כפי אהרן ש"ס רפה

גזל כעין שגזל ואיכא למ"ד שינוי ל"ק ויליף מוהשיב את הגזילה וכו' ולכאורה לא זכינו להבין כונת רש"י דה"ן תיקשי הני בסברא פליגי בקראי פליגי ואי ניחא להו לאוקומי פלוגת' דאביי ורבא אף בקראי א"כ נימא דבריבית קצוצה פליגי וכעת אין בידינו ס' צ"ק ובה"ז: מס' נדה

דף ל"א ע"ב אמר ר"א אין אשה מתעבר' אלא סמוך לוסתה שנא' הן בעון חוללתי ור"י אמר סמוך לטבי' שנא' ובחטא יחמתני אמי. ע' במהרש"א דהוה גריס בסו' ור"י אמר אף סמוך לטבי' ע"ש היק' בס' מי נדה צע"ג על המהרש"א מסו' דסוטה ד' כ"ז ע"א שאמרו אליבא דמ"ד אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה לא תיבעי לך וכו' ועיין פרש"י וצע"ג ע"ש ולע"ד יש לישב עפ"י דברי התוס' שם שכ' בד"ה אליבא דמ"ד וז"ל ונר' דמ"ד סמוך לוסתה רוב עיבורין קאמר מיהו מוד' דזמנין מיקרי דמיעבר' סמוך לטבי' וכו' וכן למ"ד סמוך לטבי' ע"ש ומעתה א"ש ההיא סו' שאמרו הילכתא ישא אדם בת דומה ואל ישא דומה מט' דרוב בעילות אחר הבעל ועלה בעי בפרוצ' ביותר מהו אליבא דמ"ד סמוך לוסתה דרוב העיבור הוא סמוך לוסתה לא תיבעי לך כיון דמט' רובא אתינן עלה לא ידע בה ולא אתי למינטרה כי תיבעי לך אליבא דמ"ד אף סמוך לטבי' לפי גירסת מהרש"א ר"ל דרוב העיבורי' הם סמוך לטבי' ומצי למינטרה וכיון דברוב העיבורין מצי למינטרה אנן דאזלינן בתר רובא שרי לישא אותה או לא דלמיעוטא דסמוך לוסתה לא חיישינן ודו"ק

דף ל"ב עא רש"י ד"ה שתיה בכלל אכילה דכ' ואכלת לפני ה' אלד'יך מעשר דגנך תירושך תירוש חמרא הוא וקרי ליה רחמנא אכילה יש לתמוה דבשבו' דכ"ג ויומא ד' ע"ג דחו ראיה זו ואמרו דילמא דאכלי ע"י אניגרון אלא יליף שכר שכר מנזיר ע"ש וי"ל בדוחק

בס"ד אכתוב קצת הערות על ס' הגד"מ הנק' בשם חוקי חיים (למע' פאר הדור רבין חסידא עט"ר מוה"ר מ"מ ראש"ל אג"ן הסהר זצוק"ל וזיע"א) מידי עברי דרך העברה הנלע"ד אמרתי בס' ויוחקו ולמען תהיה לי למזכרת: מס' ברכות

דף ב' ע"ב בליקוטיו דקי"ג ע"ג היק' על הרב ז"ב וז"ל ולע"ד לק"מ שהרי התם תיבת וילן וכו'. נ"ב לא ידעתי מאי קאמר שהרי המקשן צריך שיקשה בכח על הברייתא וא"כ כיון דאיכא לפרושי הכי והכי ואיכא קצת גילוי בפ' וילן שם א"כ ה"ן הוא ביאת שמש ומאי מק' להברייתא. גם מ"ש על הרשב"א ז"ל אחהמ"ר ל"ק מידי שהרי בפ' ויהי השמש לבא אין בו שום הוכחה ותירגם הירוש' ויונתן ן' עוזיאל שהוא ביאת שמש. ולעד"ן לישב דבשלמא אי אמרי' דובא השמש היינו ביאת אורו א"ש לישנא דוטהר דקאי על גוף הטמא לא כן השתא דצ"ל דוטהר הוא טהר יומא ואינו מתישב המקרא לפי פשוטו וע"ז הוק' לו ממאי וכו' וע"ז תי' א"כ לימא קרא ויטהר פי' דאפי' אם תאמר כן אין המקרא מתישב על פשוטו זה נר' לי ברור ודו"ק

דף ו' ע"ב אמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו כ' הרי"ף וכו' וי"ל בדבריו דמרבה המחלוקת שהרי לקמן דבר זה במחלוקת הוא שנוי וכו'. נ"ב ל"ק מידי שהרי סיימו שם בש"ס דכ"ו לעולם אימא לך אבות תיקנום ואסמכוהו רבנן אקרבנות ע"ש

דף ז' ע"א ויודע דעת עליון השתא דעת בהמתו וכו' התוס' בע"ז ע"ב ד"ה כ' משמע מעצמו ולא בנבואה וכו' וק' דגם בתי' הש"ס אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה משמע מעצמו וכו'. נ"ב לק"מ דהיה יודע לכוין את השעה ע"י סימנים וכמ"ש שם בברכות או באיזה חכמה ולא בנבואה ולכך לא ידע דעת בהמתו ופשוט

שם ע"ב אמר ר"י משום רשב"י מותר להתגרות וכו' והנה הרי"ף ז"ל האריך וכו' ולענ"ד נר' דלא ק"מ וכו' אך לפי תי' דהא ברשע שהשעה משחקת לו אי אפשר לפרשו כלל קרא דאל יקנא להתגרות דסיפיה דקרא כי אם ביראת ה' כל היום אין לו שייכות וחיבור כלל וכו'. נ"ב יש לפרשו עפ"י מ"ש בפ' אח"כ כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת דהכונה דזה הרשע דקיימא ליה שעתא יש אחרית ויבא יומו ותקותך לא תכרת וא"ש כפי דברי הרי"ף

דף י' ע"ב עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו וכו' ואני תמה על מהרש"א שכ' בסנהדרין די"ב ע"ב עמ"ש בש"ס עיברוה מאי אמר עולא וכו' ונוראות נפלאתי עליו דמלבד דרש"י ז"ל לא נתכוין לכך שהרי כ' כאן דהוא לס"ד ועוד דהרי בש"ס וכו' נ"ב כונת מהרש"א מבוארת דאי ס"ד דהש"ס דעיבר ניסן בניסן היינו אחר שנתקדש החודש ואסיקו כדשמואל דעיבר ביום ל' של אדר לא היה לו לרש"י שהוא מפרש להניח מקום לטעות. גם מ"ש קושיא מעיקרא ליתא דס"ל לר"ן וכו' וכמ"ש מרן כ"מ וכו' ליתא דהכ"מ כ' דלדעת ר"י ק אם עיברוהו מעובר מ"מ ביקש רחמים אבל לדעת ר"ש לא יתכן לומר כן וקו' מהרש"א היא לדעת ר"ש דאוקימנא דטעה בדשמואל וא"כ ק' לר"ן אמאי קאמר ר"ש שביקש רחמים והוי היפך ס' ר"ן. גם מ"ש מההיא דפסחים לפי דברי מהרש"א לק"מ. וכבר קדמו בכ"ז הרב פני מבין ח"א דל"ח ע"ד

דף י"א ע"ב רש"י ד"ה אמר להם הממונה היינו סגן כדאיתא ביומא היינו סגן היינו ממונה ט"ס נפל וכו' והנה התוס' ביומא היק' לרש"י מהירושלמי וכו' איברא דדברי התו' תמוהים דהרי סו' דסנהד' מפור' כדברי רש"י וכו'. נ"ב כבר קדמוהו בכ"ז הר' שיח יצחק ביומא והר' באר שבע פ"ג דתמיד ובס' עבודת ישר' ע"ש

דף י"ב ע"ב לא שתעקר יצ"מ ממקומה וכו' וק"ל מאי מדמי ליה ליעקב וכו'. נ"ב כבר קדמו בס' עיון יעקב וישב ע"ש

דף י"ג ע"א רש"י ד"ה בלשון הקודש וכו' עיין בקמא דכ"ב עזרא תיקן והא מעיקרא וכו' וצ"ע ודו"ק עכ"ד ט"ס נפל וצ"ל בתוס' גם מ"ש בקמא דכ"ב ט"ס נפל וצ"ל פ"ב וכבר קדמו בקו' זו הב"ח א"ח סי' תרפ"ה ועיין חלקו של ידיד סי' תרפ"ה

דף כ"ד ע"א תוס' ד"ה והתניא הישן במיטה וכו' פי' רש"י וכו' ולא נהירא לא אשכחן אשתו דמקרי בני ביתו וכו' וכמו כן ק"ל ממ"ש בירושלמי דמגילה פ"ב בר קפרא אמר צריך לקרותה לפני נשים וכו'. נ"ב כבר קדמו הברכ"י א"ח סי' ל אות א'

דף כ"ו ע"ב טעה ולא התפלל מנחה וכו' למימרא דכיון דלא הבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי וכו' וק' לי טובא מנ"ל מעיקרא למימר דטעמא דראשונה דלא עלתה לו וכו'. נ"ב כבר קדמו הרב לשון