כפי אהרן ש"ס רסד

הדור והדרו הרב חיד"א ז"ל בס' הבהיר יעיר אוזן מער' הבי"ת אות ל"ד הביא דברי הר' חו"י הנז"ל ותמה עליו דבירושלמי משמע דאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתין פחות מן' ך' ע"ש ואהמח"ר לא ידעתי מאי קמתמה מהירוש' דאדרבא תיסייעיה מתלמודא דידן דמשמע כדבריו. ושו"ר להגאון חכם צבי בתשו' סי' מ"ט שכ' דהא דאמרי' דל ך' דלא ענשת הם דברי אגדה ואין למדין ממנה ונסתייע מסו' זו דפסחים ומהתימה על גאון עוזינו הרב חיד"א שלא זכר שר סוגיא זו: מס' ביצה

דף ב' ע"ב אדמפלגי בביצה ליפלגו בתרנגולת ומשני להודיעך כחן דב"ש דבנולד שרי וליפלגו בתרנגולת ולהודיעך כחן דב"ה דבמוקצה אסרי וכ"ת כחא דהיתירא עדיף וליפלגו בתרוייהו וכו' מפורש יוצא מסוגי' זו דאמרי' כחא דהיתירא עדיף דב"ש אף דלית הילכתא כוותייהו אשמועינן חידושא אליביה ועיין תוס' עירובין דף ע"ב ע"ב ד"ה כחא דהיתירא וכן מתבאר עוד מסו' דגטין ד' מ"א ע"ב בפלוגתא דרבנן ור' במשחרר חצי עבדו והיק' וליפלגו בכסף ולהודיעך כחן דרבנן ותי' כחא דהיתירא עדיף אע"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים וכן פ' כל הפוסקי' כרבנן וכן מתבאר עוד מסוגיא דקידושין ד' ס' בפלוגתא דרבנן ור' גבי הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה ע"ש מתבאר היטב דאמרי' כחא דהיתירא עדיף ליה אע"ג דהוי דלא כהילכתא ולא אמרי' כחא דהילכתא עדיף ולישמועינן כחא דאיסו' כיון דהוי הילכתא. כי מן הבא'ר מה מאד אני תמיה על הרב יבין שמועה כלל מ"ה דכ"א ע"ב שהביא דברי התוס' דמ"ק ד"ב ע"ב שכ' כחו דר"מ דמיקל וא"ת וליתני שלא יצאו בתחי' ולהודיעך כחו דר"י דמחמיר כחא דהיתיר' עדיף ע"כ ותמה עליהם דמה באו לחדש דמי לא ידע בכ"ז ובכמה מקומות אומר בש"ס כחא דהיתירא עדיף וכ' דהתוס' באו לחדש חידוש גדול והוא דכיון דקי"ל ר"מ ור"י ה' כר"י א"כ ליתני שלא יצא בתחי' להודיעך כחו דר"י דהילכתא כותיה וכו' וחידשו דכחא דהיתירא עדיף אע"ג דלית הילכתא הכי עדיף טפי מכחא דאיסו' והילכתא ע"ש. והדבר מתמיה שכ' דהתוס' באו לחדש כלל גדול והדבר מפורש בהנך סוגיי דכתיבנא והיותר תימה דסוגיא דקידו' פלוגתא דר' ורבנן בהרי זה גיטך הביאה הר' הליכות עולם שם ועלה קאי הרב ז"ל ומה שחי' התוס' הרי הוא מפורש בסוגיא שם ולא ידענא מה אידון ביה. וע' בס' חוקי חיים הנד"מ בליקוטיו על מס' ברכות ד' ס' שתמה על הרב יבין שמועה ז"ל מסו' דברכות ד"ס והוא לא ראה סוגי' דקידושין שהביא הר' הליכות עולם באותו פרק והרב יבין שמועה לא העלה אותה בזכור'ו וכ' דהתוס' אשמועי' חידוש גדול והוא פלא. וסבור הייתי להעמיס בדברי הרב ז"ל שרצה לומר בכונת התוס' דהוק' להם דאמאי לא היק' בש"ס דליתני מעין שלא יצא בתחי' להודיעך כחו דר"י דהילכתא כותיה והיה לו להש"ס לשנויי כחא דהיתירא עדיף ולאשמועי' הך חי' דאפי' לגבי מאן דלית הילכתא כותיה אמרי' כחא דהיתירא עדיף ואמאי שתיק הש"ס מלאשמועינן האי חי' וע"ז תי' התוס' דהא נמי פשיט ליה לש"ס דאמרינן כחא דהיתי' עדיף אף אליבא דמאן דלית הילכת' דידוע זה מאות' הסוגייאו' שכ' לעיל ואמטו"ל מסתם סתומי ולא פירש כי דבר פשוט הוא. זה היה נר' להעמיס בכונת הר' אלא שאין לשונו סובל פי' זה ודו"ק: מס' יומא

דף ל"ה ע"ב במעשה דהילל הזקן אותו היום ערב שבת היה הרחיצוהו וסכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת. יל"ד מאי ראוי זה אפי' על פחות שבישראל מחללין עליו את השבת דהלכה רווחת פיקוח נפש דוחה את השבת ועוד היה ראוי שיאמרו זה קודם שיחללו את השבת להודיע לכל בני הישיב' דדינא הכי דפיקוח נפש דוחה את השבת אבל אחר מעשה שהרחיצוהו וסכוהו מה צורך לומר ראוי זה וכו'. ונר' עפ"י מ"ש רז"ל טעם דפיקוח נפש דוחה שבת דמוטב שיחלל שבת אחד ולא יחלל שבתות הרבה והר' הגדול עיר וקדיש כמוהר"ח ן' עטר זלה"ה פי' בזה כונת הכתוב ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת הכונה אימתי אמרתי לך לשמור איש ישר' אפי' בערך כבוד שבת דוקא לעשות פי' באדם שישנו בגדר עמוד לעשות אבל מי שודאי לא יקום ולא יגיע לשבת לשומרו הגם שרפואות אלו יועילו לשעות או לימים לא יחללו עליו שבת עכ"ל. והשתא זהו שאמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת ר"ל אפי' אי בקיאינן בגויה כי אחרי הרחיצה והסיכה תיכף ומיד ימות ולא יקיים שבתו' אחרי' וא"כ נמצא זה חילול שבת ממש אפ"ה ראוי לנו לעשות על אדם כזה אחר שהמית עצמו על כבוד התור' כדי לשמוע דברי אלדי'ם חיים מפי שמעי' ואבטליון ודו"ק: מס' סוכה

דף ב' ע"א מתני'. סוכה שהיא גבוהה. דע שמלת סוכה נופל' על כל דבר המפסיק בין מלמע' בין מן הדפנות כ"כ רד"ק בס' השרשים באות סכך מלמעל' בסוכות תשבו ויחמוס כגן סוכו כי יצפנני בסוכו ואת מסך הפתח דמלכים ב' הענין הזה רובו ענין סיכוך למעלה ויש שהוא ענין מחיצה ומגן והבדל בין דבר לדבר כמו וסכות על הארון את הפרוכת ויסך על ארון העדות כי לא היה הפרוכת על העדות אלא סמוך לו מבדיל בינו ובין אהל מועד וכן פרוכת המסך ואת מסך הפתח עכ"ד וכן כ' רש"י בפי' על התורה פ' ויקהל ע"פ ואת פרוכת המסך כל דבר המגן בין מלמעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך וכן שכת בעדו הנני שך את דרכך עכ"ל וכ"כ הריטב"א בסוגיין הסכך הוא הנקרא סוכה בכאן וברב המקומות אבל פעמים שנקרא סוכה הסכך והדפנות ע"כ וע' מה שאכתוב לקמן בע"ה ע"ד רש"י דמתני' ד"ה ושחמתה ומ"ש לקמן בע"ה ד' ז' ע"ב בפלוגתא דר' יאשיה ורבנן ע"ש

למעלה מך' אמה. כ' הריטב"א ז"ל אסיקנא בפ"ק דעירובין חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן למימרא דאינה פסולה עד שיהא בחללה של סוכה יותר מך' ולהכי נקט לישנא דלמעלה מך' עכ"ל דבריו צריכים ביאור דהתם בעירובין בעי תלמודא מקצת קורה למעלה מך' ומקצתה למטה מך' מקצת סכך וכו' מהו וכונת הבעיין מי נימא דבעינן חודו החיצון של הסכך שלא יהא למעלה מעשרים וכן חוד החיצון העליון של קורה וא"כ כשמקצתו למעלה מך' פסול שהרי חודו החיצון למעלה מך' או נימ' דעיקר הקפידה הוא על חודו הפנימי של הסכך שלא יהא למעלה מעשרים אבל אם עובי הסכך או הקורה הוא למעלה מך' לית לן בה וא"כ כשמקצת סכך בתוך ך' שרי שהרי חודו הפנימי הוא למטה מך' ואין בחלל הסוכה יותר מך' וקאמר