כפי אהרן ש"ס רפג

היו לומר דמה שתקנו שווקים להושיב בהם זונות היינו כדי ליטול מהם מס בכדי שלא נצטרך ליטול מישר' מס שיהיו מרווחים לעסוק בתורה

שם בגמ' כלום יש בכם מגיד זאת והיק' הר' זהב שבא בחי' לע"ז וז"ל וצ"ע דא"כ כשאמר להם בתחי' מי בכם שקיים זאת היה להם להשיב לא קיימנו כל התורה לפי שגזרת בהיפך גוי העוסק בתורה חייב מיתה אדרבה לעשות רצונך חפצנו וצ"ע. ולפקע"ד נ"ל לישב דכ"ז דאמרי' דגוי העוסק בתורה דחייב מיתה היינו בהיותו בגיותו ומשו' דאעיקרא לא גזר הקב"ה אומר אלא בעבור שהחזיר התו' אצלם ולא קיבלוה אך אם עתה ירצו לחזור למוטב ולעסוק בתורה ע"מ להתגייר הא ודאי שפיר עבדי וע' להרמב"ם ז"ל פ"י מה' מלכים ה"ט וק"ל. והנה כ' מהרש"א ז"ל מביא הקב"ה ס"ת בחיקו ואומר וכו' שבתחי' לא ידעו כי ס"ת משה הוא בחיקו אבל כל אומה סבורה כי דתה הוא ולכך מתקבצים כולם כי לפי דעת כל אומה דתה הוא אמת עד אשר יפרש להם הקב"ה יש בכם מגיד זאת תורת משה ע"כ ולכאורה ק' לדבריו דאם באמת הם לא ידעו שהיא תורת משה מה זו תשו' השיבו הרבה שווקים תקננו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישר' כדי שיעסקו בתורה היפך דעתם שתורתם היא האמיתית ואיך החזיקו ביד פושעי תורתם ומה יענו להקב"ה בזו על שאלתו כי לא היל"ל אלא עסקנו בתורתינו תורת עריות ומה השיב להם הקב"ה שוטים וכו' כל מה שעשיתם לצורך עצמיכם עשיתם כי לא הי"ל להקב"ה אלא להודיעם טעותם תכף ומיד באמר אליהם מי יגיד זאת ולא להאריך בדברים שאין בהם טעם ואפשר לישב ולומר דהן אמת שהם טעו בזה כמ"ש הרב ז"ל אלא דעדיפא מינה השיבו הם כי מלבד שעסקנו בתורתינו כי זאת אינה צריכה לפנים אלא עוד זאת יתירה עשינו כי חששנו פן תהיה תורת ישראל אמת וזאת עשינו שהרבה שווקי' תקננו וכו' וכולן לא עשינו אלא כדי שיעסקו ישראל בתור' בכדי לפלוגי בהדייהו וע"ז נטפל להם הקב"ה שיודע כי לפי האמת התורה שיש בידו היא תורת משה וישר'. לסתור להם את זאת באמור אליהם כי כל מה שעשו לא עשו אלא בשביל עצמם בכדי שכשיאמר להם שתורה זו אשר בחיקו היא תורת משה לא יוכלו לו' מ"מ נפלוג בהדייהו וק"ל

וחזיתיה להרב תולדות יצחק ז"ל בחי' לע"ז על ד"ב שהביא משם הרב שנות חיים שכ' דכשאמר להם הקב"ה מי יגיד זאת היינו לכל אומה כדיניה לישראל ע"כ התורה לאו"ה על ז' מצות שהם ג"כ בכלל התור' דהא בתוך תרי"ג מצות הם ואו"ה לא הבינו הדבר אלא סברי דלכולם שואל על כל התורה כולה ולזה השיבו כלום כפית עלינו ההר והשיב להם הקב"ה שלא היתה כונתו לשאול מהם ע"כ התורה אלא על שקבלתם היכן קיימתם והקשה עליו הרז"ל וז"ל ובאמת דעתי אינו סובל ס' זאת שאם היתה ס' הקב"ה באו' מי בכם יגיד זאת היינו לכל אומה כדיניה וכו' אלא שאו"ה לא הבינו כדבריו א"כ כשהשיבו לו בתחי' הרבה שווקים תקנו וכו' וכולם לא עשינו אלא בשביל ישר' מה זו תשו' שהשיב להם הקב"ה שוטים כל מה שעשיתם לצורך עצמיכם עשיתם דמשמע הא אילו עשו אותם לצורך ישר' יבואו ויטלו שכרם ואינו כן שהרי כל כונתו ית' אינו אלא על ז"מ דידהו וכו' ועוד א"כ למה הוצרך הקב"ה ליטול ס"ת כולו בחיקו ולומר להם מי שעסק בתורה יבא ויטול שכרו גם בלא ס"ת יוכל לומר להם כיון דלא מיירי אלא על ז"מ ע"כ ולפק"ד נ"ל דלק"מ דהרי הרב שנות חיים לא פי' דמיירי על ז"מ אלא כששאל להם מי יגיד זאת אבל בתחי' כשנטל הקב"ה ס"ת בחיקו ושאל מהם במה עסקתם הם בתחי' הבינו שהקב"ה נטל ס' תורתם בחיקו כי כל אומה סבורה כי תורתם היא כי לפי דעתם תורתם אמת וע"ז באו ונתקבצו כולם יחד וכשבאו לפניו יתברך ושאל מהם במה עסקתם השיבו שנתעסקו בשווקים וכו' וכולם לא עשו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה וכונתם היתה כדי להחזיק קבול שכרם דמלבד עסקינו בתורתינו אשר בידו עוד זאת עשינו כדי לצאת מן הספק שמא תורת ישראל אמת ע"ז החזקנו בידם כדי ליפלוג בהדייהו והם לא הוצרכו להשיב על תורתם שהרי כבר בידו ואו' למי שעסק יבא ויטול שכרו וע"ז השיב להם הקב"ה לשתיהן בתחי' השיב להם שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם וכו' ולא עשיתם כדי ליפלוג בהדייהו והדר השיב להם על טעותם שהבינו שתורתם היא שבידו כלום יש בכם מגיד זאת ואין זאת אלא תורה וע"ז טעו הם והבינו דהיינו ע"כ התור' כולה כמ"ש הרז"ל הראשונות ישמיעונו אין שאלתי אלא על ז"מ ומה שהיק' עוד הרב תולדות יצחק דלמה הוצרך הקב"ה ליטול ס"ת כוליה כיון דאינו אלא על ז"מ גם בזו לא צדק דהרי הרב שנות חיים כתב דשאלת הקב"ה היא לכל אומה ואומה כדיניה לאו"ה על ז"מ ולישראל ע"כ התורה ולהכי הוצרך ליטול ס"ת כוליה בעבור ישראל. ומה שהיק' עוד הרז"ל לדברי הר' שנות חיים וז"ל ועוד א"כ מהו זה שהשיבו לבסוף ואמרו תנה לנו מראש ונעשנה ואם הוא ז"מ דידהו מה יתן להם כבר נתונים הם אצלם וכו' ומה הוא זה שהשיב להם הקב"ה ואמר להם אעפי"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' דמאן אדכר שמה דמצות סוכה דהרי אינם שואלי' אל ז"מ דידהו ע"כ גם זו לא תברא להר' שנות חיים ז"ל דאפשר לפ' דמאי דקאמר תלמודא לבסוף אלא כך אומרים לפניו רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה לאו דסתר מה שהשיב להם הראשונות ישמיעונו ולא הוי ככל אלה דקאמר בתחי' אלא כאן שפיר קיבלו תשו' יתברך על שלא קיימו ז"מ ששאל מהם אלא שהגוים באו לערער על ישראל באומרם ישר' שקיבלוה היכן קיימוה תינח אנחנו לא קבלנו אעיקר' התורה וגם הז"מ לא קיימנו אבל ישר' שקיבלו התור' וגם הז"מ היכן קיימוה ומכיון שנצחם הקב"ה אף הם חזרו לומר תנה לנו מראש ונעשנ' ודו"ק (ע"כ מנימו' אבא מארי זלה"ה)

דף ל"ו ע"ב תוס' ד"ה כי יסיר דעמ"ש בגמ' בנותיהן מי"ח דבר הן פריך בנותיהן דאוריי' הוא דכתיב לא תתחתן ומשני דאורייתא ז' גוים ואתו אינהו וגזור אפי' שאר אומות ופריך ולר"ש דאמר כי יסיר לרבו' כל המסירים מאי איכא למימר כ' התוס' לרבות כל המסי' ע"כ הך דרשא לא קיימא אלא אבתו לא תקח לבנך דסליק מיניה דאילו שאר אומות בגירותן שרו ולר"ש דאסר פי' רשב"ם הך דר"ש ליתא בכולהו תנאי אלא משום דשמעינן ליה לר"ש דדריש ט' דקרא א"כ כי יסיר קרא יתירא הוא דכי נמי לא כתיב דרשי' האי ט' מנפשיה ע"כ ודברי התוס' סתומים וצריכים ביאור וב' הדרכים שכ' הגאון מהרש"א בפי' דבריהם דחוקים כמו שיראה הרואה ולפע"ד נ"ל כונת התוס' דלר"ש דדריש טעמא דקרא אוסר כל האומות גם בגירותן ומט' הסרה והנה התוס' הוק' להם בסו' זו דמאי פריך ולר"ש וכו' נימא דאיה"ן לר"ש דהוי דאוריית' ויאמר ר"ש שמעולם לא גזרו תלמידי שמאי והלל בזה ומ"ש בנותיהן מי"ח דבר הוא לפום קושטא דלא קייל"ן כר"ש והתו' לא אסרה אלא ז' אומות דוקא אל"ו מדפריך תלמודא ולר"ש