כפי אהרן - טור רצט

עיני מראות שוא אפי"ה היה צריך להתפלל על הרגלים והלב כי לא התפלל בהעבר עיני מראות שוא אלא על מניעת העבירות והוא לא היה רוצה להיות יושב ובטל ושפיר היה יכול להתפלל על הרגלי' והלב על עשית המצות כדרך שהזהיר יב"ת ע"ד סור מרע גם לתי' ראשון כנז"ל שהזהיר יב"ת תחי' בקל כנשר כדי שיוכל להיות רץ כצבי להאי ט' נמי ק' שגם דוד כך הי"ל להתפלל תחי' בהעבר עיני מראות שוא כדי שיוכל להתפלל על השאר על הסדר כי אם לא יתפלל תחי' ע"ז אפשר שיראה ברע ויטה לבו ולא יניחנו היצר להתפלל תו על הדריכני וכו' ודו"ק

ט (שם) וטוב לומר פ' העקידה ופ' המן ויו"ד הדברות וכו' ואע"ג דאמרי' פ"ק דברכות שביטלום מפני תרעומת המינים וכו' איכ"ל דהיינו דוקא בציבור אבל ביחיד דליכא תרעומת המינים טוב לאומרה וכו' ע"כ. ולפק"ד לא ידעתי מנ"ל לחלק כן דנימא דאף בציבור תשתרי וע"כ ל"א התם דביטלוה היינו משום דביקשו לקובעה בברכה עם הק"ש אבל בלא"ה ש"ד והרב"ח ז"ל ס"ק ו' הבי"ד הב"י הללו וכ' וז"ל וכן משמע בתשו' הרשב"א ז"ל בסי' קפ"ד דכל בצבור אסור ואפי' לא קבעום בברכת ק"ש וכו' ע"כ ולא ידעתי מנ"ל בעד הרשב"א כן דהן אמת דבדברי השואל שם סתם מיירי מ"מ מהראיות שהביא הרשב"א ז"ל מוכרח שהבין בדברי השואל דביקשו לקובעה בברכה דאל"כ ל"ל להרשב"א ז"ל להביא ההיא דמס' תמיד אמר להם הממונה וכו' והם ברכו וקראו עשרת הדברות עד דלימא כבר ביטלוה וכו' כדאיתא בפ"ק דברכות יעו"ש כיון דאעיקרא איהו לא מיירי בקביעות בברכות ולא הי"ל להביא אלא ההיא דפ"ק דברכות דכבר ביטלוה כמ"ש הוא ז"ל דמשמע דלישנא דכבר ביטלוה דהיינו דלגמרי ביטלוה אפי' בציבור מלבד דלפי האמת האי כבר ביטלוה שפ' הר' ז"ל דמשמע ליה דלגמרי ביטלוה אפי' בציבור הא לא מכרעא דהא מה שאמרו כבר ביטלוה היינו על מ"ש בתחי' שם אף בגבולין ביקשו לקרות כן משמע בהדיא כן כמו שקראו במקדש בברכות וכן מאי דקאמר אח"ך סבר למקבעינהו בסורא למקבעינהו בנהרדעא האי למקבעינהו נמי משמע למקבעינהו בברכות ועוד דהרי בהדיא כ' מהרש"ל ז"ל בתשו' הבי"ד הכנה"ג א"ח סי' א' הגהב"י דהרשב"א ז"ל מיירי לקובעם בברכת יוצר אבל לאומרה בכל יום לכבוד התורה מצוה גדול' לאומ' וע"ז כ' הר' בעהט"ו וטוב לאומר' וכו' יעו"ש ועיין להר' מטה יאוד' סי' א' ס"ק ו' ולהר' מחזיק ברכ' חא"ח סי' א' אות ח': סימן ב'

א (ב"י) וימהר לקום וכו' ואפשר דה"ק לא ראו קורות ביתי מקום אימרי חלוקי כלומר הבשר שכנגד אימרי חלוקי שכשאימרא התחתונה עולה לצד הראש כשבא לפשוט חלוקו הולך ומתגלה בשרו אם לא יהא מכוסה ע"כ וי"ל דהא אם לא יהא מכוסה מתחת מאי איריא שכשבא לפשוט חלוקו לצד הראש שהולך ומתגלה בשרו הלא גם אם יפשוט חלוקו דרך הרגלים כן יהיה שכשתרד חלוקו לצד הרגלים הולך ומתגלה בשרו. תו י"ל בתי' השני שכתב וז"ל אי"נ ה"ק שכשהיה בא לפשוט חלוקו לא היה מהפכו מצד פנים לחוץ כמו שהוא דרך בני אדם אוחז בשולי חלוקו ומהפכה כלפי ראשו וכו' והטעם שלא היה עושה כך משום דא"כ בהכרח היה מגלה קצת מגופו אלא היה פושטו כדרך שלבשו מצד פנים שאז היה יכול לפושטו בענין שלא יראה גופו כלל עכ"ל ובודאי דמיירי כשעדיין לא היה מכוסה דהא הוא ז"ל בא לתת טעם שבפשיטותו היה נר' בשרו עד שהיה צריך להתכסות והוא בא לפרש באיזה אופן הוא שהיה נר' בשרו א"כ מאי שנא דאם יהפוך החלוק בפשיטותו הצד פנים לחוץ שיראה בשרו ובפשיטותו כלבישתו שלא יראה בשרו כלל לין שאין עליו כיסוי כשיפשוט חלוקו באיזה אופן שיהי' יראה כל גופו ואי מיירי בשכבר נכנס גופו תחת הסדין ונתכסה גם בזה לא יהיה הפרש כלום דהרי הוא יכול לפשוט חלוקו תחת הסדין באיזה אופן שירצה ולא יראה מבשרו כלום ואפי' בהפיכת החלוק הפנים לחוץ וכמו כן ק' במאי דסיים לפרש דברי רש"י ז"ל כשפושט חלוקו כמו שהוא לובשו דרך ראשו מכסה עצמו תחי' היינו לו' ששני דברים היה עושה האחד שהיה פושט חלוקו כדרך שלבשו שצד התפירות לצד פנים השני שהיה מכסה את עצמו תחי' דהרי אם הוא כפשטיה שהיה מכסה את עצמו תחילה מאי קאמר רש"י שהיה פושט חלוקו כדרך שלבשו דמה בא לאשמועי' הלא אף בהפיכה היה יכול כיון שכבר כיסה עצמו תחי' וכאמור כי ע"כ נ"ל דכונת הב"י ז"ל בפי' דברי רש"י הוא בשיעור זה דהיינו דכשהוא בא לפשוט החלוק כדרך שהוא לובשו הפנים לצד פנים אז הוא יכול להיות עולה החלוק למעלה ולהיות מתכסה בסדין כאחד ולא ירא' מבשרו כלום וכל מה שמעלה מהחלוק מכסה בסדין ולא יהיה הפרש ביניהם אשר לא כן אם יבא להפשיט החלוק בהפיכת הפנים לחוץ שמשיהפוך החלוק עד שיתכסה מאי דביני ביני יתראה מקצת גופו כי לא יוכל להיות מהפך ומתכסה שניהם כאחד והיינו דקאמר שרש"י תרתי בא לאשמועי' שהיה מפשיט חלוקו כדרך שלבשו שצד התפירו' לצד פנים השני שהיה מכסה את עצמו תחי' כלו' דבדרך זו שהיה עושה שהיה פושט חלוקו כדרך שלבשו היה יכול שהיה מכסה את עצמו תחי' דהיינו דמלבד שהיה מכסה את עצמו עוד זאת זהירות יתירה היה עושה שהיה פושט חלוקו כדרך שלבשו התפירות לצד פנים שבאופן זה לא היה נר' מבשרו כלום כי היה יכול להיות מתכסה תחי' והיה מעלה החלוק והסדין כאחד אשר לא כן אם היה מפשיט חלוקו בהפיכת פנים לצד חוץ דאף דהיה מתכסה מ"מ היה נראה קצת מבשרו כי לא היה יכול לכסות תחי' אלא שהיה מהפך ואח"ך מכסה ואיכא רווחא דביני ביני מעתה מדויקי' דברי הטור שהביא הרב"י וז"ל וכשיגיע לחלוק לא יהפכנו ממט' למעל' שא"כ נמצא גופו ערום אלא יפשיטנו דרך ראשו ויכסה עצמו בסדינו מתחת ויכנס במטתו ומדלא קאמ' תחי' אלא יכסה עצמו בסדינו ויכנס עצמו במטתו ויפשיטנו מוכרח כדכתי' והיינו ממש כמו שפי' הטו"ז סי' זה ס"ק א' ע"ד רש"י יעו"ש ולפי"ז גם תי' הראשון של הב"י ז"ל אתי שפיר דהיינו דממה שהוא מעלה החלוק דרך הראש אם לא יתכסה יתגלה בשרו אלא היה מעלה ומתכסה ובתי' השני חידש החילוק שיש בצד פנים לפנים או לחוץ ומהתימה על הרב מטה יאודה בסי' זה שכ' דמה שנר' בכונת פירש"י הוא כמ"ש המהרש"ל וכמ"ש הב"ח ואין צורך לדברי הטו"ז ולפמ"ש הב"ח כי כונת המהרש"ל היא כתי' השני דהב"י ולפי מ"ש בעניותין בכונת דברי הרב"י בתי' השני שוים הם עם פי' הט"ז ואין חילוק ביניהם כלל ושו"ר להר' נוה שלום ז"ל שכ' ככל מ"ש ותעלוזנה כליותי כי זכיתי לדעת עליון ודו"ק

ב (שם) וכשינעול מנעליו וכו' הכי איתא בפ' במה אשה וכו' אמר ר' יוסף וכו' דעבד הכי עבד ודעבד הכי עבד וכ' התוס' דלא פליגי רי"ו וברייתא