איש אמונים פו

דהיינו תנאי שמתנה עמהם ושמרתם ועשיתם אותם כשתקיימו כל המצות הקב"ה ישמור לכם מכלל כל המצות שתעשה את הברית ואת החסד שנעש' אנחנו דהיינו לימוד התורה שנקרא ברית ואת החסד שהיא ג"ח שכולם כלולים בה אלו המצות ישמור אותם לך הקב"ה לשלם לך פירותיהן דהיינו ובירך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו'

מעתה נא"ה ויצוינו ה' אלד'ינו לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלד'ינו הכונה דהקב"ה צוה אותנו] לעשות את כל החקים וגו' אך יש בהם חקים שהם לטוב שאינם לגבי שמים דוקא אלא גם טוב לבריות. וז"א לטוב לנו דבאלו המצות שהם לטוב לנו שיש לנו בהם שכר בעוה"ז ובעוה"ב. וז"א להחיותינו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כתרגומו וזכותא תהא לנא ונקט בלשון זה וצדקה תהיה לנו שם רמז דמדין צדקה משלם לנו שכר בעוה"ז. ועוד איכא טעמא אחרינא כי נשמור לעשות את כל המצוה כאשר ציונו שכך התנה עמנו ונקט את כל המצוה בלשון יחיד כי בכללותם היא טוב לבריות ג"כ. ובטעם זה שאמרנו שמה שנותן לנו הקב"ה פירות בעוה"ז הוא מדין תנאי א"כ מדויק לשון המשנה אלו דברים שאדם עושה אותם וכו' דהיל"ל אלו דברים שיש להם פירות אבל עפ"י טעם זה דהאדם תכף שעושה אותם הרי נתחייב הקב"ה מדין התנאי ולהכי נקט אלו דברים שאדם עושה אותם וכו' וכן נמי מדוייק בקרא אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו

והרב החסיד שארית יעקב ז"ל הביא מדרש בסדר יתרו שכשקבלו ישראל את התורה מאז זכו לפשטי התורה וגם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש עכ"ל. והק' הוא ז"ל היכי קא זכו למה שתלמיד ותיק עתיד לחדש דהו"ל פירות שלב"ל. ולא אכחד כי שמעתי ולא אבין מאי קק"ל הלא כבר קבלו ישראל את התורה וזכו בה ושפיר זוכים במה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אטו אם אדם קנה פרה מחבירו לא זכה בולדותיה שתלד והא נמי דכוותה. והוא ז"ל תירץ עם מאי דאמרי' בפ' מי שמת אמ"ר יוחנן דעתו של אדם קרובה אצל בנו. ובהכי אמרו במתני' דאם אמר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה. וא"כ ה"ה הכא שזכו ישראל במה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי הוא אבינו מלכינו ומזכה לנו אף דשלב"ל שהם חידושי תורה

ואפשר דזה יהיה הויכוח שבין בעז ורות דהנה בעז אמר לה לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערותי. והשיבה רות מדוע מצאתי חן בעיניך להכיריני ואנכי נכריה. ויאמר בעז אל רות הגד הוגד לי כל אשר עשית את חמותך וגו' ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלק"י ישר' אשר באת לחסות תחת כנפיו. דלכאו' ק' איך יוצדק תשו' רות בשביל שרצה בעז להטיב עמה יצאת לטעון מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה מה זו שאלה שרצה לרחם עליה. ואם טענתה טענה מה היתה תשו' הגד הוגד לי וגו'. ותו ק' אומרו ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה וגו' ותרגם התרגום יגמול ה' ליך גמול טב בעלמא הדין על עובדך טב ויהי אגרך שלימה לעלמא דאתי ולנו לדעת מהיכא תיתי לשלם לרות בעוה"ז ובעוה"ב ואולם עפי"ה הנה נכון דרות ס"ל דכל מה שאנו זוכים לאכול פירות בעוה"ז הוא מטעם שכ' הרב החסיד ז"ל שאנחנו יש לנו דין בנים ודעת אבינו שבשמים קרובה אצלינו. והנה כאשר אמר לה בעז וכה תדבקין עם נערותי שרמז לה שרוצה לישאנה וגם רמז לה שעתיד לצאת ממנה דוד שאמר לה גושי הלום והלום כינוי למלכות וגם רמז לה לעושר דכתי' ותאכל ותשבע ותותר ופי' רש"י שם במס' שבת ד' קי"ג ע"ב יע"ש. וע"ז יצאת לטעון באיזה טעם תזכה בכל היעודים הללו בעוה"ז מאחר דהוי דשלב"ל וכי תימא דעיקר זכייתינו בפירות הוא מט' היות לנו דין בנים לזה פיה פתחה בחכמה לטעון ואנכי נכריה דא"א להיות לנו דין בנים כמוכם מטעה היותי נכריה. ולזה השיב בעז הגד הוגד לי וגו' דאת עשית ג"ח עם חמותך ובג"ח איכא ב' טעמים הא' ישלם ה' פעלך מדין תנאי כיון שכבר עשית המצוה והב' ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלק"י ישר' אשר באת לחסות תחת כנפיו מדין צדקה ונדר ור' חסא בא להודיע דדוקא מדין צדקה ישלם לה הקב"ה ולא מדין תנאי שהרי עם הגרים לא התנה הקב"ה וזה חדית לן ר' חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו

דבר הלמד מכל האמור שמן החיוב המוטל עלינו להגות בתורת ה' יומם ולילה כי היא חיינו ואורך ימינו ומי שאינו יודע לקרות בתורה עכ"פ יתגבר כארי בבקר השכם להתפלל עם הצבור בכוונת הלב. ולא כאשר אנו רואים בעוה"ר כמה פריצי הדור משרתים של התנור שאינ' נזהרים להתפלל אפי' ביחיד ומה יענו ליום הפקודה ואף בש"ק שאין להם שום עסק אינם נזהרים אפילו להתפלל במקום שהיה להם להתאסף בבתי כנסיות וללמוד תהלים לפחות

והנה מצינו לדהע"ה כמה נצטער באותם ששה חו' שנצטרע כדאיתא בסנהדרין ד' ק"ד אמר רב ששה חו' נצטרע דהע"ה דכתי' תחטאני באזוב ואטהר. והיה מצטער הרבה לענות קדיש וקדושה עם הצבור ואפ' דזה יהיה כונת הכתובים בתהלים סי' ט' חננני ה' ראה עוניי משנאי מרוממי משערי מות למען אספרה כל תהלתך בשערי בת ציון אגילה בישועתך דלכאו' יל"ד דהנה עיקר תפילתו היתה שיחוננהו ה' ויראה עוניו משונאיו ומפרש דבריו שירוממהו משערי מות ולא ידענו מאי קאמר היל"ל מצילי משערי מות. ותו ק' נתינת ט' שמבקש שירוממהו למען אספרה כל תהלתך וכי בשביל זה רוצה שירוממהו. ותו ק' אומרו כל תהלתך וכי כל תהלותיו יתב' יכול לספר. ותו ק' בשערי בת ציון וכי דוקא בשערי ציון יוכל לספר תהלותיו יתב'. ואולם נלע"ד דיובן בהקדים מה דאיתא במס' פסחים ד' ע"א ע"ב שאסור להוציא בשר הפסח מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ. תו איתא בש"ס אמר"י אמר רב וכן לתפילה ופליגא דריב"ל דאמר ריב"ל אפילו מחיצה של ברזל אינה מספקת בין ישראל לאבינו שבשמי' ופירש"י וכן לתפילה העומד מן האגף ולפנים מצטרף לעשרה והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף. והתוס' שם בד"ה וכן לתפילה הקשו לרש"י דבסוטה דל"ח משמע דהלכה כריב"ל דמחיצה של ברזל אינה מפסקת ובפ' כל גגות דצ"ב משמע דמחיצה מפסקת דאמרו תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין ונראה לר"י דהכא מיירי לענין יחיד שרוצה לענות קדיש או קדושה או איש"ר פליגי כאן רב יאודה יריב"ל דלריב"ל אינה מפסק' ולר"י מפסקת כי היכי דמפסקת לענין צירוף ה"נ לא נפיק י"ח עכ"ל. תו איתא התם בש"ס הא גופא קושי' אמרת מן האגף ולפנים כלפנים הא אגף עצמו כלחוץ אימא סיפא מן האגף ולחוץ כלחוץ הא אגף עצמו כלפנים לא קשיא כאן בשערי העזרה כאן בשערי ירוש' דאמר רב שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלם מפני המצורעים שמגינים עליהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים עכ"ל

נקוט מהא דשערי ירוש' לא נתקדשו מפני המצורעי'