איש אמונים פד

כשאומר לך על ימין ימין פי' הרב שפתי חכמים שאתה יודע שאמרו לך על ימין ימין. והדבר קשה מהיכן יודע שהדיין אמר לו על ימין אטו כ"ע דינא גמירי. אבל עפ"י האמור הנה נכון דמצינו דבכל דין תורה יכול הדיין אם ישאלוהו להראות מוצא מקור הדין כדי שתתיישב דעתו של הבע"ד ולא יחשדהו. אך בדין מרומה כבר אמרנו לכ"ע דהדיין יחתוך הדין לפי אומד דעתו כאילו כבר נתברר שכל טענותיו של הנתבע שקר. ולזה קא מזהר רחמנא עפ"י התורה אשר יורוך שמראה לך מן הספר טעם הדין פשיטא שאתה חייב לקבל אלא ועל המשפט כפי' הראב"ע בדבר המופלא דהיינו דין מרומ' דבזה אין צריך הדיין להורות לך אלא מה שיאמרו לך מפיהם אתה חייב לעשות ולזה באה האזהרה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך אף כי לפי דעתך אמרו לך על ימין שהוא שמאל אי אתה רשאי להרהר אחריהם וכ"ש שאומר לך על ימין שהוא ימין וכמ"ש ה' שפתי חכמים שאתה יודע שאתה הרמאי ורצית לעשות ערמומיות על האמת ואתה יודע שאמרו לך על ימין ימין

עו"ן מ"ד בסנהדרין בפ"ק בית דוד דינו לבקר משפט וכי בבקר דנים וכל היום אין דנים אלא אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו עכ"ל. והרב בירך יצחק ז"ל פי' בזה כו' הכתוב לי דבר צור ישר' מושל באדם צדיק מושל יראת אלד'ים וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות. בהקדים מ"ש התם בסנהדרין מלכי ישראל לא דן ולא דנים אותו אבל מלכי ב"ד דן ודנין אותו והר"מ ז"ל כתב הטעם דמלכי ישר' אינם נכנעים לד"ת חיישינן שמא תצא תקלה כעובדא דינאי המלך בפ' כהן גדול דעבדיה דינאי מלכא קטל נפשא וכו' יע"ש. באופן דמעלה גדולה היתה למלכי ב"ד שדן ודנין אותו מפני שהיו נכנעים ביראת ה'. ועיקר מעלתם דיש כמה דינים דפטור בדיני אדם הביאם הרב שמע יעקב בפ' משפטים. מעתה דהע"ה היה משתבח שהיו דנין אותו. וז"א לי דבר צור ישראל מושל באדם דן את אחרים וגם דנין אותי מסיבת היותי מושל ביראת אלד'ים וגם אני דן את אחרים כאור בקר יזרח שמש כמו שנצטוינו ב"ד דינו לבקר משפט כך אני דן אם ברור הדבר לפני כבקר אני דן ואני מעדיף שזה שאני דן כדין הברור לפני כבקר היינו כאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות הכו' לא שיהיה הבקר מעונן אלא ברור לפני כשמש אתד"ק ז"ל וש"י. דבר הלמד מענינו דהדיינים נקראים רואי שמש שאם ברור הדבר לפניהם כשמש דנין אותו דוקא

מעתה נבא אל הביאור דכו' שהע"ה היא ליסר את העם לבלתי ילכו אחר הטבע בחקירות במצוותיו יתב' ותולים עצמם באבות ראשונים וכמ"ש ה' שנות חיים ז"ל דאאע"ה ומרע"ה השיגו להכיר את הבורא יתב' ע"י החקירה כי אני חושש כי אין כוונתך להשיג בחכמה להבין טעמי המצוות שאם לא תשיג הטעם תמנע עצמך מלקיים המצוה ח"ו. וז"א אל תאמר שהימים הראשונים שהם דורות הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה רק אני מזהיר אותך טובה חכמה עם נחלה כמ"ש ה' ברוך ן' יזייא ז"ל שהכריע שטובה החקירה עם יסוד האמונה שהנחילנו אבותינו. ויותר אני מזהיר אותך שתרחיק עצמך מלהרהר אחר רואי שמש שהם הדיינים שלא תטעה לחקור טעמם ונימוקם רק כאשר יגידו לך כן תעשה

ואפשר שזה יהיה רמז בקראי ואתחנן וכ"ת ויצוינו ה' אלד'ינו לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלד'ינו שהכו' שאנחנו חייבים לעשות כל מצותיו יתב' כחקים ליראה את ה' אלד'ינו דוקא מבלי שום חקירה. אך צריכים אנו להבין כו' הפסוקים ויצוינו ה' אלד'ינו לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלד'ינו לטוב לנו כל הימים להחיותינו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלד'ינו כאשר ציונו

והנה כל המפ' נתעוררו בכו' הפסוקי' האלה ואף אנא עני ב"א אענה חלקי אי ניחא קמיה שמיא. וטרם כל לנו לדעת כי בכאן הוסיף נופך אחר שאמר לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלד'ינו חזר ואמר לטוב לנו כל הימים כי משמע שמה שאנו עושים החקים לטוב לנו הנה מלבד כי זה נראה כעובד ע"מ לקבל פרס ח"ו זאת ועוד דסתר דבריו הראשונים שעיקר עשייתם תהיה ליראה את ה' אלד'ינו דוקא. ותו קשה כפל הענין לטוב לנו כל הימים להחיותינו כהיום הזה דנראה כמיותר. ותו ק' אומרו וצדקה תהיה לנו ותירגם אנקלוס וזכותא תהא לנא ולא ידענו פי' הלשון ולא פי' התרגום ואם כוונת התרגום הוא שיהיה לנו שכר לעוה"ב הי"ל למינקט ולמען יאריכו ימים שדרשו בגמ' לעולם שכולו טוב ואמאי נקטיה בלשון צדקה דמשמע דמדין צדקה אנו זוכים ותו ק' אומרו עוד הפעם כי נשמור לעשות וכבר אמר בתחי' לעשות את כל החקים. ותו ק' אומרו את כל המצו' הזאת אמאי נקט בל' יחיד ולא נקט את כל המצות וכבר אמר בתחי' את כל החקים ותו קשה כפל הלשון כאשר ציונו וכבר אמר בתחי' ויצוינו ה' אלדינו הא תו למה לי

ואולם נר' לע"ד לפרש דיובנו בהקדי' מתני' ריש מס' פאה אלו דברים שאדם עושה אותן אוכל מפירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן כיבוד או"א וג"ח והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ת כנגד כולם ע"כ. ובמס' קי' ד' מ' ע"א יליף להו מקראי דכולהו אית להו פירות לעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ופרי' בגמ' וליתני שילוח הקן דכתי' למען יטב לך והארכת ימים ומשני אמר רבא ר' אידי אסברא לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב וצדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב. טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב ופירש"י בד"ה ר' אידי דאינו דומה שלוח הקן להנך דמתני' דהנך כלהו הבריות נהנים ממנו ונמצא טוב לשמים וטוב לבריות ובההוא כתיב כי פרי מעלליו יאכלו וכו' אבל בשלוח הקן טוב לשמים הוא ואין כאן טוב לבריות וכו' והילכך לא תניא גבי אוכל מפירותיהן בעוה"ז. וקודם בואי אל התכלית רגע אדבר במה שראיתי לה' סם חיי ז"ל בדרשותיו ד' ז"ך שהביא סוגי' זאת והק' הוא ז"ל להמקשן דאמאי מקשה משילוח הקן הי"ל למפרך משאר מצות דקחזינן דאיכא שכר בעוה"ז כדכתי' אם בחקתי תלכו וגו' ורבים כאלה ולפקע"ד לא אדע שכול מאי קא ק"ל דהרי כל חוזק הקושיא של המקשן היא אחר שהכריח שטעם כיבוד או"א וג"ח וכו' שיש להם פירות בעוה"ז הוא משום דכתי' בכבוד או"א למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך ודרשינן למען יאריכו ימיך לעוה"ב ולמען ייטב לך לעוה"ז וכן לגבי ג"ח ות"ת וכו' וע"ז רמי ומק' דבשילוח הקן נמי כתי' למען ייטב לך והארכת ימים ואמאי לא תני לה ולידרוש למען ייטב לך לעוה"ז והארכת ימים לעוה"ב וא"כ היאך יוצדק להקשות מיעודים אשר בפ' בחקתי הלא יאמר התרצן לית בהו למען ייטב לך והארכת ימים לעוה"ב כי אם יעודים בעוה"ז ואפשר דהם הקרן והפירות אתמהה: