איש אמונים מב

אם ח"ו אינם כשרים חוזר בה ולזה קאמר דלא תקשי לך דתינח בזמן דישראל עושים רצון הקב"ה נימא הכי לזה קאמר דנבואה זו נאמרה נאם ה' וכיון דהיא בשם המיוחד היא לעולם אפי' בזמן דח"ו אינם ישר' כשרים דעפ"י דברי מרן זקן אבא מארי ז"ל נר' לפקע"ד כוונת הכתוב דקאמר התם המקונן דקאמר תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי והדקדוקים הם מבוארים ולא נאריך אלא דבא הנביא לומר דכיון דישראל יש להם דין הקדש דקדשי קדושת הגוף והדין הוא דיש מועל אחר מועל וא"כ צריך שמן הדין שתבא כל רעתם אשר הרעו לישראל לפניך כדי שתתפרע מהם כל רעתם ולא רעה אחד שמעלו בהם דוקא ולומר דכבר יצאו לחולין ואין מועל אחר מועל אלא אני אומר שצריך שתבא כל רעתם והיינו ועולל למו אפי' לעולליהם דדינו לענישם עונש חמור כדין הקדש דיש מועל אחר מועל משום דכן עשית עמדי וזה אומרו כאשר עוללת לי על כל פשעי ונפרעת ממני אחרון כראשון ולמה נענשתי כ"כ מאחר דבחטא ראשון יצאתי לחולין ופקע הקדושה ממני א"כ לא היה לך להענישני כ"כ אלא ודאי מדאני רואה שנענשתי ע"כ פשעי דיש לנו קדושת הגוף ויש מועל אחר מועל משו"ה אני אומר שגם לגבי הגוים צריך שתעניש להם ע"כ רעה ורעה שעשו לישראל והנה לכאורה צריכים אנחנו לתור ולחפש באיזה דבר חלה קדושה על ישר' ואיך נתקדשו קדושת הגוף והנה רש"י פי' בפ' קדושים תהיו וז"ל הוו פרושים בעריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה והנה הרואה יראה שעדיין לא הרוה צמאונינו שזה הוא צווי שתהיו קדושים משו"ה פי' הכי שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה דהיינו דבא עליו קדושה אבל דנקראו קדש ודינם כהקדש מנין בא לנו זאת

ברם ראיתי להרב נ"ב במצוה די"א דכתב דע"י קבלת התורה נתקדשו קדושת הגוף וכתב וז"ל אבל תדע דיש חי' דעות והוא דהתוס' בע"ז כתבו במאי דאמרו התם לעיל אומרים הגוים ישראל שקבלוה היכן קיימוה אמ"ל ש"ו יעידו בהם אמרו לפניו ש"ו נוגעים בעדותם שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות ש"ו לא שמתי וכתבו התו' וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימוה שהרי ש"ו הם קיימים וי"ל דאין חוששין בזה הראיה דאין אב מעיד על בנו ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כאמור אם ישר' מקבלין והנפקותא דאיכא בן תי' א' לתי' ב' הוא דלתי' א' ס"ל דהתנאי היה על קיום אלא דאין אב מעיד על בנו ולתי' ב' התנאי היה על קבלת התורה וא"כ נפקא לן דאם התנאי דהתנה הקב"ה על קבלתה נמצא דכבר נגמר במה שקבלוה ואם התנאי היה על קיום התורה ש"מ דהתנאי עדיין הוא עומד וא"כ יוצא לנו דאם אנו אומרים על קבלתה שוב אין מועלין בהם דאין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו ואם התנאי היה על קיום התורה אכתי איכא מעילה בהם ומה"ט הקדימו ישראל נעשה לנשמע כדי להורות בזה דחלק העשיה עיקר ואפי' לאחר קבלתה כל אוכליו יאשמו דעדיין לא נעשה מצותו עיש"ב והנה בעיקר דברי התו' דקאמרי דהם קיימים על קבלת התורה הקשו כל המפרשים דא"כ למה הם נוגעים בעדות

ועוד ראיתי להרב פר"ח דכתב ועיין בסנהדרין דף צ"ב ופסחים דס"ח דלא משמע הכי ולכאורה הרואה יראה דנפל טעות ואינו דף צ"ב כי אם דצ"ט ע"ב דאמרו התם מגלה פנים בתורה רב ורבי חנינא אמרי זה המבזה ת"ח ר"י ור"י אמרי זה המבזה חבירו בפני ת"ח והקשו בשלמא למ"ד זה המבזה ת"ח עצמו מגלה פנים בתורה הוי אלא למ"ד מבזה חבירו בפני ת"ח אפיקורוס הוי ולמ"ד מבזה חבירו בפני ת"ח מגלה פנים בתורה הוי אפיקורוס כגון מאן אמר ר"י כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו א"ל אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתי' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ופי' רש"י מגלה פנים בתורה הוא שכופר במ"ש בתורה אם לא בריתי יומם ולילה שמהנין לעולם ומקיימין אותו והוא אומר דלא מהני מידי ע"כ הרי מוכח דעיקר הקיום הוא על קיום התורה ולא על הקבלה ובפסחים דס"ח אמרו התם ר"י ביומא דעצרתא אמר עבידו לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא ר"ש כל ל' יומין מהדר ליה תלמודא ותלי וקאי בעברא דדשא ואמר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי איני והא אמר ר"א אלמלא תורה לא נתקיימו ש"ו שנ' אם לא בריתי וכו' ותי' מעיקרא כי עביד איניש אדעת' דנפשיה קא עביד ופי' רש"י איני וכי אין הנאה בת"ת אלא ללומדיה אם לא בריתי של יומם ולילה דהיינו ת"ת שכתוב בו והגית בו יומם ולילה וא"כ הרי מוכח מההיא נמי דעיקר קיום ש"ו הוא על קיום התורה ולא על הקבלה

וראיתי להרב פרח מטה אהרן בח"א סי' מ"ד דהקשה גם הוא מההיא דפסחים ורצה לתרץ בדוחק והרב הגדול חיד"א ז"ל בספרו דברים אחדים דחה דבריו אמנם לע"ד נראה לו' דכונת התוס' היא שא"ה יכולים לדחות ולו' שאין ראיה מקיום ש"ו דהיינו בשביל הקבלה אבל לעולם דהאמת הוא שצריך קיום התורה כדי שיתקיימו בכל יום ויום ש"ו ולא סני בקבלה לחוד דאה"נ דבשעת הקבלה נתקיימו ש"ו אבל לעד לעולם הם מתקיימים ע"י קיום התורה ולזה השיבו דנוגעים הם בעדות לפי האמת ואלו היה מביא ראיה מקיום ש"ו יכולים הם לדחות כאמור

ובזה יתורץ כל המאמרים הנראים שע"י קיום התו' הם קיימים ש"ו וגם מה שהקשה הרב פמ"א מההיא דפ' דבני העיר דל"א דדרשו אלמלא ן מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנא' אם לא בריתי וגו' תינח בזמן שבה"מ קיים וכו' כבר תקנתי סדר קרבנות כל זמן שקוראים בהם וכו' הרי שכונת אם לא בריתי וכו' הוי על הקיום דעפ"י האמור נראה לפקע"ד כו' המאמר הנצב פתח השער דלכאורה י"ל דתינח ר' סימאי השמיענו דע"י שהקדימו ישר' נעשה לנשמע זכו לב' כתרים ועל ידי החטא פרקום אבל ר' חמא בר חנינא דקאמר וכולן זכה משה וכו' מאי חי' ודאי לגבי משה הוי מילתא זוטרתי ועוד מה בא ר"ל לנחמינו מעצבון ידינו שלעת"ל יחזיר להם בודאי הוא בלעת"ל עושה הקב"ה עמנו יותר ויותר מזה דפנים חדשות באו אמנם עפ"י האמור ניחא ונקדים עוד מ"ש רז"ל דמרע"ה הציל את ישראל בטענה לי צויתה ולהם לא צויתה. מעתה זהו כונת ר' סימאי דקאמר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע והורו לדעת דהעיקר הוא קיום התורה ולא הקבלה ונתרצו בזה באו ס"ר מה"ש וקשרו להם ב' כתרים להראות את כל העולם שנעשו קדושים קדושת הגוף הקדש גמור וא"כ ידעו כל העולם דיש מועל אחר מועל וכל אוכליו יאשמו וכיון שחטאו הורו לדעת דבקבלה תליא וכיון שנעשה מצותו שוב אין בו מעילה לכן באו ק"ך ר' מ"ח ופרקום כדי שידעו דאינו כן אלא דכבר הסכימו כל הפו' דבקיום תליא מילתא דוקא וכמ"ש הפמ"א שם וז"ל כלל העולה ממ"ש שמעולם אין לספק שכונת אם מקבלים ישראל אינו אלא על הקיום ולא על שעה אחת דמה תועלת יש אם יעזבוה וישכחוה ולכן בא ר' חמא