עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאיש אמונים

איש אמונים רסז

Ish emunim 267 · איש אמונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אחרים מ"א ומבשרך אל תתעלם. וזה יהיה פשט הכתו' נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלד'יך וגו' ופשוט

מעתה חובא עלינו לתת תודה וברכה להשר ידידינו ומאו"ע האדון הנכבד סי' יוסף אליא דוד עזרא הי"ו אשר קבע ישי' זאת בעיקו"ת ונבחרנו יחידי סגולה לקבוע עתים לתורה לע"ן השר הנשיא מר אביו זלה"ה וזה יהיה כוונת הכתו' בתהלים שבחי ירושלים את ה' הללו אלד'יך ציון כי חזק בריחי שעריך בירך בניך בקרבך השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. ולא נאריך בדקדוקים ונלע"ד שיובנו בהקדים מ"ש בספרי פ' ראה כי יושבי ארץ ישראל קודמין לעניי חו"ל. והרב מהריק"ו ז"ל שורש ה' כתב דהמחזיקים ביד יושבי ארץ ישראל יש לו חלק וזכות כאחד מיושבי' כאילו הוא דר בקרבה. והגאון ה' חיד"א בס' יוסף אומץ סי' י"ט כתב כי ע"י הצער שסובלים יושבי א"י נאנחים ונאנקים הם לכפר על אחינו שבחו"ל היושבים בשלוה הגם שיש בהם שעושים שלא כדת ישראל הכשרים ויש בהם גילוח זקן ושחוק קומידייאס וטרטריאות ועוד ועוד אפי"ה ע"י שמחזיקים ביד יושבי א"י ובפרט להחזיק ביד רבנן קדישי כי ע"י לימוד תורתם לשמה משפיעים לאנשי חו"ל היושבים לבטח ועוד יען כי תפילת חו"ל יש מסך מבדיל ובלולים יעלו מארץ לא מטוהרה דרך חז"ל משא"כ כי בא"י כל תפילה כל תחינה החלו עולין אל השמים ממעל. ובמה יתרצה עבד ה' להיות לו חלק באה"ק ותורת א"י אם לא בהחזיק ביד יושביה ותפילתם היא העולה ועשה את עולתו יעש"ב. וגם בס' הנחמד ראש דוד בפ' ויצא אחר שכתב כי תורת א"י שם יתנו וכו' והיא עבודת ה' באמת והדברים עתיקים. הקשה הוא ז"ל וז"ל ויש לחקור כי מצינו גדולי ישראל תנאים ואמוראים יושבי חו"ל והם כי לא להזכיר שלא עבדו את ה' כראוי והתשו' לזה הדבר שרצה הקב"ה לזכות את העשירים וכו' כן הדבר הזה הן בעון יושבי א"י הם נצרכים ויש בה עניים ואביונים ת"ח וכו' ואין להם תקומה כי אם בצדקת בני הגולה החכם בחכמתו ועשיר בעשרו מחזיקים ביד יושבי א"י ובכן יושבי אה"ק הם שלוחי כל הגולה וכו' וכל ישראל המחזיקים בידם יש להם חלק באה"ק ובלימודם כנדוע יששכר וזבולון וכו' ובזה כל בני הגולה נזונים בזרוע המחזיקים ביד יושבי א"י וכו' יעש"ב ותרוה צמאונך

אמור מעתה זה יהיה כונת הכתובים שבחי ירושלים את ה' וגו' שיש בך כמה מעלות טובות. א' כי חזק בריחי שעריך הכוונה כל המחזיק ביד לומדי התורה בירושלים שהם שערים המצויינים בהלכה נחשב לו כאלו דר בקרבה וז"א בירך בניך בקרבך דייקא וכמ"ש ה' מהריק"ו ז"ל. ועוד זאת יתירה כי ע"י לימוד התורה בא"י יהיה אחינו שבגולה בשלוה ובשלום וז"א השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. ועוד זאת יתירה מעלת א"י כי תפילתם באהבה תקובל במהרה ברצון וז"א השולח אמרתו (לשון את ה' האמרת היום) בעד כל הארץ עד מהרה ירוץ דברו בלי שום מסך כ מבדיל וכמ"ש ה' יוסף אומץ ז"ל

ובא"א נלע"ד לפרש כוונת הכתוב כי חזק בריחי שש שעריך בירך בניך בקרבך. ואגב נבין כוונת הכתוב צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל. נר' דיובנו בהקדים במאי דבעו בש"ס פ' כל התדיר תדיר ומקודש איזה מנייהו עדיף ונשאר בתיקו והרמב"ם ז"ל פסק דאיזה שירצה מהם יקדים ורבינו עובדיא ז"ל פסק דתדיר קודם. עוד נקדים מ"ש במדרש סוחר טוב מזמור ע"ז ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון א"ר ברכיה מתחילת ברייתו של עולם עשה הקב"ה סוכה בירושלים שהיה מתפלל כביכול בתוכה יה"ר מלפני שיהיו בני עושים רצוני כדי שלא להחריב ביתי ומקדשי שנא' ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון כיון שגרם החטא מה כתי' ויחמוס כגן שכו שיחת מועדו מקום שהיה מחומד בתפילה וכיון שחרב מתפלל יה"ר מלפני להכריח יצה"ר שמחטיא את בני ויעשו תשו' וכו'. באופן שמתחילת בריאת העולם עד היום הזה לא זזה שכינה מירושלם עיה"ק. נמצא בירושלם עיקו"ת ובתי מדרשות שבה הוייא תדיר ומקודש שניהם איתנהו בהו ובכן מה יקרו דברי רז"ל שאמרו על פסוק אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה בעיה"ק ירוש' מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יען דהוי תדיר ומקודש משא"כ בכ"נ וב"מ שבחו"ל דהויא מקודש לבד מעתה זה יהיה כונת הכתו' צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל דהיינו שלעולם היא בקרבך קדוש ישראל. וזה יהיה כוונת הכתוב שבחי ירוש' את ה' הללי אלד'יך ציון כי חיזק בריחי שעריך מזמן בריאת עולם ובסיבה זאת בירך בניך שהם ת"ח הנקראים בנייך בוניך בקרבך שהם חשובים ואהובים מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל

איך שיהיה חזרתי לנשאי מקדם ויבא אל הר האלד'ים וירא מלאך ה' אליו שם רמז לפטירת הצדיק שאנו עסוקים בהספדו כי פשוט הוא שנשמחו עלתה למרום ליהנות מזיו השכינה ומיתתו היתה בנשיקה וז"א ויבא ר"ת ויבא אליאו אל הר האלד'ים ובשעת פטרתו וירא מלאך ה' אליו

חזרתי ואמרתי אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים שם רמז דבזכות הישי' שקבע ובחר ברשומי העיר גדולי ישר' שיהיו עוסקים בדברי תורה הא ודאי שזכה לג"ע העליון כמ"ש הכתו' וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלד'ים וז"א אחר המדבר שהוא דברי תורה שלומדים בישיבתו הא ודאי ויבא אל הר האלד'ים

חזרתי ואמרתי אחר המדבר ויבא אל הר האלד'ים שם רמז על גאולתינו והוא דידוע דעיקר הגאולה תלויה במידת השלום דאם יהיו ישראל כולם בשלום נזכה לגאולה שלימה בקרוב בעהי"ק. וידוע דהשלום ניתן לענוים שנא' וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. וידוע מ"ש רז"ל דכינוי מדבר הוא הענוה כמ"ש רז"ל אי משים עצמו כמדבר וכו' וז"א אחר המדבר שאם יזכו לקנות מדת הענוה ודאי ופשוט שנזכה למידת השלום ואז נזכה לגאולה בקרובה ויבנה בית קדשינו הר האלד'ים הוא יראה בענינו ויאמר די לצרותינו וימהר ויחיש לגאלינו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר

דרוש י"א להספד

שדרשתי לפטירת השר הצדיק סיר משה מונטיפיורי זצ"ל

והנושא בא. וירעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלד'יך טייסרך.