איש אמונים לג

פירש"י עם שרידי חרב אלו המצריים וכו' והדבר ק' שלא פי' מה זו מציאות חן כ"א בזאת דנקט הלוך להרגיעו ישר' ולא ידענו מה כיוון בזה ועו' אמ' מרחוק ה' נראה לי ופירש"י בזכות האבות ואם כדבריו אין הלשון של אח"ך נופל על הלשון דבזכות האבות נראה לי ולא פי' היכן נראה להם ותו ק' או' ואהבת עולם אהבתיך ולא פי' מאי היא

אמנם עפי"ה הנה נכון שהנביא משבח אהבת יתב' עם ישר' שמצאו חן בעיניו ישר' שהיו במצר' בתוך עם שרידי חרב וכבר היו נטמעים בנשט"ו אם היו שוהים עו' רגע. וז"א הלוך להרגיע'ו ישר' דברגע היו הולכים לאיבוד ישר' ח"ו מה עשה הקב"ה עמד מרחוק ונראה כדי שלא יוכל לסרב פרעה מלמסור את ישר' כמ"ש מר"ן ותכף ישלחם וזהו אהבת עולם שאהב לחסות אותנו תחת כנפיו וז"א ע"כ משכתיך חסד ודו"ק

איך שיהיה יען שראיתי שהטרחתי למו"ר חזרתי לנושאי מקדם אמרתי בתחי' דברי אשר צוה ה' לתת להם חקת עולם לדורותם שם רמז למ"ש ה' אהל יעקב בכונת הפ' ויצוינו ה' אלד'ינו לעשות את כל החקים האלה לטוב לנו כל הימים להחיותינו כהיום הזה דהכונה עפ"י דמיון לאיש שצוה למשרתו שיעשה לו שירות א' כבד מאד והמשרת מפחדו מהאדון תסף הלך בזריזות ועשה השירות כאשר גזר האדון הנה האדון יש לו נח"ר כי משרתו מכבדו ומתירא ממנו וגם יש לו נח"ר על מעשה השירות שנעשה לפי רצונו אבל אם איש א' יש לו בן יחיד ואביו אהבו והביא לפניו מאכל טוב תרנגולת פטומה והבן אינו רוצה לאכול אבל לעשות רצון אביו אבל המאכל ההוא הנה לאותו האיש יש לו נח"ר גדול שבנו עשה רצונו ואכל מאכל ערב וטוב אף שאינו מגיע לו שום תועלת וכל ההנאה היא להבן שאכל מאכל טוב

והנה הקב"ה צוה לנו כמה מצוות שהם הנאה לנו לאכול בליל פסח בהסיבה ולשתות יין וכיוצא הנה כל ההנאה היא לנו אפי"ה יש לנו שכר טוב במה שאנו עושים רצונו יתב' וז"א ויצוינו ה' אלד'ינו לעשות את כל החקים האלה ואפי' שהם להנאתינו לטוב לנו אפי"ה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות ציוויו יתב'

ואפשר דזה יהיה כונת שאלת החכם מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלד'ינו אתכ'ם דייקא דכל המצוות שאני רואה שאתם עושים בלילה הזאת היא להנאתכם ומה מגיע הנאה להקב"ה בזה. ולזה היתה תשו' כהלכות הפסח שצוה ה' אלד'ינו לאוכלו צלי אש כדרך המלכים ולא לאכול נא ומבושל ולא לשבור עצם וכל ערל לא יאכל בו וכמה דינים האמורים בק"פ שהוא כדרך המלכים ונאכל על השבע והכי אמר בציווי יתב' זאת חקת הפסח שזהו רצונו יתב' שנהיה כבנים העושים רצון אביהם. את זה רמזתי בנשאי מקדם אשר צוה ה' לתת להם דהיינו שוק התרומה וחזה התנופה והנה הנאה זאת היא לכהנים שאוכלים חזה ושוק ואינו מגיע לו שום הנאה כ"א בזה שהם אוכלים אותם לעשות רצונו ולשמור חוקיו ז"א חקת עולם לדורותם

חזרתי ואמרתי מאשי ה' ביום הקריב אותם לכהן לה' שם רמז לפטי' הצדיקים הנקראים אישים כדכתי' אליכם אישים אקרא והכוונה כשאנו רואי' סילוק הצדיקים כאשר ראינו בשנה זאת תמהנו מרעות במיתת נשים בשעת לידתן במיתת תינוקו' וסילוק הצדיקים כאשר ראינו סילוק הצדי' ה' ח"ר רפאל לוי ז"ל מרגניתאו דלית בה טימי קדוש יאמר לו במבחר ימיו וגם שמעל שמועות רעות הרב ר' אברהם הכהן ארי שבחבורה תנא דאורייתא וגם עתה מקרוב עו' שמענו מפעו' הרב חר"ת ן' ארויו שהיה מאריה דאתרא זה כמה שנים על איזה מהם נבכה תחי' מלבד גודל צערינו בעצירת גשמים ויוקר השערים הא ודאי עונותינו הכו אלה וחסאתינו מנעו הטוב ממנו מכל הצדדים שאנו תולים הכל במקרה זה כבר היה זקן וזה היה חלוש וזה שגג הרופא וחלילה לנו לתלות שום דבר במקרה

וכאשר ראיתי לה' יערות דבש דפי' בזה כונת המאמר השבטים מצאו מציאה ויצא לבם ויחרדו אנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו והכונה דהשבטי' היו יכולים לתלות הדבר במקרה שהממונה חשב שכבר קבל הכסף והניחה במקומה ושכח והניחה באמתחתם אפי"ה לא תלו הדבר במקרה כ"ש לגבי דידן שאבדנו את ר' סימון שמוכרחים אנו לומר דעונותינו גרמו לנו סילוקו. וזה ענין ההספד שנתחייבנו להספיד לצדיקים להודיע שאנחנו גרמנו סילוקם ש"ץ ועי"ז המה בעצמם נעשים מליצי יושר בעדינו לסלק חרון אפו מעלינו וגם כשהי' אדם מקריב קרבן בזמן שבהמ"ק קיים היה צריך להתודות על עונותיו שגרם בעונותיו לשחוט הקרבן וע"י הוידוי היה מתכפר לו כאילו נשחט בעצמו נ"מ דיש הפרש דבקרבן היה מקריב האדם לפי רצונו וכדאי' במנחות לא אמרתי לכם זבחו שתאמר אעשה רצונו שיעשה רצוני לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכ' שנא' לרצונכם תזבחו אבל פטי' הצדיקים אף שהם במקום קרבן כדאיתא התם לעולם זאת על ישר' א"ר גידל א"ר זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקרי' נשמותיהן ש"ץ מ"מ הוא לפי רצונו יתב' אשר יבחר הוא לעמוד לשרת לפניו כדאמרו רז"ל מה כהן עומד ומשמש וכו' ובזה פי' ה' שעת הכושר כוונת הכתוב אדם כי יקריב מכם (דייקא בפטי' הצדיקים) קרבן לה' לרצונו דוקא אבל מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם לרצונכם את זה רמזתי בנשאי מקדם מאישי ה' כשתראה סילוק הצדיקים מהחשובים ביום הקריב אותם אף שהם במקום קרבן אפי"ה כיון שהם לכהן לה' ולשרת לפניו לא יסתלקו אלא אשר צוה ה' דווקא שהוא לרצונו ולנו יגיע תועלת ג"כ שיתפללו עלינו ביום משחו אותם רמז הרומז לביאת משיחנו ולבנין בית קדשינו ותפארתינו בעגלא ובזמן קריב כיר"א

דרוש ד' לשבת הגדול אף בק"ק גדול בש' הכת"ר ליצירה

והנושא בא במקום קרוש בחצר אוהל מועד. מצות תאכל במקום קדוש בחצר אוהל מועד יאכלוה

איתא במדרש שיר השירים וז"ל דודי לי ואני לו הוא לי לרועה כדכתיב רועה ישראל האזינה ואני לו לצאן דכתי' ואתן צאני צאן מרעיתי הוא לי לשומר דכתי' הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ואני לו לכרם דכתי' כרם ה' צבאות בית ישר' הוא לי מן המקנאים שהרג בכורי מצרים ובאלד'יהם עשה בהם שפטים ואותנו הוציא משם בכח גדול וביד חזקה ואני לו מן המכעיסים דכתי' הן נזבח אח תועבת מצרים וכתי' ויקחו להם איש.