כפי אהרן ש"ס רסו

וכו' דלכאורה דברים אלו מיותרים אבל נר' דרש"י נשמר מזה דלא תימא דבאמת לא מהני תקנתא משום תעשה וכו' וא"כ לא פריך מידי בש"פ לזה אמר אע"ג וכו' ודו"ק. באופן דיסודו של הרב נופל ועיין עוד לו מ"ש על דברי התוס' ביסוד זה ואינו מחוור כלל

שם ר"ז אמר מהכא וסוכה תהיה לצל וכו' עד ך' אדם יושב וכו' למעלה מך' אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות. ק' וישב בצל דפנות ומה איכפת והלא סוכה כתוב בתורה וכבר כ' לעיל במתני' דמלת סוכה בתורה נאמר על סכך ועל דפנות וי"ל דאפשר דר"ז ס"ל כרבנן דר' יאשיה לקמן ד' ז' ע"ב דאין קרוי סוכה אלא דבר המאהיל והיינו סכך ע"ש וכי עביד בש"ס צריכותא כר"ז לא אמרי וכו' ההוא לימות המשיח ה"ה דהוה מצי למימר כר"ז לא אמרי משום דס"ל כר' יאשיה אלא דניחא ליה לתלמודא לשנויי ההוא לימות המשיח וכולהו כרבנן ס"ל. א"נ י"ל והוא האמת דודאי לשון סוכה הוא על כל דבר המגן ודפנות וסכך כולהו לשון סוכה ואמנם בעינן שישב בצל כולם בצל דפנות ובצל סכך וכשהוא גבוה מך' אמה אה"ן שהוא יושב בצל דפנות אבל הא מיהא אינו יושב בצל סכך ואנן תרוייהו בעינן וזה מדוייק בלשון הש"ס דקאמר למעלה מך' אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות דבקיצור הול"ל למעלה מך' יושב בצל דפנות ותו לא אלא דר"ל נהי דיושב בצל דפנות אבל הא מיהא אינו יושב בצל סכך ותרוייהו בעינן ועיין מ"ש לקמן בדברי רש"י ד"ה ושחמתה

שם אלא מעתה העושה סוכה בעשתרות קרנים וכו'. כ' הריטב"א ז"ל וז"ל דקס"ד דבעינן שתהא סוכ' ראויה לעשות צל וכל שראויה לעשות צל אעפ"י שאינה עושה צל מחמת מניעת המקום אין בכך כלום ולא פסלינן לה אלא כשהעיכוב מחמת הסכך שאינו ראוי לצל כמו שהוא עכשיו היינו כל שהוא למעלה מך' וכו' והיינו דאמרינן התם דל עשתרות קרנים וכו' דבריו ז"ל מגומגמים דמ"ש דבעינן ראויה לעשות צל וכו' וכל שראויה וכו' אעפ"י שאינ' עושה מחמת מניעת המקום אין בכך כלום זהו לפום תי' דתלמוד' וכמו שסיים וכ' והיינו דאמרי' התם דל עשתרות קרנים וכו' ונ"ל שצ"ל בדברי הרב ולהוסיף מלת ודחי וכצ"ל דבעינן שתהא סוכה וכו' ולא פסלינן לה אלא כשהעיכוב מחמת הסכך שאינו ראוי לצל ודחי כמו שהוא עכשיו היינו כל שהוא למעלה מך' וכו' כן צריך להגיה ופי' דבריו כך הוא דהמקשן היק' אלא מעתה סוכה בעשתרות קרנים יהיה פסול ולא מצינו זה אל"ו מוכרח אתה לומר שכל שהסכך מצד עצמו ראוי לעשות צל אלא שדבר אחר גורם לו אין בכך כלום א"כ ה"ן הסכך מצד עוביו ראוי לצל אלא שהגבהות גרם לו א"כ צריך שיהיה כשר וע"ז כ' הרב ז"ל ודחי כמו שהוא עכשיו וכו' ר"ל שהדחיין דחה לו דאינו כמו שהבנת דהט' דכשר בעשתק"ר הוא משום שהסכך מצד עצמו ראוי לעשות צל לבד אלא בעינן דכמו שהוא עכשיו יהיה ראוי להצל למטה כשתסלק הדבר הגורם שלא לעשות צל כי התם דאי מדלית עשתק"ר יהיה הסכך כמו שהוא עכשיו ראוי לעשות צל בלי הורדה אבל הכא כי מסלקת דפנות אכתי לא יעשה הסכך צל מחמת גובהו ואנן בעינן שיהא הסכך ראוי לעשות צל כמו שהוא עכשיו במקומו מבלי שיעשו בסכך שום מעשה וזהו המשך דבריו ודחי כמו שהוא עכשיו היינו למעלה מך' וכו' ר"ל דבעינן שיהא ראוי לעשו' צל כמו שהוא עכשיו למעלה מך' וכי מסלקת דפנות מהכא ליכא צל סכך שאין הסכך ראוי לעשות צל ור' יהודה מכשיר מכיון שראוי לעשות צל כשמשפילין אותו כדפרישנ' במתני' וכו' ר"ל דהדחיין אומ' להמקשן דמאי דס"ד דכיון דראוי לעשות צל מצד עוביו כשמשפילין אותו מיקרי ראוי להצל ודמי לעשתק"ר זהו טעמיה דר"י דמתני' אבל רבנן דפליגי עליה ס' דבעינן ראוי להצל במקומו ע"י סילוק דבר האחר המונעו והיינו דאמרי' התם דל עשתר"ק וכו' שאילו היתה במקום שהחמה זורחת היה עושה צל וכו' ר"ל כמו שהוא עכשיו היה עושה צל אבל הכא דל דפנות ליכא צל סוכה כלומר שאין הסכך כמו שהוא עכשיו ראוי לעשות צל וכו' כנ"ל נכון בפי' דברי הר' ז"ל ודו"ק

שם ורבא אמר וכו' עד ך' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי וכו' למעלה מך' אמה דירת קבע וכו' עיין להגאון בס' פני יהושע מה שהיק' ומה שפי' בכונת הש"ס עפ"י הירושלמי ותוכן דבריו דה"ק עד ך' אמה שיכול לעשו' ב' מחיצות והג' בצורת הפתח משום דכל למטה מד' קרוי פתח וזהו פי' דירת עראי דקאמר רבא אז כשירה אבל למעלה מך' דלא מצי מכשר לג' בצורת הפתח דהא למעלה מך' לא מקרי פתח לפי הירושלמי הנ"ל א"כ הוא מוכרח לעשות ג' מחיצות ואז הוי קבע דבשתים כהלכתן וג' בצורת הפתח הוי עראי כמ"ש לקמן ד' ז' ע"ב אבל ג' מחיצות גמורות הוי קבע באופן דכונת הרב ז"ל לומר דקבע ועראי אינו תלוי בעובי המחיצות וקלישותן אלא ב' מחיצו' והג' בצורת פתח זהו עראי וג' מחיצות גמורות זהו קבע זהו כונת הרב ז"ל למעיין בהם דאי לאו הכי לא תי' כלום לקושיותיו שהיק'. ואני עני הדעת אחהמ"ר פי' זה לא שמיע לי כלומר לא ס"ל דאי הכי מאי האי דפריך ליה אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל ה"ן דלא הוי סוכה ומאי קו' אה"ן מחיצות של ברזל יכול לעשות ב' מחיצות והשלישית בצורת הפתח כי זה הוא עראי לדעת הרב והכי הוה ליה למיפרך אלא מעתה עשה ג' מחיצות שלימות ה"ן דלא הוי סוכה כיון דלדידך דירת עראי בעינן דהיינו ג' בצור' הפתח א"כ אם עשה ג' מחיצות שלימות אפי' למטה מך' יהיה פסול והוה א"ש תי' של רבא הכי קאמינא לך עד ך' אמה שאם ירצה לעשותה עראי דהיינו ג' בצורת פתח יכול לעשותה כי עביד ליה קבע נמי דהיינו ג' מחיצות גמורות כשר למעלה מך' שאינו יכול לעשותה עראי משום דלא מיקרי פתח כי עביד ליה עראי נמי פסו' דהא לאו פתח הוא ומה לו לאביי להזכיר מחיצות של ברזל אל"ו קושטא קאי דענין קבע ועראי אינו תלוי אלא בעובי המחיצות וקלישותם כפי' רש"י והקושיות שהיק' הרב ז"ל המעיין בדברי התוס' והר"ן יראה דלא קשו מידי. ואעיקרא יש ליתן כנגד היסוד אשר בנה הרב ז"ל גם בפי' דברי הירוש' בפיסקא שקודם הקודמת המתחלת מנה"מ שהיק' על הירוש' שכ' דפלוגתייהו דרבנן ור"י הוא דמר יליף מפתחו של היכל ומר יליף מפתחו של אולם והיק' דנהי דבריש עירובין מוקי פלוגתייהו בהכי משום דקורת מבוי היתירא משום פתח אבל הכא מה שייך פתח ומכח זה פי' דלרבא דלקמן דבעי בשלישית צוה"פ א"כ שפיר ילפי מפתחו של היכל ושל אולם דכל למעלה מך' לא מקרי פתח פ"ש ולע"ד לא ראי זה כראי זה ואכתי ק' שאני מבוי דהיתירו הוא משום פתח וע"י הקורה נעשה פתח וכל שהוא למעלה משיעורו למר בדאית ליה ולמר כדאית ליה פרצה מיקרי ולא פתח אבל הכא בסוכה נהי דבעינן צורת פתח מ"מ יכול להיות צורת הפתח שלא יהיה נוגע בסכך וכשר במכ"ש מדפנות שאין מגיעות לסכך דכשר וכן פ' מרן סי' תר"ל דצורת הפתח אינו צריך שיהא