כפי אהרן ש"ס רעב

וראיתי להרב המפורסם כמהר"י טייב ז"ל בספרו ערוך השלחן שכ' לישב דעת הר"י הלוי וז"ל ול"נ דס"ל כמ"ש הריטב"א בחי' דעיקר הפירוש דאע"ג דכל למעלה מך' אמה אין דרך להגביה עיניו מ"מ כיון שהוא מוקף מחיצות ב' כהילכתן וג' טפח ודפנות מגיעות לסכך ורואה עצמו מכוסה ועומד תחת קירוי א"א שלא יתן אל לבו לדעת שהוא יושב תחת סכך והיינו דנקט פסולה כסוכה וכמבוי לומר דאף למעלה מך' אינה פסו' אלא דוקא אם הניחה בחוץ אבל בבית כשירה כסוכה עכ"ד ואחר המחי' הראויה אין הנדון דומה לראיה דבשלמא גבי סוכה שרואה עצמו מקורה בדפנות וסכך הסוכה עצמו א"כ זוכר המצוה שהיא הסוכה עצמה אבל בנ"ח מה נועיל מה שהוא מכוסה בבית יזכור שהוא יושב בבית ומהיכן יזכור הנרות

וחזיתיה להרב בד"מ הביא משם מהר"א מפראג שכ' על דברי מהר"י ז"ל וז"ל היינו למ"ד דסוכה גבוהה יותר מך' אמה פסו' משום דלא שלטא ביה עינא ולכן אם הסכך מגיע לדפנות כשר והיא סברת רבה אבל לדידן דקיי"ל כרבא דאמר ט' דפסול משום דהוי דירת קבע ואנן בעינן דירת עראי בכל ענין פסול עכ"ד לכאורה הנר' מדבריו דחולק על מהר"י הלוי דע"כ לא אמרי' דדפנו' מגיעות כשר אלא לרבה ולא קיי"ל הכי אלא כרבא ולרבא אפי' דפנות מגיעות פסו' ואם כך היא כונתו ק"ט דאה"ן דלרבה פסו' מט' אחרינא דדירת עראי בעינן אבל מודה הוא דע"י הדפנות שלטא ביה עינא ונ"מ דגבי נ"ח דלכ"ע תליא בראיה ודאי דע"י הדפנות דמגיעות שלטא ביה עינא ומדרבה בסוכה נשמע גם לרבא בנ"ח וכן כ' הב"ח וכבר היק' כן הרב פנים מאירות על מהר"א מפראג ז"ל ע"ש ולע"ד נר' דמהר"א ז"ל לא בא להקשות על מהר"י ז"ל ולא לחלוק אלא בא לפרש דבריו דהנה הוא ז"ל כ' כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מעשרים כשירה וכו' ומפשט דבריו נר' דקיי"ל הכי לדינא דדפנות מגיעות כשר לזה פי' מהר"א דאין כונת מהר"י לו' דדינא הכי אלא ר"ל דלרבה אמרי' הכי ובודאי לדינא קיי"ל כרבא דדירת עראי בעינן ואין חי' בין דפנות מגיעות לאין מגיעו' אבל אה"ן ראית מהר"י אכתי אמתני ותקיפא דמדרבה נשמע לרבא כנז"ל וכל כונת מהר"א ז"ל הוא לומר דהר"י לא לדינא קאמר גבי סוכה דכשר כנ"ל

שם תוס' ד"ה יש בה יותר מד' אמות ולבסוף מסיק דרב הונא ס' מראשו ורובו ושולחנו עד ד' אמות פליגי וכו' ותימא וכי נכשיר וכו' כתב מהרש"א דלמאי דבעינן למימר דבהכשר סוכה פליגי וכו' ודאי דאיכא למימר דלפי חשבון זה צריך הרוחב לפי הגובה אבל למאי דאסיק מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי משמע דכולהו בשיעור גובה ך' מפסלי ולא לפי ערך וא"כ ביתר מד' אמות וכו' ואהא תקשי להו וכי נכשיר וכו' ותירצו די"ל דלעולם צריך הרוחב לפי הגובה דהא דקאמר מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי היינו נמי לפי ערך רוחב ד' אמות לגובה ך' וכו' והשתא ביתר מד' אמות נמי אינה כשירה אלא לפי ערך עכ"ל וכן כתב הרב זרע יצחק זלה"ה ואני עני הדעת והתבונה לא ירדתי לעומק דבריהם במ"ש בתי' התוס' דהא דקאמר מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי היינו נמי לפי הערך וכו' דא"כ נמצא דגם בלמטה מך' אמה שייך פלוגתא דר"י ורבנן דלרבנן בעינן גובה ה' לרוחב אמה ולמעלה מזה פסו' משום דליכא צל סכך ור"י מכשיר משום דלא בעי סכך המשל בזה אם היתה ב' אמות רוחב צריך שתהיה יו"ד אמות גובה ואם היא למעלה מיו"ד לרבנן פסולה דליכא צל ור"י מכשיר דלא בעי' צל וכפירכת הש"ס לעיל ההיא לימות המשיח אבל סוכת מצוה לא בעי צל כפרש"י וכמו כן נשער לכל אמה רוחב ה' אמות אורך א"כ ק' מאי קאמר בש"ס מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי אבל יותר מד' אמות ד"ה כשירה והלא כי היכי דמראשו ורובו עד ד' אמות פליגי דלרבנן בעינן גובה לפי הרוחב ולמעלה מזה פסולה ולר"י כשיר' דלא בעי' צל ה"ן ברחבה יותר מד' אמות שייך נמי פלוגתייהו ע"ד משל אם היתה רחבה ה' אמות וגבוהה יותר מכ"ה אמות לרבנן פסולה ולר"י כשירה וא"כ היכי קאמר ד"ה כשירה והלא גם בזה פליגי. ובשלמא לפי ס"ד דהש"ס דאמר מחלוק' בשאין בה אלא ד' אמות על ד' אמות דמיירי דוקא בד' אמות מצומצמים ל"ק מה שהקשינו דיכולים לומר בכונת הש"ס דהיא גופא אתא לאשמועינן דלא תימא דך' אמה דקתני מתני' הוא לכל הסוכות בין רחבות בין קצרות דלא היא דמתני' דקתני ך' אמה משתעי בסוכה של רוב העולם שהיא ד"א על ד"א וא"כ הוי גובה ך' לפי הרוחב ממש אבל היא רחבה יותר מד' ר"ל פורתא ובגובה יותר מעשרים פורתא ר"ל לפי השיעור כשירה וה"ה לפחות מך' בשאינה רחבה ד' דשייך פלוגתייהו דהכל תלוי בשיעור והיא גופא אתא לאשמועינן וכן פי' הרשב"ץ ז"ל בח"א סי' קכ"ו דס"ג ע"ד דוק היטב בדבריו שכ' והיינו לישנא דגמרא דאמרי' מחלוקת בשאין בה אלא ד"א על ד"א ולא אמרי' מחלוקת כשהיא עד ד' אמות דהוה משמע דמשבעה על ז' ועד ד' אמות מתכשרא בד' אמות אלא אמרי' דבד"א על ד' אמות מחלוקת אבל אי טפי בציר לא עסיק תנא דמהני שיעורי דהיינו ד"א רוחב וך' גובה גמרי' לכולהו שיעורי מעלה ומטה וכו' ע"ש היטב אבל למסקנא דתלמודא דקאמ' מראשו ורובו עד ד"א פליגי ונמצא דעיקר פלוגתייהו הוא בשיעור גובה לפי הרוחב ק' מאי האי דקאמר אבל יותר מד' על ד' ד"ה כשירה אמאי הלא גם כאן פליגי כנז"ל ואם רוצה לומר יותר מד"א כל שהוא והוא בתוך השיעור הא פשיטא דהא ידעי' דמראשו ורובו עד ד"א פליגי וכשהוא בתוך השיעור ודאי כשר באופן כי לע"ד לא זכיתי להבין דבריהם ז"ל. ושל הרשב"ץ ז"ל ק' קצת במ"ש והיינו לישנא דש"ס דאמר מחלו' בשאין בה אלא ד' על ד' ולא אמר מחלוקת כשהיא עד ד' אמות וכו' ק' והלא מסקנת הש"ס הכי הוי דמראשו ורובו עד ד"א פליגי ואולי יאמר הרב דלמסקנת הש"ס לא הוי ט' משום צל וכר' זירא אלא ט' אחרינא דלא ידעי' כי היכי דאמרי' למ"ד מחלוקת בשאין בה אלא ראשו ורובו ודלא כפרש"י בד"ה אבל יותר מכדי ראשו ודוחק

ואנכי חזון הרבתי להרב פני יהושע שכתב על דברי המהרש"א ז"ל ואגופא דמתניתין לא תקשי אמאי נקטו רבנן שיעור ך' ולא נקטו שיעור גובה הפוסל בסוכה דראשו ורובו היינו משום דסתמא הן שיעור ד' אמו' ויותר נר' משום מילתא דר"י דכיון דסובר דירת קבע בעינן סובר דבעינן נמי ד' אמות והכי איתא להדיא בירוש' ר"י אומר ד' אמות וד' דפנות אלא שראיתי להר"ן שכ' בהיפך דלר' יהודה לא בעי ג' דפנות וכו' ואין ספק דאשתמיטתיה להר"ן סוגית הירושלמי ואילו ראה לא היה כותב כן עכ"ד ועמו הסליחה שהטיח דברים על הר"ן ז"ל שלא ראה סוגית הירושלמי והאמת כי יש גירסא אחרת בירושלמי ר"י אומר אעפ"י שאין שם ד' אמות וד' דפנות וכן גרס הר' קרבן העדה ז"ל ע"ש וכן בדין דאי לא תימא הכי דברי הירושלמי עצמו אין להם הבנה כלל ופשוט: