כפי אהרן ש"ס רסה

רבא דשרי דחלל סוכה תנן וחלל מבוי תנן כפרש"י דאותן ך' אמה ששנינו גבי סוכה ומבוי אחללה קאי ומייתי על זה ראיה מברייתא דקתני יותר מפתחו של היכל והיכל חללו ך'. והשתא מה הוכח יוכיח הריטב"א ז"ל מדקתני שהוא גבוה מך' אמה הא אכתי יש להסתפק אי קאי אחודו החיצון או הפנימי. ואפשר שכונת הרב ז"ל לישב יתור לשון דמלת למעלה דהיה די שיאמר שהיא גבוהה מך' כי היכי דקתני התם בברייתא גבי מבוי שהוא גבוה מך' אמה ולא קתני למעלה אלא דרצה רבינו הקדוש לרמוז לנו דין זה דחלל סוכה תנן ור"ל גבוהה מך' אמה ולמעלה ר"ל ב' גבהות עובי הסכך למעלה מך' וגם חללה למעלה אזי פסולה אבל אי ליכא אלא גובה אחד דהיינו עובי הסכך הוא למעלה מך' וחללה ך' שרי והא ודאי אין כונת הריטב"א ז"ל לומר שזה הכרח גמור דא"כ ק' לפשוט התם מגופא דמתניתין ול"ל לאתויי ברייתא דכפתחו של היכל אבל האמת דאין זה הכרח גמור ואי מהא לא אירייא דכן דרך המשניות לומר גבוה למעלה ועוד אדתידוק הכי דוק לאידך גיסא ואימא הכי סוכה שהיא גבוהה למעלה ר"ל חודו החיצון שהוא כלפי מעלה שהוא גבוה מך' פסולה אף דחללו למטה מעשרים אלא כונת הרב ז"ל לומר דבתר דשמעינן לה מבריית' דפתחו של היכל דהדין דין אמת דחלל סוכה תנן יכולין אנו לומר שרבינו הקדוש זיע"א רמז לנו דין זה בתיבת למעלה ודו"ק. ושו"ר בהר"ן ז"ל שכ' כדברי הריטב"א אלו ובאו דבריו מבוארים יותר נוטים אל הפי' שכתבתי ע"ש

שם גמ' תנן התם מבוי שהוא גבוה מך' אמה וכו'. כ' הריטב"א ז"ל וז"ל והא דלא קתני התם למעלה מך' כדקתני גבי סוכה אע"ג דשוו בדינייהו וכו' נר' שהריטב"א ז"ל לא היה גורס במתני' דמבוי למעלה אבל גירסתינו מבוי שהוא גבוה למעלה מך' אמה כי סוגיין. עוד כ' בסו"ד והא דלא קתני מבוי שהוא גבוה עשרים וקתני מך' לאשמועינן דחלל מבוי תנן וכאילו קתני שהוא גבוה יותר מך' מ"ר נ"ר עכ"ד כאן כ' הרב דמיתורא דמ"ם דמעשרים שמעי' להך דינא דחלל מבוי תנן ואילו הרב ז"ל כ' במתניתין כפי מה שפי' דבריו לעיל דמיתורא דלמעלה שמעי' להך דינ' דחלל סוכה ולא מתיבת מעשרים. ונר' פשוט דהכא הרב ז"ל כבר הקדים וכתב דמבוי תנן ולא קורת מבוי וא"כ אחללו מיירי מתני' וכיון דבחללו מיירי דייק שפיר דהול"ל מבוי שהוא גבוה ך' דהיינו החלל גבוה ך' א"כ ודאי הקור' למעל' מך' וע"כ ימעט אל"ו מדנקט מך' ילפינן שפיר דחלל מבוי תנן וכאילו אמר יותר מעשרים לא כן במתני' דמיירי על גוף הסכך ולא על החלל לא מצית לדיוקי דנימא סוכה שהיא גבוהה ך' ימעט אם באמת לאו חלל סוכה תנן דק' למה ימעט והלא ך' כשר והוא שיעורו וע"כ מוכרח לומר גבוה מעשרים אלא דעדיין לא ידענא אי חודו החיצון הוא הגבוה או חודו הפנימי ע"ז באה מלת למעלה לאורויי דחלל סוכה תנן כמ"ש במתניתין ודוק היטב וע' בס' קדשי דוד למהר"ד חסאן אשר בס' מכתם לדוד על תוס' דסוגיין ד"ה אמר רבה ומ"ש שם אה"ב וכו' ע"ש בסו"ד ולא דק

שם מ"ש גבי סוכה דתני פסולה ומ"ש גבי מבוי דתני תקנתא ק' לפי מ"ש הטור בסי' תרל"ג דלמעט הסוכה בתבן אפי' לא ביטלו בפי' אלא שאנו יודעים שאינו צריך לו הוי מיעוט דפ' כר"י ודלא כרבנן דלקמן ד' ד' ריש ע"א דלרבנן אף בתבן ועפר סתם בעי ביטול ועיין בב"י ובבד"ה שתמה על הטור דשבק רבנן ופ' כר"י וע' ב"ח ומה שיש לעמוד על דבריו אכתוב שם בע"ה איך שיהיה לפי דברי הטור ז"ל דבתבן סתמא הוי מיעוט ואפי' בלא ביטול מאי פריך תלמודא מ"ש גבי סוכה וכו' אימא דמתניתין דמבוי מיירי בשבת עצמו ואית ליה תקנתא דימעט ומתניתין דסוכה מיירי ביו"ט דודאי אסור למעטו. והענין דמבואר בסוגיא דעירובין ד' ק"ד ע"א עלה דמתני' דבוזקין מלח ע"ג הכבש דפריך במקדש אין במדינה לא ורמינהי חצר שנתקלקלה בימות הגשמים מביא תבן ומרדה בה שאני תבן דלא מבטל ליה מבואר מהסו' ומפרש"י דאי מבטל ליה אסו' משום בונה דאיכא משום אשוויי גומות אבל סתם תבן וס' עפר דחזי למאכל בהמה או לטיט לא מבטל ליה ושרי וע' בא"ח סי' שי"ג ס' יו"ד ובמ"א ודו"ק ועיין מג"א סי' תרל"ג ס"ק ד'. ולקמן גבי הדס בד' ל"ג ע"ב דאין ממעטין ביו"ט דמתקן מנא וא"כ קשה מאי פריך נימא דגבי מבוי כיון דמדאורייתא הוי רה"י ורבנן הוא דאצרכוהו לחי וקור' א"כ ימעט בשבת ע"י תבן אם אינו צריך לו כיון דבסתם תבן הוי מיעוט לדעת הטור ז"ל אף בלא ביטול וכיון דלא מבטל ליה ליכא משום בנין וגם משום מתקן מנא ליכא כיון דמדאורייתא חזי לטלטולי ביה לא כן גבי סוכה תני פסולה דביו"ט איירי דלא מצי לבטולה אפי' בתבן דכיון דמדאוריי' פסולה הוי מתקן מנא. ואין לומר גבי מבוי אע"ג דמדאוריי' כשירה כיון דמדרבנן פסו' וחכמים אסרוהו הו"ל מתקן מנא הא ליתא דהא אמרי' לקמן ד' כ"ג גבי סוכה ע"ג גמל כשירה מתני' ר"מ היא וס"ל דאע"ג דמדרבנן לא חזיא מ"מ מחזא חזיא ושפיר קרינן ביה סוכה הראויה לשבעה ה"ן ס' מתני' היא ור"מ היא וכיון דמדאורייתא שרי לטלטולי ביה לא מקרי מתקן מנא וע' בהר' משל"ם פ"ז דתרומות ופ"א דנערה בתולה ולהרב מח"א ה' קנין ד' יו"ד עמדו בפרט זה וכמה סוגיאות המנגדות זו לזו ועיין שורשי הים ח"א ד' קס"א ע"א ב' ג' ודו"ק

שם מ"ש וכו' היק' בס' דברי נב"א בחי' עירובין וז"ל יל"ד דילמא באמת כן אם עשו סוכה למעלה מך' לא יועיל שום תקון עד שיסתור משום שעשוי סוכת קבע וי"ל כי הוא האמת והמקשן לא פריך רק על הכא דלא תני פסולה ולהכי פרש"י דתני ימעט ולא תנא פסול לומר דלא פריך אלא על הכא דהתם אצטריך למתני פסולה משום דאיכא למטעי אך הכא הול"ל כמו התם ובזה אין מקום לקו' התוס' כי המקשן ידע כל אלה ואפ"ה פריך על ההיא דהכא וכ' עוד על תי' התלמוד סוכה דאורייתא תני פסולה צ"ע למאי הוצרך את זה כי כבר ידע המקשן דהוצרך התם למתני פסולה א"כ לא היה צ"ל אלא מבוי דרבנן תני תקנתא ועל מקשה נמי ק' מלשונו משמע דהיה יכול למתני תקנתא אלא דשייך פסולה והמקשן אמר כי התם לא הוה יכול למתני עכ"ד. ולא דק כלל מ"ש דהכא אמבוי דוק' פריך ליתא דאתרוייהו פריך ובפי' כ' כן הריטב"א בחי' לעירובין ובאמת לא ידעתי מה יפרש בכונת הש"ס דקאמר ואבע"א דאורייתא נמי תני תקנתא ולפי דבריו אין תקנה כיון דעשוי בפי' אבל האמת דיסודו של הרב רעוע דליכא בזה משום תעשה ולא מן העשוי ובפי' איתמר בש"ס ד' ד' דממעט חללה בתבן או בעפר וכשירה וכן פ' כל הפוס' הרי דאינו צריך שיסתור סוכתו ועיין בהג"א פ' מור"ם סי' תרכ"ו ס"ב דלא אמרי' תעשה ולא מן העשוי אלא כשהפיסול הוא בסכך עצמו ולא כשדבר אחר גורם הפסלות וע' להתוס' לקמן ד' ח' ע"ב ד"ה הא קא מצטרף שכ' דלא מקרי סכך פסול משום גובה ך' אמה ועיין פני יהושע כאן ומדוקדק בזה דברי רש"י שם בעירובין ד"ה תני פסולה וכו' ואע"ג דמהני בה תקנתא