איש אמונים צה

דברתי עמכם ובכן לא תעשון אתי אלד'י כסף והוא פשוט זלה"ה

וזה רמזתי ושמרו את כל כלי אהל מועד אפי' כל דהו חכם הקטון שבהם וכ"ש וק"ו להרבנים הגדולים שצריך ליזהר בכבודם לתמכם ולסעדם וזה עצמו הוא משמרת בני ישר' שעל ידם מביאים השפע ומתפללי' ומגינים על הדור והכל הוא מטעם הערבות לפי קוטב דרושינו

חזרתי ואמרתי משמרת בני ישר' לעבוד את עבודת המשכן ופי' מוה"ר עט"ר בעהמ"ח ס' בני בנימן ז"ל עפ"י מ"ש רז"ל שחייב כל אדם לצפות לישועה כידוע. ופי' משמרת הוא המתנה כמו ואביו שמר את הדבר וז"א כלו כל הקיצין ואנחנו מצפים לעבוד עבודתינו בבנין בית קדשינו ותפארתינו בביאת משיח צדקינו בעגלא ובז"ק כיר"א

דרוש ט' לשבת כלה

דרוש שדרשתי בקק"ג שנת התרל"ח ליצירה

והנושא בא יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל. יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל. יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל. ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות

איתא במדרש שיר השירים תורי זהב נעשה לך זו התורה שלמד אקוליאון בדעתו של הקב"ה עם נקודות הכסף ר' אבא בר כהנא אמר אלו האותיות ר' אחא אמר אלו התיבות עד שהמלך במסבו עד שמלך מלכי המלכים הקב"ה במסיבו ברקיע נרדי נתן ריחו נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע עכ"ל

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר בחר בנו מכל העמים והבדילנו מן האומות וקרבנו במעמד הר סיני ונתן לנו תורתו הקדושה והתמימה במצותיו לעבדו כלב שלם ונפש חפצה ויעד מניה סגולה מכל העמים כאשר שלח דברו הטוב ע"י מרע"ה נאמן ביתו כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואבא על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והיתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל

והנה כל מפרשי התורה נתחבטו בכונת ההתראה הלזו ששלח הקב"ה להתנות בנו מה היתה כונתו יתב' בשליחות הזה ואם באמת סמך הקב"ה בתשוב' שהשיבו ישראל להתראה זאת כל אשר דבר ה' נעשה וא"כ למה הוצרך לכפות עליהם את ההר כגיגית ואם לא סמך בדברי ישראל מאי נ"מ בהתראה הזאת ותו ק' כי תיבת כי לי הארץ הם מפסיקים באמצע היעודים הו"ל לאומרם או קודם והיתם לי סגולה או אח"ך. ואולם נלע"ד לפרש פשט הכתובים הללו בהקדים מדר' בב"ר פ' וישלח גבי המלאכים שבאו אצל יעקב אע"ה איתא התם ר' ישמעאל או' איני יודע מי הוא הגדול השומר או הנשמר כשהוא אומר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך הוי אומר הנשמר גדול מן השומר עכ"ל ולכאו' לא ידעתי מאי נ"מ אם השומר הוא הגדול או הנשמר ותו ק' איך נלמד מפסוק כי מלאכיו דהנשמר יותר גדול מן השומר. ונלע"ד לפרש אי ניחא קמיה שמיא במ"ש חכמי המחקר דהא דאמרו בש"ס כפה עליהם את ההר כגיגית וכו' דלא יתכן בשכל האנושי שהגביה הקב"ה את ההר והניחו על ישראל ואמ"ל אם אתם מקבלים את התורה מוטב וכו' לא ניתן לאמר ותו הקשו שהרי הקב"ה נתן הבחירה ביד ישר' כדכתי' ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' ובחרת בחיים וגו' וגם יאושע ן' נון אמר לישראל בחרו לכם את מי תעבודו והשיבו את ה' נעבוד וגו' וחזר ואמר להם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלד'ים קדוש הוא וישר' השיבו לא כי את ה' נעבוד. הרי שקבלת התורה היא היתה בבחירה ורצון ישר' ואיך יצוייר שכפה עליהם את ההר כגיגית. אלא הם מפרשים דרוב הטובה שעשה עמהם הקב"ה בצאתם ממצרים להוציא' מעבדות לחירות ברכוש גדול וטבע פרעה וכל חילו וכל הדרך הולך לפניהם ענני כבוד וכיוצא זהו עצמו נקרא כפיית ההר שאחר שקבלו כל אלו הטובות קבלו את התורה בשמחה לפנים אבל בלב ידעו כי משא כבד עליהם אבל מה יעשו כי חששו שאם ימאנו בידו כביכול לכלות אותם כרגע ושם תהיה קבורתם. על דרך איש אחד היושב בבית חבירו ומאכילו ומשקהו ועושה עמו כמה טובות שאם יאמר לו בעה"ב שישא עליו משא כבד לא ימנע מלעשותו אחר כמה טובות שעושה ע"י

עוד נקדים מה שחקרו המפרשים על מאי דאיתא בקידושין ד' מ' ע"ב ובקמא דטו"ב ע"א על מחלוקת ר"ע ור' טרפון תלמוד גדול או מעשה גדול נענה ר"ט ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה. דק' לס' ר"ע בטעמו שהתלמוד מביא לידי מעשה א"כ הרי הוא מודה בעצמו שהמעשה גדול שהסיבה הוא התלמוד והמעשה הוא המסובב נמצא דהעיקר הוא המעשה ולא פליג אר"ע והם ז"ל תי' דהכונה דאם בדרך משל אדם שומר את הגינה ויש לו חלק בה דהיינו שלוקח מכל אשר תוציא הגינה מהדגן ומהירקות ומפרי העץ נמצא זה השומר כל תכלית שמירתו הוא להנאת עצמו לא להנאת הגינה וכן אם הוא רועה ולוקח חלק מהחלב ומהגיזה נמצא כל תכלית שמירתו הוא לעצמו לא להנאת הצאן אך אם הוא שומר פלטרין אחד שאין ממנו שום הנאה לעצמו אז תכלית שמירתו הוייא לפלטרין לא להנאת עצמו אפי' שיש לו הנאה חיצונית שמשלם לו הבעה"ב מ"מ אינו כשמירת הגינה דבשמירת הגינה מרויח חלקו וגם שומר הגינה. ובזה חי' דבזה פליגי ר"ע ור"ט דר"ט ס"ל מעשה גדול זהו תכלית הלימוד ור"ע ס"ל דתלמוד עדיף דמלבד דבתלמוד לבדו הוא ענין גדול כמו שמירת הפלטרין עוד כה דמגיע לו לעצמו התועלת שמביא לידי מעשה וזהו מה שפי' רש"י ז"ל בקידושין וז"ל ונמצאו שניהם בידו יעי"ש. והנה הרב מופת הדור ה' חיד"א ז"ל פי' כונת הכתוב כי מלאכיו יצוה לך משם כת הקודמים דמלבד המלאכים שיש לו לאדם בעשיית המצות עוד ישלח מלאכיו מן השמים לשמרו והיינו