כפי אהרן ש"ס רע

האמת דאסיקו רבא ורבינא בפי' דברי רבה אתי שפיר לפום סוגיין וכו' ודו"ק

שם תוס' ד"ה כי עביד וי"ל דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מתכשרא עד דעביד לה עראי וכו' ק"ק דמאן פלג לן ומהיכן למדנו דצריך עראי אם לא משבעת ימים הראויה לשבעה וקאי על בסוכות תשבו דהיינו סכך ואם האמת כתי' רבא דלא הקפידה תורה על עראי אלא על השיעור א"כ גם בסכך יהיה קבע כשר ושמא י"ל דוקא במחיצות שיש להן דבר קצוב דעד ך' יכול להיות עראי אנו אומרים דלא הקפידה תורה על העראי אלא על השיעור אך בסכך דענין קבע ועראי דידיה אינו תלוי בגובה דאפי' למטה מך' ועראי יכול לסכך בנסרים צ"ל דדוקא עראי בעינן

דף ב' ע"ב רש"י ד"ה משום קו' דאביי דעשה מחיצות של ברזל ושנוייא לא משמע להו הואיל וקרא לאו דוקא עראי נקט לא ילפי' מיניה שיעורא ע"כ. הרב בעל תועפות רא"ם ז"ל בשיטתו מירא דכיא היק' משם בנו דהיכי קאמר הואיל וקרא לאו דוקא עראי נקט לא ילפינן שיעורא ק' דאדרבא היא הנותנת כיון דקרא ל"ד עראי קאמר ע"כ לא אתא אלא לשיעו' ומכח זה רצה הרב בנו להגיה בלשון רש"י הואיל וקרא דוקא עראי וכו' והרב אביו ז"ל כ' עליו דליתא וכונת רש"י לומר דאי קרא דוקא עראי לומ' דבעינן סוכה של ו' ימים אז ילפי' מיניה שיעורא דלסוכה של ז' ודאי דלא אתא קרא כמ"ש הר"ן דהתורה לא תצוה מה שא"א לעמוד עליו א"כ לא אתא אלא לשיעורא אבל אי אמרי' דקרא ל"ד עראי נקט א"כ אמרי' דאתא להכשיר מחיצות של ברזל למטה מך' ולא ילפי' שיעו' עכ"ל. ולענ"ד דברי הרב ז"ל תמוהים במ"ש אבל אי אמרי' דקרא ל"ד עראי נקט א"כ אמרי' דאתא להכשיר מחיצות וכו' ולא ילפי' שיעורא וכו' דהיכי שמעי' מקרא דז' ימים היתר מחיצות של ברזל אם לא שנאמר ז' ימים ראוי לז' ור"ל עראי ומשום דלא משמע ליה דהתורה הקפידה על עראי כפרש"י לעיל או כפי' הר"ן ע"כ מוקמי' ליה לשיעורא וממילא נפק"ל דמחיצו' של ברזל שרי למטה מך' ונמצא אי אתא קרא להכשיר מחי' של ברזל מוכרח אתא לשיעורא ואיך כ' דלא ילפי' מיניה שיעורא. עוד כ' הרב ז"ל א"נ דלדעת רש"י וכו' ומאחר דאמרת דקרא ל"ד עראי נקט לגבי מחיצות של ברזל א"כ אינו מוכרח דאתא לילף שיעורא דמאחר דל"ד למחיצות הה"ן לשיעו' ע"כ גם פי' זה דחוק דלא הו"ל לרש"י למימר הואיל וכו' וכך היל"ל כי היכי דקרא ל"ד עראי ה"ן לא ילפי' שיעורא. ולע"ד נ"ל דכך היא כונת רש"י דתחי' כ' ושנויא לא משמע להו ואין בזה שום ט' למה לא משמע להו דודאי תי' דחוק לא רצו לקבלו ומ"ש רש"י אח"כ הואיל וכו' הוא מילתא באנפי נפשה וחוזר לפרש דברי הש"ס דקאמר כרבא לא אמרי דט' דמתני' משום דלמעלה מך' הוי קבע משום קו' דאביי דא"כ מחיצות של ברזל יהיו פסולות ומדחזינן דכשרות מוכרח דקרא לאו דוקא עראי נקט א"כ אינו מן החיוב לומר דלשיעורא אתא וז"ש הואיל וקרא לאו דוקא עראי קאמר לא ילפי' מיניה שיעורא ור"ל בשלמא אי מחיצות של ברזל היו פסולות משום דדוקא עראי בעינן היינו מוכרחי' לומר דגם ט' דמתני' דפסל למעלה מך' הוא מהאי טעמא דהוי קבע דודאי אין אנו יכולין להכחיש המוחש דלמעלה מך' צריך יתידות קבע אבל מאחר דמחיצות של ברזל כשירו' וקרא לאו דוקא עראי א"כ לא ילפינן מיניה שיעורא ר"ל אין אנו מוכרחים לומר כדקאמר רבא דקרא אתי לשיעורא וכ"ז הוא פי' הש"ס דקאמר כרבא ל"א וכו' משום קושיא דאביי ולא פי' למ"ש רש"י ושנוייא לא משמע להו ודו"ק והבוחר יבחר

שם תוס' ד"ה וכיון דדפנות מגיעות לסכך ל"ד לנר חנוכה וקורת מבוי דלא חשיבי היכר למעלה מך' אעפ"י שהקורה ע"ג כותלים דהתם קורה טפח לא שליט בה עינא כמו בסוכה דרחבה טובא עכ"ל. דע שכ' הטור בא"ח סי' תרע"א גבי נר חנוכה כ' רבינו יואל הלוי דהא דנר חנוכה שהניחה למעלה מך' אמה פסולה דוקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מך' כשירה דשלטא ביה עינא ונ"ל שאין הנדון דומה לראיה דהתם בעינן שתשלוט עינו בגג וכיון שהמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עינו בנרות כיון שהוא למעל' מך' דלא שלטא ביה עינא מאי נ"מ בגג שהוא עדיין למעל' ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי עכ"ד. וצריך להבין בדברי רבינו הטור מאי מק' על ר"י הלוי דמאי נ"מ בגג וכו' והא טובא נ"מ דכשהוא רואה את הגג ממילא יסתכל בנרות שהן קבועין בכותל למטה מן הגג ונר' דכונת הטור הוא כך דהנה ק' על ס' ר"י ז"ל במאי דמכשיר בתוך הבית משום דמדמה ליה לסוכה וק' דא"כ אפי' בחוץ נמי יהיה כשר כיון דדפנות מגיעות לנרות כי היכי דגבי סוכה על ידי הדפנות רואה את הגג ה"ן ע"י הדופן רואה את הנרות אל"ו מוכרחין אנו לומר בדעת ר"י ז"ל דס"ל כתי' התוס' דשאני קורה ונ"ח דלא רויחי טובא כמו גג הסוכה ואיידי דזוטר לא שלטא ביה עינא אפי' ע"י דופן ואמטו"ל אתי שפיר השתא קו' רבינו הטור דשאני גבי סוכה דבעינן שתשלוט עינו בגג וע"י הדופן רואה הגג שהוא רחב אבל הכא הנרות אינו רואה ע"י הדופן משום דלא רויחי וא"ת כיון שרואה את הגג הוא רואה את הנרות לא היא דכיון דלא שלטא בהו עינא לפי שהם למעלה מך' וע"י קטנותם לא שלטא בהו עינ' מאי נ"מ שהוא למעלה ממנו אה"ן הגג רואה לפי שהוא רחב והנרות לא יראה לפי שהם קטנים זה נר' בכונ' רבינו הטור ז"ל ואתי שפיר לפי"ז תי' מהר"י אבוהב ז"ל שהביא הרב ב"י ז"ל שיש חי' בין כשיש אויר שהוא מזיק לעינים להיכא שהוא כעין בית מכוסה וכו' והשתא זה בעצמו יתרץ ר"י לקו' התוס' ואינו מוכרח לומר כתי' התוס' דקורה טפח לא שלטא ביה עינא ובהכי ל"ק קו' רבינו הטור

וראיתי להר' ב"ח ז"ל שכ' ז"ל ומה שהשיג רבי' ואמר אין הנדון דומה לראיה ק' לי לפי טעמו במבוי שהקורה מונחת ע"ג כותלי המבוי אמאי היא פסו' למעלה מך' נימא נמי כיון שהמחיצות מגיעות לקורה על ידם ישלוט עינו בקורה דהא התם לא בעינן אלא שישלוט עינו בקורה כמו בסוכה ויש לישב עכ"ד. ולא ידעתי מה הבין בכונת רבינו הטור וכמדומה שהבין בכונתו דשאני סוכה דבעינן שישלוט בגג דזה הוא תכלית המבוקש לא כן הכא דתכלית המבוקש הוא ראית הנרות ומאי נ"מ בראית הגג זה נראה שהבין בכונת רבינו הטור ואמטו"ל היק' עליו דהא גבי קורה התכלית הוא ראית הקורה והרי היא מונחת על גבי כותלים ולמה פסו' זה נר' כונת הרב אבל ק' לע"ד דא"כ ק"ט מה שהקשינו לעיל דמאי מקשה הטור והלא ע"י שרואה הגג ממילא יראה הנרות ועוד ק' על הרב ב"ח לשיטתיה אדתקשי ליה מקורה להביא עצות מרחוק תקשי ליה מנ"ח גופיה ואפי' בחוץ אמאי פסו' והלא כיון שהמחיצו' מגיעות לנרות על ידם ישלוט עינו בנרות והתם נמי לא בעינן אלא שישלוט עינו בנרות כמו בסוכה ולע"ד כונת רבינו