קטנות וכן אחר שמביאו אצלו וכן בעליה וכן בירידה וזהו דעת הרא"ש וכיוצא בזה כתב הר"ן בשם אחרים ובשם הרמב"ן ז"ל דנענוע זה הוא בצורת הולכה והובאה בתנועות קטנו' אמנם יש חילו' גדול במנין הנענועין כן פי' הרא"ש לפי' הר"ן שכתב בשם אחרים ומחלוקותם תלוי בפיר' הירושלמי דאמר תנא צריך לנענע ג"פ על כל דבר ודבר דהר"ן מפרש בשם אחרי' דעל כל דבר ודבר ר"ל על כל מקומו' שמנענע בהם בהולכה והובאה כגון בנטיל' לולב ובהודו לה' תחלה וסוף ואנא ה' הושיעה נא מלבד ההולכה וההובא' הגדולה שעושה כמו התנופה דכבשי עצרת מלבד זה צריך לנענע ג"פ תנועות קטנות בצורת הולכה והובאה אחר שעשה ההולכה וההובאה הגדולה שהיא כמו התנופה דכבשי עצר' ונמצא דלדע' זה אחר שמוליך ומביא ומעלה ומוריד טורף את הלול' ג' זוגות של תנועות קטנות מהולכה והובאה שנמצא שהנענועים קטנים שאמרו בירוש' הם שלשה זוגות של תנוע' קטנות אבל לפי' הרא"ש הם ל"ו תנועות קטנות והיינו משום דהרא"ש מפרש על כל דבר ודבר דר"ל על כל רוח ורוח שמוליך הלולב ולא ברוחות העולם קאמר אלא ר"ל אחר התנועה של הולכה הגדולה שעושה לרוח מזרח מנענע שם ג' זוגות של תנועו' קטנות בצורת הולכה והובאה וכן אחר שעשה הובאה הגדולה לצד מערב עושה שם ג' זוגות של תנועות קטנות דנמצא דהם ו' נענועים קטני' אחר ההולכה הגדולה וששה נענועים קטני' אחר ההובאה הגדולה שהם י"ב ואלו הם בהולכה שעשה לצד מזרח ובהובאה שעשה לצד מערב וכן מוליך לדרום ומביא לצד צפון בהולכה והובאה גדולה ועושה בהם י"ב נענועים קטנים ואח"כ מעלה ומוריד כתנועה גדולה ועושה בהם י"ב נענועין קטנים הרי הם ל"ו:

והנני בא לפרש דברי הרא"ש ע"פ כונה זו וז"ש הרא"ש ז"ל ומפרש כך על כל דבר ודבר כלומ' לכל רוח שמוליך הלולב כו' ר"ל דאיכא מ"ד שהביא הרי"ף מפרש דעל כל דבר ודבר ר"ל לכל רוח שמוליך הלולב כלו' לכל תנועה שעושה בלולב כגון בהולכה הגדול' עושה אחריה ג' נענועים וכן אחר ההובאה ואין מספיק ההולכה וההובאה הגדולה עד שינענע ג' נענועים קטנים בכל הולכה והובאה כתב עוד הרא"ש ז"ל והיה ראוי לפרש שיתפוס ידו במקום א' כו' כונת דבריו דהיה ראוי לפרש דצורת ג' נענועים קטני' יהיה באופן זה דכשמוליך הלולב למזרח יתפוס ידו שם וינענע נענוע כל דהוא בכסכוס שדרה ועלין כמ"ש הרמב"ם פ"ו דלולב אבל מכח בעיא דרבי זירא דבעי היכן כו' משמע דלכל צד צריך להוליך ולהביא ג"פ כלומר דהתנועות הקטנות הללו יהיו בצורת הולכה והובאה דבעי ר' זירא הג' נענועין הללו הקטני' אי הולכה א' והובאה א' או הולכה והובאה שתיהן א' וכיון דלא אפשיטא עבדינן לחומרא כלומר לעשות ג' זוגות של נענוע בתנועו' קטנות בצור' הולכה והובאה וזה יעשה אחר ההולכה הגדולה שמוליך הלולב למזרח וכן אחר ההובאה הגדולה שהביאו הלולב אצלו לנענע ג' זוגות של נענוע בתנועות קטנות בצורת הולכה והובאה דנמצא דהם ששה נענועים