כפי אהרן ש"ס רסז

נוגע בסכך וא"כ למה נפסול סוכת שהיא למעלה מך' משום שצורת הפתח אינו יכול לעשות דלא מיקרי פתח למעל' מך' והלא יכול לעשות צורת הפתח למטה מך' ואריך. ולעיקר קו' הרב על הירוש' דאוקי פלוגתייהו בפתח נלע"ד דהכי קאמר מר יליף מפתחו של היכל דמצינו דעד ך' אמה אקרי פתח וטפי מהכי לא מקרי פתח אלא פרצה והי"ט דלא שלטא עינא וכל עובר עליו לא יראה הצורת פתח שהיא למעלה ויסבור שהיא פרצה ונמצא עיקר הט' משום דלא שלטא ביה עינא והוא הדין בסוכה פסולה משום דלא שלטא ביה עינא וכרבה דשמעתין ואע"ג דבתלמודא דידן בעירו' ד' ג' ע"א משמע דלמאן דיליף מפתחו של היכל לא הוי ט' משום היכירא ממ"ש שם ר"ן בר יצחק אמר בלא רב מתניית' אהדדי לא קשיין וכו' מ"מ הירוש' סבר הכין ובל"ה עדיפא מינה אקשי ליה דא"כ לר"י צריך שיכשיר עד ארבעי' דוקא כפתחו של אולם והא תני ר' חייא אפי' עד מ' וחמשים אמה ור"ל דתני ר"ח שר' יאודה מכשיר עד מ' וחמשים אמה וכן הוא בהדיא בתלמודא דידן בסוגיין בע"ב וכן תני בר קפרא עד מאה פי' שר' יהודה היה מכשיר עד מאה וע"ז עשו בירוש' אוקמ' אחריתי דר' יהוד' כדעתי' ורבנן כדעתהון מההיא דגשרים המפולשין דפי תקרה יורד וסותם וכו' ומה שנראה מדברי הרב פי' שם דההיא דפי תקרה קאי נמי עם הך ילפותא דפתחו של היכל לע"ד לא משמע כן דהשת' דאמר ר"י כדעתי' וכו' ורבנן כדעתהון נדחה הך אוקמת' דפתחו של היכל וזו היא אוקמתא אחריתי כנלע"ד והבוחר יבחר

שם רש"י במתני' ד"ה ור"י מכשיר בגמ' מפרש פלוגתייהו כ' הר' פני יהושע אע"ג דבש"ס לא מפרשי אלא טעמייהו דרבנן ממאי דדחו בש"ס ההוא ידיעה לדורות וכו' וההיא לימות המשיח וכו' וכרבא לא אמרי משום קושיא דאביי וכו' זהו בעצמו ט' של ר"י והדר היק' מסו' דעירובין וכ' ז"ל לפי"ז צ"ל דכיון דמפרש להדיא ט' דרבנן משום דסוכה דירת עראי ממילא ט' דר"י משום דדירת קבע בעי' דהא ס"ל לר"י סוכה דירת קבע בעינן כדאיתא במכילתין בדוכתי טובא עכ"ד ואתמהא דהי"ל להביא סוגית הש"ס דלקמן ד' ז' ע"ב דבהדיא קאמר אביי ט' דר"י דמתניתין משום דסוכ' דירת קבע בעינן

שם רש"י ד"ה ושחמתה מרובה מצלתה המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרוי סוכה. ק' דלמה קרוי סוכה ע"ש הסכך דוקא והלא גם ע"ש הדפנות קרוי סוכה וכמו שכתבתי במתני' משמו ז"ל בפי' על התורה שכל דבר המגן ומבדיל קרוי סכך בין מלמעלה בין מכנגד ואפשר דאין כונתו בכאן על שם הסכך למעוטי דפנות אלא ר"ל ע"ש דבר הסוכך ומבדיל קרוי סוכה והכא כיון דחמתה מרובה המועט בטל ברוב והו"ל כמי שאינו ואין דבר סוכך ומבדיל וכן יש לפרש דברי רש"י דלקמן ד"ה דלא שלטא בי' עינא שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה ודו"ק. אך לקמן ד' ה' ע"ב כ' רש"י סככה לא בעיא קרא דממשמעו' דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקריא וק' אמאי לא יקרא סוכה משום דפנות כיון שהם מגינים ומבדילים ובסו' גופיה בלא פרש"י ק' זה דלמה לא בעיא קרא דאימא דסוכה דקאמר רחמנא הוא דפנות ונקרא סוכה ע"ש ההבדלה. וביותר ק' דסוכה כאן היא ע"ש הענני כבוד והרי ענני כבוד היו מקיפים גם מן הצדדין ונמצא שם סוכה על שם הסכך והדפנות. וראיתי אחרי רואי להרא"ם ז"ל פ' בהעלתך ע"פ כי ענן ה' עליהם יומם ודרשי בספרי ז' עננים היו אחד מלמעלה ואחד מלמטה וד' לארבע רוחות והיק' דא"כ נבעי הכי בסוכה כיון שהיא זכר לענני כבוד והר' נח"י ז"ל תירץ דלא ציותה תורה לעשות סוכה אלא זכר לעננים ולא הקפיד' תורה אלא על הסכך שנקרא סוכה לא על הדפנות ע"כ וק' דהא כ' לעיל דגם דפנות קרויות סכך מדברי רש"י ז"ל והיה נר' לענ"ד לתרץ קושיתנו וקו' הרא"ם ז"ל על דרך זה דודאי סוכה בכ"מ יאמר על סכך ודפנות וכל דבר המגן אמנם הכא מדחזינן דאייתרו תרי בסכת בסכת וגם קבלה בידינו דיש הלמ"מ לדפנות מוכח דגלי לן קרא דמ"ש בסוכות תשבו והוא רמז לענני כבוד הוא על הסכך דוקא והראיה שהוצרך לפרש לנו ביתורא דקרא והלכה למ"מ כמה דפנות יהיו וא"כ נמצא מלת סוכה בכאן היא דוקא על שם הסכך ולא ע"ש הדפנות והה"ן בעלמא מלת סכך יאמר ע"כ דבר המגן ומבדיל זה היה נ"ל נכון בכונת רש"י ז"ל דלא נסתור לפי' שבפ' ויקהל וממילא מתרצתא היא קו' הרא"ם ז"ל. אמנם אנכי הרואה לרש"י ז"ל לקמן ד' י"ב במתניתין ד"ה כשרין לדפנות שכ' דכל סוכה הכתוב סכך משמע דדופן לא איקרי סוכה ודנפקא לן דפנות מבסכת בסכות מיתורא דקראי ילפי' ולא ממשמעותיה הילכך סוכות תעשה אסככה הוא דקאי עכ"ל מבוארים דבריו דדופן לא מיקרי סוכה כלל אלא סכך דוקא היפך מ"ש בפי' על התו' ע"כ נלע"ד לומר דסוכה לא מיקרי אלא ע"ש הסכך דוקא אבל סכך ומסך מקרו גם דפנות אף כי כעת לא מצאתי טעם לחלק כן מ"מ כי היכי דלא נסתור רש"י ז"ל דידיה אדידיה אפ"ל כן. ואם כנים הדברים מתרצתא היא קו' הר' משכיל לדוד בפ' ויקהל שהיק' על רש"י שכ' דכל דבר המגן ומבדיל נקרא מסך וסכך דזה הוא לדעת ר' יאשיה לקמן ד' ז' ע"ב אך לדעת רבנן דניכוף ביה פורתא דמיחזי כסכך א"כ אינו נקרא סכך אלא הסכך העליון לא הדפנות ותי' ז"ל דחוק ע"ש. ולפי דרכינו א"ש דדיוקיה דר' יאשיה מדכתי' וסכת דהוא לשון סוכה וסוכה אינו נקרא אלא הסכך וז"ש מחיצה היא וקרייה רחמנא סככה ר"ל שקראה סוכה שאינו נקרא אלא ע"ש הסכך אלמא מחיצה כסכך בעינן ורבנן אמרי דמאי דנקט לשון סוכה הוא לאשמועי' דלידלי ביה פורתא דליחזי כסכך אבל תרוייהו מודו דלשון מסך וסכך נופל גם על מחיצה והראיה מדלא הביאו קרא דפרוכת המסך אלא קרא דוסכות אלמא עיקר הדיוק מלשון סוכה לא מלשון מסך וא"כ מ"ש רש"י בפי' עהת"ו אתי ככ"ע ומה שלא הביא רש"י על פ' דוסכות ס' רבנן דלידלי ביה פורתא זה אינו מן התימה דאין דרכו של רש"י להביא אלא מה שנוגע לפירוש הפסוק לא מאי דנ"מ לענין דינא כנ"ל כעת

שם רש"י בגמ' ד"ה תני פסול' שייך למתני ביה לשון פסול כלו' לא נעשית כתורה וכהלכה. ובדבור שאח"ז כ' תני תקנתא דלא שייך ביה לשון פיסול וכו' מדלא קתני ברישא לא שייך למתני לשון תקנתא כי היכי דקתני גבי מבוי אלא לא שייך למתני לשון פיסול משמע לכאו' דבסוכה מהני תרוייהו פסו' ותקנתא ובמבוי לא שייך אלא תקנה ולא פיסול וק' דאכתי תקשי ליתני תקנתא הכא והכא ועוד ק' בתי' בתרא דקאמר ואבע"א דאורייתא נמי תני תקנתא וכי עד השתא לא ידענו מזה וכן היק' התוס' והריטב"א בעירו'. ונר' לפרש מ"ש רש"י בדבור א' שייך למתני פסולה ר"ל דוקא שייך למתני פסולה ולא שייך למתני תקנתא ובעירו' פרש"י דבריו יותר וכ' הואיל ומימות משה ניתנה מידה זו ובאו חכמים לפרש לך שאם לא עשה כן פסולה שייך למתני פסולה ואע"ג דמהני ביה תקנתא כל כמה דלא מתקן לה מיקרי פסולה עכ"ל דקדק לומר דמהני ביה תקנתא ולא אמר