איש אמונים ג

ביום עברה. עד אשר תמו לגוע נאנחים ונאנקים

! וביום ז"ך ניסן רעם הצר האויב על המבצר ברעם גדול וילכדהו. ונכנסו חיל גדול אל תוך העיר שבו ויבוזו כל הרכוש ואת כל מקנהו. ובא' לחו' זיו ישב על כס הממשלה ויפקד פקידים איש על דגלו ואיש על מחנהו. ויועץ ליקח ערובה מגדולי העיר לבל ימרדו בו מאויבים מנהו. ובחלקלקות לשונו הבטיחם כי יכון בחסד כסאו אך בזאת יקריבו את מנחתם איש לפי כבודו מן הסלע"ה למינהו. וילקט כסף וזהב לרוב וידעו כל העם כי אין בפיהו נכונה פסו אמונים

! איש צר ואויב שם פניו להשחית לשפוך דם נקי אבות ובנים יחדיו. ואוספו אל בית הסוהר רבים משועי העיר ונכבדיו. ויאהב פגולים כזדונו ויהי המקום למקלט לכל טמא ונואף לסריסיו ועבדיו. ורבות מבנות ישראל מסרו עצמן ובחרו להשרף על האף המותה לחסידיו. מתת הודם לזרים עם עמא שפתים כולן כאחת נועצו יחדיו. ועבדום ועינו אותם משפע לעשוקים

! ובני ישראל שבו אל ה' בצום ובכי ותחנונים. ויתנו עיניהם אל קדוש יעקב הרב מ"ז זלה"ה להתפלל בעדם בקול מר וראש פתנים. והיה מקהיל קהלות ויקרא עצרה ויקראו אל ה' בחזקה הושיענו אלקי ישעינו מיד נחשים צפעונים. חגור חרבך חציך שנונים. השקיפה ממעון קדשך וראה את עמך נמסרו בידי אדונים. עת צרה היא ליעקב להכרית עולל ויונק אדונים לא רחמנים. וישמע ה' את נאקתם לא עזב חסדו ואמיתו ועוזו בשחקים

! ויתן ה' בלב הצר הצורר להניח אל מחנות הערבים. בתחבולות עשה מלחמה בסוסים וברכב ובצבים. ויננף לפניהם וישב בחרפה בהיותם כואבים. ויתאמץ ויאסוף חילו הגדול וישם שלישים חבור עצבים. וילחם אתם על יד הנחל ובורות חצובים. ולא ידע כי בנפשו דבר כי הנהר סגר עליהם הדרך ויקו לעשות ענבים. ויננף גם בפעם הזאת יסרוהו בעקרבים. ועוד הקשה את ערפו לערוך מלחמה אך שריו ועבדיו היו לאויבים. השקוהו סף רעל להעריץ שם נפל שדוד ואת דמו לקקו הכלבים. כן יאבדו כל אויביך ה' אהבו את ה' כל חסידיו אמונים

! איש אשר נשאו לבו כרע נפל ואבד שמו. וגם מלך פרס ראה כי יבא יומו. ביום כ"ח באדר שלח פקודתו לבני חילו לעזוב עיר בצרה ולחזור למקומו כי מת גבורם וכל אנשי חילו וזרועם לא הושיעה למו. וביום ב' ניסן התקל"ה נפל עליהם פחד ואימה ויברחו בהחבא כולם כאחד כאשר יבער הגלל עד תומו. אז ישיר ישראל קול רנה וישועה באהלי צדיקים

! בו ביום הושיבו את השר הראשון על כנו. ויאמן כי פקד ה' את עמו על יד הרב מ"ז ז"ל ותושע לו ימינו וינטלהו וינשאהו הן כל יקר ראתה עינו. וכל איש ישראל שמחי' וטובי לב איש תחת גפנו. ויהללו את ה' על פדות נפשם ותפלת ישרים רצונו. ומ"ז ז"ל ערך שיח לפני קונו. בהלל ובהודאה כי גאל ה' את יעקב איש וביתו וכל בני ישראל שמחים אלי גיל האירו ברקים

! (קיצור המעשה הנורא הזה הובא בס' שמחת יום טוב לרבינו הגאון רבין חסידא סי' ל"ב ובס' ברכות המים להגאון חתנו בח' ח"מ ד' קפ"ג ועיניך תחזנה מישרים נוסח המאמר שהיה בשנת אלף קצ"ג לחשבונם ותמצא בדיוק שהיה אז בשנת החקל"ה לחשבונינו יע"ש באר היטב]. ובראות הרב מ"ז זצוק"ל גודל הנס והחשופה הגדולה. אשר עשה ה' לישראל עמו ריוח והצלה. גזר עליהם בכל תוקף לקבוע יום ב' ניסן יום פורים בקול רנה וצהלה. ולעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ותקן להם קריאת המגילה. כימי מרדכי ואסתר לישרים נאוה תהלה. הכי קרא שמה

מגילת פרס למען יקראוה בצבור אחר התפלה. וכמו השחר עלה. והנני נותן לפניכם קוראים נכבדים נוסח המגילה. כל הוגה בה יראה מפלאות תמים דעים זכרון לבני ישראל ועד אמונים

! וזה נוסחה מיוסדת ע"ש א"ב ותשרקין ושמו הטוב זצוק"ל זיע"א

יאמרו גאולי ה'. על הנסים להמוני קהל בצרה עם אמוני. ברוך ה' לעולם

אודה לאל בכל שנה. אבוא לפניו ברננה. אשאל מאל הצליחה נא. אתה ה' לעולם

בכל לבי אשחריך. בצדק אחזה פניך. בכל יום אברכך ברוך שם כבודו לעולם

גדול ה' ומהולל. גבורים יחלק שלל. גם זן מיונק עד עולל. גואלינו הוא מעולם

דן דין אסור מבית כלא. דל מעפר הוא מעלה. דורש טוב ועושה פלא. דברך אמת לעולם

הראנו ידו הנפלאה. הללוהו כי גאה גאה. האל כביר ידו מצאה. השומר אחת לעולם

ואני בתוך הגולה ויהי בשנת התקלה. ועמי היה כחולה. ורחמה **(פסוק הוא בירמיה ן' ושם רמז שאשתו שמה רחמי. נ"ע והיתה מעוברת וילדה לה' אבא מארי זלה"ה:)** הרת עולם

זאב ערבות והוא כן **(פי' שהכוהן קרא זי"ד בא"ן והשר שמו כארי"ס כא"ן:)**. זר סוכן למלך הוכן. ד"ד כיקר כרי"ם ממוכן. זעם ה' לעולם

חבלי רשעים והמון. חנו עלי ועל הארמון. חיל פרס כפה אותי כאגמון. חרפות עולם ואיבת עולם

טמנו לי זדים כחדק. טובם הוא לעוות צדק. טרף כמשוכת חדק. טח עיניהם חסדיך לעולם

ידו פרס צר על בצרה. יציבני כמטרה. יקד יקוד אש כמדורה. יגור לנו מוקדי עולם

כצר נצב את ימינו. כעשן עלה עשנו. כנשר יעיר קינו. כי תהיה שממות עולם

לפידי אש כדבורים. לבקרים יורו המורים. להבה תלהט הרים. לא נהיה מן העולם

מן המצר קראתי יה. משך רשת לאניה מלכי בקודש ענה יה. מוכל בגבורתו עולם

נמוגו עמים כולם. נאור אל עליון גואלה. נשאו נהרות את קולם. נודה לך אלקי עולם

ספרו תהלות אלי סעד בחסד יאזין קולי. סמכתני צדקתו ידעתי גואלי סגור בעדי בריחיה לעולם.